|
הרבה 'ראש הממשלה'
|
|
חלפו כמה שעות וגילינו פתאום שיש לנו מדינה שלא מתפרקת לחתיכות כאשר נעלם לו לפתע 'ראש הממשלה', ובסך הכול היא ממשיכה לתפקד לא רע גם 'בלי ראש הממשלה' ועם מעט מאד שרי ממשלה
|
|
|
|
|
מציקים בשידור חי
|
|
איך בדיוק יכול לסייע רכז מטע התפוחים בנאות-מרדכי לראש הממשלה שהובהל לקומה השביעית ב"הדסה", כיצד אחיות מחלקת הילדים בבית החולים בצפת יכולות לעזור בפינוי הנפגעים בנתניה?
|
|
|
|
|
לתת יד למשחק כדור יד
|
|
ישבנו מרותקים למסך, ומרגע פתיחת המשחק ועד סופו הטוב, קיבלנו הוראות ועצות מהפרשן ומהשדרן מה עלינו לעשות: "צריך לחזור מהר להגנה!" מיד קמנו מהכורסה ורצנו מהר להגנה, אצלנו זה בערך בסוף המסדרון, ממש לפני השירותים
|
|
|
|
|
שר מיוחד לפיתוח תל אביב
|
|
הבו לנו שר חדש לתל אביב, שר אמיתי שיקל ויושיע את תושבי המרכז הנאנקים, הדחוסים, החבולים, המעוכים, הנושאים היום במלוא הנטל של חיי הכרך, כי הישראלים לא רוצים אוויר צח ומקום כמו בנגב ובגליל, אלא פיח וצפיפות של תל אביב
|
|
|
|
|
כסף זה דבר משונה
|
|
אין ממש מה לעשות איתו. לא במטבח, לא בגינה לא בשירותים ולא בחדר השינה. כלום. אתם יכולים לנסות בעצמכם. קחו אלף שקל שימו בכיס של המכנסיים ותסתובבו ככה במשך שבועיים, חודשיים - כלום, אבל ממש כלום לא קורה.
|
|
|
|
|
מידת הפשטות הבהירה
|
|
איפה הימים שהכל היה פשוט, נכון, בהיר ומובן? * היום הכל מסובך, פתלתל, מתחכם, ללא צורך * כך בטלוויזיה, כך בבית הספר, כך בכל מקום
|
|
|
|
|
החיים הם לא חפיסת שוקולד
|
|
על שוקולד ומצוקת חנייה, על המון זועם ומכונית אחת מוכה, ועל מסקנה חדה וברורה - מוקם חנייה הוא לא חפיסת שוקולד מתכלה
|
|
|
|
|
אצלנו לא בונים ככרות וארמונות פאר
|
|
שלא כמו מלכים ורוזנים בחו"ל, מנהיגי ישראל, ובראשם בן-גוריון, לא הזדקקו מעולם לארמונות פאר וכיכרות כדי להוכיח לעם כי הם השליטים ומקבלי ההחלטות * אל לנו להתפעל מארמונות ווידזור ובקינגהם. הפאר שבהם מצביע על עובדה אחת - חולשה ופחד של היושבים בהם
|
|
|
|
|
סתם פזמון מרנין לב
|
|
"בלעדיך אני חצי בן-אדם, בלעדיך אני בעצם כלום", מתמטיקה חדשה, אקסיומות רבות תעוזה. מי שמנסה להקשיב למילים, זרזיפי תוכן שיש בשירים שגודשים את רשתות השידור יומם ולילה - זה כל המסר.
|
|
|
|
|
הידד, יחי הדיכאון!!
|
|
מה פשר הדיכאון, הייאוש והחידלון שהשתלטו על כל חלקת אמנות טובה בארצנו? פעם היו שירים של בנייה, יצירה ושמחה. היום הכל ייאוש ודיכאון * יש לחוקק חוק בזו הלשון: שיר, הצגה, סדרת טלוויזיה, שיש בהם בממוצע מעל עשרה קילו של דיכאון, טמטום וייאוש, לא יקבלו היתר לשידור ופרסום
|
|
|
|
|
המכה לא שוכח
|
|
ייסורי הפוגע - הם לא יכבו לעולם, סובבים במסילות נפש - חובטים בה, מבקשים מוצא ואין
|
|
|
|
|
שלמה הדוד בן תשעים וחמש
|
|
כאשר שלמה הדוד נולד, לפני תשעים וחמש שנים, לא היו מכוניות, לא היו מטוסים, לא היה טלפון, בוודאי שלא הייתה טלוויזיה ולא היה חשמל בבתים.
|
|
|
|
|
לעבור למקום ולבנות מחדש
|
|
במשך שנים למדו היהודים לעבור ממקום למקום ולבנות את ביתם מחדש בשנית ובשלישית ושום אסון לא קרה.
