|
מעז(ה) ייצא מתוק
|
|
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
|
|
שגיאתו של נתניהו
|
|
או חוק גיוס מפלה או ממשלה * ראש הממשלה שוגה: עם חוק גיוס מפלה לא תהיה לו ממשלה * אין לממשלה זכות קיום אם תנציח את האפליה בין דם לדם ובין כיס לכיס
|
|
|
|
|
דובר צה"ל מדבר
|
|
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל * לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ב-30 השנים האחרונות, המתפתה שוב ושוב ונאחזת בקש של תפיסות - קונספציות - מסוכנות, שאבד עליהן הכלח
|
|
|
|
|
הירידה מחניתה
|
|
צחוק הגורל: דווקא השנה, שנת תרפ"ד (2024) מתלכדים התאריכים: יום העלייה לחניתה (21 במרס), העליות לביריה (אמצע מרס), ויום י"א באדר! אבל, לנוכח האויבים מסביב, השנה לבושתנו חניתה פונתה, פליטים יהודים רבים מצויים בארצנו, וממשלת ישראל - לבושתנו - ביטלה את הטקס הממלכתי השנתי מול אנדרטת האריה השואג בתל חי
|
|
|
|
|
חרפה עכשיו
|
|
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם * החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות אחידים לכולם * הגיוס הוא חובה והוא גם זכות, הזכות לשרת
|
|
|
|
|
תכליתה של (ועדת) חקירה
|
|
תכליתה של ועדת חקירה איננה לחפש אשמים במטרה להעמידם מול כיתת יורים * חקירה של מקרים של כשל מכל סוג שהוא - אסון, שריפה, תאונה, נזק, מלחמה, הפסד, תבוסה, מחדל, וכן הלאה - מיועדת למצוא את הסיבות לכשל, במטרה למנוע את הישנותו
|
|
|
|
|
תרבות השקר
|
|
השקר של "חופש תפילה לכל" מצטרף לשקר "פתרון" שתי המדינות ולשקרים רבים אחרים ורק מזמין לחצים מבחוץ ומבפנים וכך איננו עוד עם חופשי בארצנו
|
|
|
|
|
לא לקטיף, לא לאוסלו
|
|
"תמונת ניצחון" פירוס; חטיפת החטופים; חיילי צה"ל לא יהיו מגש הכסף להמשך איוולת המדינה הפלשתינית והשקר של "פתרון" שתי המדינות; אין שיבה לאוסלו; אין שיבה לקטיף; שרים בלתי ראויים; שוויון בנטל/זכות השירות בסדיר ובמילואים, בהיקף אחיד ובשכר אחיד לכולם! די להשתמטות!
|
|
|
|
|
הערות בשולי האירועים
|
|
אילון לוי ונועה תשבי; מופע "הניצחון" * טלי גוטליב ושקמה ברסלר * חופש ההפגנה * ימין מלא-מלא? * קבינט ניהול המלחמה; גדי איזנקוט; בני גנץ; אלופים פוליטיים במסווה של מומחים צבאיים * העכשיוויזם משחית!
|
|
|
|
|
היום שאחרי
|
|
הלקח ההכרחי ביותר ממלחמת שמחת תורה הוא שאין להרשות שלטון זר כלשהו בארץ ישראל המערבית * חיילי צה"ל לא יהיו מגש הכסף להקמתה של מדינה פלשתינית * המחויבות הראשונה של ממשלת ישראל היא לאזרחי ישראל ולא לנתיני האויב
|
|
|
|
|
חוטפים את משפחות החטופים
|
|
יש בינינו מי שמטרתם העיקרית איננה שחרור החטופים או הבסת החמאס אלא הפלת ראש הממשלה * כל השאר משני בעיניהם, כאילו שהפלתו של ראש ממשלה נבחר באמצעים שאינם דמוקרטיים היא חזות הכל ומקדשת את האמצעים
|
|
|
|
|
להנמיך את מפלס האטימות
|
|
ראש הממשלה, כמי שממונה ואחראי על כל המערכות במדינה, צריך להשתדל להנמיך את מפלס האטימות, שלו ושל אחרים, לרבות שרים סוררים וכולל את שר המשפטים ואת הנשיאה הפורשת של בית המשפט העליון * ראש הממשלה, כמי שיש לו השפעה רבה על האווירה במדינה, צריך להשתדל להקרין יותר חום ואהדה לגורמים רבים הזקוקים לכך * דוגמאות אינן חסרות
|
|
|
|
|
אין בהם כוח לבכות
|
|
יש דמיון מצמרר בין האויב העמלקי שתקף את צקלג, עירו של דוד, לפני כ-3000 שנים, לבין האויב החמאסי שתקף לא רחוק משם את ישראל השאננה, שנחשפה לאויב אכזר יותר. כדי להתמודד עם המציאות הקשה שנכפתה עלינו יש קודם כל להכיר במציאות כבמלחמה, ולהתנהג כמו במלחמה. מדאיגה העובדה שגם אחרי חודשיים וחצי לא הכל מכירים בכך: הממשלה, בנימין נתניהו ושונאיו, התקשורת. וגם אזהרה למשפחות החטופים!