|
|
|
|
|
השלם מורכב מפרטים
|
|
השלם תמיד מורכב מפרטים. אם לא נשכיל לראות פרטים, לעולם השלם יראה חסר.
|
|
|
|
|
מידת הדיוק
|
|
היו תקופות בתרבות האנושית שהבן-אדם עשה מאמצים גדולים להגיע לדיוק מושלם.
|
|
|
|
|
תרבות הריק בפריחתה
|
|
היא קמה מוקדם בבוקר, נועלת נעלי עבודה גבוהות, חוגרת סינר כחול ופונה אל חצר המשק, נטועה בין ברושים גבוהים ליד הבית. מביטה לפה, פונה לשם, טל הבוקר האפור רומז שהשמש טרם עלתה.
|
|
|
|
|
על שיטת "הגה ואות" ללימוד קריאה
|
|
על-פי גישה זו לומד הילד, שכל אות מסמלת עיצור מסוים, וכל עיצור איננו אלא רוח שעוצרים ומפיקים באמצעות איברי הפה והגרון. כמו כן לומד הילד שכל ניקוד מסמל בעצם הנחייה לקורא באיזה אופן עליו להוציא את הרוח מהפה: אִ, א, אֻ, אֶ, אֵ וכך הלאה.
|
|
|
|
|
על מורים הורים אלימות והדורות הבאים
|
|
האם מחבר המילים העבריות נתן דעתו על המטלות האמיתיות ששני בעלי התפקידים הללו, מורה והורה, צריכים ליטול על עצמם בשעה שעמד וקבע שמות למקצועותיהם של בני האדם?
|
|
|
|
|
בין הורים-מורים-אלימות והדורות הבאים
|
|
האם מחבר המילים העבריות נתן דעתו על המטלות האמיתיות ששני בעלי התפקידים הללו, מורה והורה, צריכים ליטול על עצמם בשעה שעמד וקבע שמות למקצועותיהם של בני האדם?
|
|
|
|
|
בנצי רצה פשוט שנשחק
|
|
אנשים אולי לא זוכרים כל כך, אבל בהתחלה היו משחקים כדורסל סתם באוויר הפתוח, על משטח אדמה ישר ומהודק שגבולותיו סומנו בפסי סיד שהיה דוהה עם הזמן ונעלם אל תוך האדמה שרבצה תחתיו. טבעת ברזל קבועה במרכזו של לוח עץ רחב שהיה מבחינתו מותקן בפסגתו של צינור ברזל קשיח היוותה יעד ברור ומסומן להטחות כדורי הסל שנורו אל שמים כשהם נושאים עמם תקוות, עיניים צופות, מבקשות שיואיל הכדור למצוא דרכו אל לב הטבעת בין סבך החבטות שספג בדרך.
|
|
|
|
|
רטוב בחוץ? ירד קצת גשם, לא נורא
|
|
ישנם ימים בחורף שיורד בהם גשם בישראל. בדרך כלל בצפון הארץ יורד יותר גשם מאשר בדרומה. בהרי הגליל כמות המשקעים השנתית מגיעה ל-800 מ"מ גשם בשנה, בהרי הנגב יורדים כ-50 עד 100 מ"מ גשם בשנה, זה הכול.
|
|
|
|
|
הילדים שגדלים כאן הם גם בני אדם
|
|
נכון, לא תמיד שמים לב לכך, מדובר באנשים עם גוף קטן יחסית, הידיים שלהם קטנות, הרגליים קטנות, לפיתת האצבעות לא תמיד חזקה כל כך, פתיחת כף היד, סגירתה, לא תמיד ממושמעת, לא בכל המקרים נצמדת לתוכנית המקורית שעליה חשב, לא כל תנועה של אמת היד אכן מסתיימת בדיוק במקום עליו דובר וסוכם מראש.
|
|
|
|
|
על מידת האחריות
|
|
לאן שלא נביט תמיד נגלה שהבעיה היא בסוף. סוף המעשה. בהתחלה כולם כרגיל מלאי עוז, ספוגי עזוז והתלהבות - יאללה! בואו נארגן פה מסיבה קטנה. פסטיבל או קרנבל, אש ותימרות
|
|
|
|
|
שיחות סלון
|
|
"החזית העממית לקחה אחריות על הפיגוע" - זה מה שהודיעו ברדיו. יפה. לא ה"חמאס", לא "הג'יהאד האיסלמי", לא 'זרוע' של פורשי אל-אקצה, ולא שום פלג אחר... זה פשוט "החזית העממית", היא זו שקמה ונטלה 'אחריות על הפיגוע' - כך אמרו ברדיו.
|
|
|
|
|
קצת סדר בבלגן
|
|
שמאלנים - מה להם ולנחישות גואה? מה הם מבינים בהקרבה? אז מה אם חלקם מפקדים על כוחותינו המסתערים? אז מה אם חלקם מנהג את מטוסי הקרב החדשים? וחלקם ניצב בראש טור השריון בהינתן האות?
|
|
|
|