|
|
|
|
|
מקיר הברזל לגדר קורי העכביש
|
|
לפני 100 שנים בדיוק, בנובמבר 1923, כתב זאב ז'בוטינסקי: "... ההתיישבות שלנו או שתיפסק, או שיש להמשיכה בלא שתתחשב ... במצב רוחה של האוכלוסייה המקומית - מאחורי קיר הברזל, אשר לא יהיה לאל ידה של האוכלוסייה המקומית לשבור אותו"
|
|
|
|
|
צבועים, נמאסתם
|
|
הגרי לא היה צריך להתפתל * היה עליו להסביר בפשטות שמדובר בהחלטה של אגף המבצעים בצה"ל, במסגרת סמכותו, ולנוכח המידע שהיה בידיו על תוקפנות צפויה של האויב בשומרון והמידע שלא היה בידיו באותו שלב על תוקפנות אפשרית של האויב בעזה
|
|
|
|
|
ה"קונספציה" מכה שוב
|
|
ה"קונספציה" מכה בישראל שוב ושוב: 1973, 1993, 2023 * חשוב ליצור מערכת אמינה של ניהול סיכונים למניעת "קונספציה" רביעית
|
|
|
|
|
הנדון: הערות על המצב - 2
|
|
מהלך הפתיחה של מלחמת שמחת תורה יכול לחזור על עצמו * על ישראל להפנים שהטירוף המשיחי של האוסלואידים, והקונספציה השקרית אשר ליוותה את תהליך הדמים של אוסלו, אסור שישלטו בחיינ
|
|
|
|
|
הבעיה איננה צעדה לגדר עזה
|
|
לעומת התרחיש "המקובל" של סכנת צעדה מהרצועה לעבר ישראל, קיים תרחיש אחר, מסוכן הרבה יותר, שעליו אין איש מדבר * האם ישראל נערכת לצעידה של רבבות אזרחים מוסתים ממזרח ירושלים מערבה? על-רקע מלחמת שמחת תורה, מן הראוי לשקול סכנה זו ברצינות, ולא להיות מופתעים שוב
|
|
|
|
|
אוראדור-סור-גלאן Oradour-sur-glane
|
|
אכזריותם של הנאצים בני ימינו, חיות החמאס שטבחו ביהודים תושבי הנגב הצפון-מערבי, גדולה אף יותר מזו של הגרמנים הנאצים * ייתכן שיש מקום לשקול את הפיכת הקיבוץ שנפגע ונהרס ומצבו הוא הגרוע ביותר - לאתר הנצחה לקורבנות טבח שמחת תורה, היום בו נפתחה מלחמת שמחת תורה
|
|
|
|
|
הערות על המצב
|
|
בלי רשות הטרור הפלשתינית ובלי או"ם, בלי אחריות לאזרחי עזה, בלי ציוצים מיותרים ומזיקים, בלי אתנן לארגוני הטרור השונים * ומנגד: קיצוץ דחוף במשרות ובתקציבים של כלומניקים לענייני כלום ובהוצאות מיותרות אחרות, והעברת הכספים לשיקום נפגעי מלחמת שמחת תורה * וגם תודות
|
|
|
|
|
אדוני ראש הממשלה
|
|
האמת היא שכלל לא חשוב אם אמרת או לא אמרת "אני אחראי", אחריותך ברורה מעצם המהות של תפקידך * מה שרוצים ערוצי התבהלה והתרעלה, ובראשם ערוץ 12, התאום הקיצוני משמאל של ערוץ 14, הוא שתבצע חרקירי, בשידור חי
|
|
|
|
|
עקדת ישראל
|
|
בעקדת יצחק המקורית הופיע מלאך שקרא: "אל תשלח ידך אל הנער" (בראשית כ"ב, י"ב) * בעקדת ישראל של ימינו אין מלאך כזה * על ישראל עצמה מוטל תפקיד המלאך, להודיע בתקיפות שלא נהיה מגש הכסף להקמתה של מדינה פלשתינית
|
|
|
|
|
לא נהיה מגש הכסף
|
|
המצב מחייב זהירות, אחריות, והגדרה ברורה של מטרת המלחמה, בצד הגדרה ברורה של מה איננו מטרת המלחמה * אין עוררין על כך שהיעד חייב להיות ריסוק החמאס ויכולתו לפגוע בישראל
|
|
|
|
|
חירום עכשיו: מעז ייצא מתוק
|
|
מצב החירום המורכב מחייב שילוב של כל הכוחות, לא רק הצבאיים אלא גם הפוליטיים * בנימין נתניהו, כמו ראש הממשלה לוי אשכול לפני 56 שנים, יכול וחייב להתעלות על-פי גודל השעה
|
|
|
|
|
תודה לספרייה הלאומית של ישראל
|
|
ברצוני להחמיא לספרייה הלאומית של ישראל אשר - שלא כמו מוסדות אחרים - הקשיבה לקולות הציבור וחזרה בה מן הרעיון הקלוקל להחליף - בהזדמנות החגיגית של המעבר לביתה החדש - את הסמל, ולהשמיט ממנו את איור הספר הכחול לבן, אשר מבטא הן את התוכן והן את ההשתייכות של מוסד זה
|
|
|
|
