חמש משמרות
|
החוקר ומבקר הספרות הוותיק, יוסף אורן, החליט, אחרי שהגיע לגבורות, שלא לפרסם את ספרו החדשה "מן המסד ועד הטפחות" במהדורה מסחרית
|
|
|
מאיר אחרת את הפסוקים
|
ביקורת על הספר דרך הניגודים בפשט המקרא * הניגודים שבתנ"ך הופכים למשקפים את החיים עצמם, ולכן נוצר שדה פורה לתובנות של ממש
|
|
|
חוק החברות אחרי שני עשורים
|
ערן רוזמן מנתח בספרו "חוק החברות" את כל סעיפיו של החוק רב-החשיבות ואת יישומם, תוך הפנית תשומת הלב למקומות הדורשים שינוי * חיבור מעמיק אשר יסייע רבות לכל העוסקים בנושא
|
|
|
אדל של יוכי ברנדס
|
ברנדס מתארת את עליית הנשמה שהיא ביטוי לצורך האנושי העמוק להתאחד עם הכוח הגדול הפנימי ביותר של בני האדם - הכוח האלוהי שהוא מקור בריאתו
|
|
|
עדויות ניצולים במחנה ברגן-בלזן, 1945
|
איתמר לוין, העורך המשפטי של News1, חושף 140 מבין העדויות המרטיטות שגבו חוקרים בריטים מניצולי שואה במחנה ברגן-בלזן - שבועות אחדים בלבד לאחר השחרור
|
|
|
הפרקליטים חסינים מהעמדה לדין
|
הפרקליטות, העוסקת בדיני נפשות, חורצת גורלות וקובעת "מי יחיה ומי ימות" מבחינה פלילית וציבורית * היא הגוף בעל העוצמה הגדולה במדינה * היא משתמשת בעוצמה זו באופן בלתי ראוי * פרק מתוך ספרו של חיים רמון - "נגד הרוח"
|
|
|
על הרמב"ם והרפואה
|
דווקא כיום, בעידן שבו הטכנולוגיות החדשות מתפתחות בקצב אקספוננציאלי ומתנגשות ברפואה השמרנית, ישנה סכנה להפיכת האדם לנתון סטטיסטי וחסר נשמה *כרך חמישי מתוך הסדרה: הרהורים על ספרות ורפואה-דילמות ביחסי רופא-חולה מאת לימור שריר
|
|
|
יומם ולילה: חמישים אירועים בתולדות השואה
|
יום החרם וחוקי נירנברג, גטו ורשה והטלאי הצהוב, משאיות הגז ומחנות ההשמדה, הרצח ההמוני בווילנה וריגה, הגירושים בצרפת ובהולנד, המרידות במחנות והשחרור: מסלול השואה דרך חמישים תחנות מרכזיות
|
|
|
פעימות הלב של ההיסטוריה היהודית
|
כמה מילים על יומנו של הנער משה - לקראת העשרה בטבת יום הקדיש הכללי - יום הזיכרון להרוגי השואה * סקירת הספר שיצא במהדורה מיוחדת - הוצאת חדשה, הוצאת 'הנער משה', עם דברי פתיחה של הרב ישראל מאיר לאו והרב מרדכי דוד נויגרשל
|
|
|
לאגור רוח
|
מא הגתה את הכינוי "חלון החלומות" הרבה לפני שהתחלתי לאגור רוח * הכינוי התאים לחלון שהנוף הנשקף מבעדו מעורר חלומות
|
|
|
סימני חיים
|
הדקות חולפות, ארוכות כנצח בעיניהם המפוחדות של האב והאם * הדקות חולפות, מהירות מדי בעיני הרופאים, שעדיין לא הצליחו להפיק סימני חיים מגופו הדומם של התינוק
|
|
|
כשנגמרו לה המילים
|
הלב מחסיר פעימות, והעיניים מתרוצצות * על השידה הקטנה, הסטנדרטית, אין כלום, לבד מקופסת מונטנה כמעט מלאה, אבל במגירה העליונה הוא מוצא חפיסות ריקות של כדורי שינה
|
|
|
אמן כוסאומו
|
ביום שישי בלילה אנחנו משנים את סדר הסיור כדי שכולם ישתתפו בארוחת שישי. החבר'ה שנמצאים בשטח ממתינים בדויד מחוץ למוצב
|
|
|
חלק מהחיים
|
בהודו המוות הוא חלק מהחיים * בכביש, זה בהחלט נראה כך * כל הנסיעה יש מן תחושה שעוד רגע תתרחש כאן תאונה קשה
|
|
|
"חברות אדם"
|
"צורם", צעק אהרון גדות לחברו מבעד לניסורן של הגיטרות ולשאגות הזמר, שחנק בידיו את עמוד המיקרופון, ולהלמות התופים חסרת המקצב, והוא מצליח להביע אישור בנגינת קולו
|
|
|
מקהלה
|
היה גשם נורא בזמן שחיכיתי לבן הזוג שלי * ידעתי שהוא רופא במקצועו - חששתי קצת מן המקצוע הבשרני הזה - ומכיוון שהיה ברור לי שיקרא את המפה האנטומית שלי באותה מהירות שקוראים תפריט, לא הערמתי קשיים בדרכו ולבשתי שמלת צמר דקה, אפורה ועכברית
|
|
|
המרד העירוני הראשון
|
לא רק שבפרוץ המרד חיו בגטו עשרות אלפי יהודים שלא השתייכו לכוחות הלוחמים, יהודים אלו אף היו נדבך חשוב במרד
|
|
|
|
סיפור שלא סיפרתי
|
בגעגועים ובאהבה מתאר אורי חנוך, יליד 1928, את ימי ילדותו בקובנה * חייו השתנו ללא הכר עם כניסתם של הכוחות הסובייטיים לליטא בשנת 1940 ולאחר מכן תחת הכיבוש הגרמני בקיץ 1941
|
|
|
בית יהודי בגרמניה הנאצית
|
צמצום המרחב הציבורי של היהודים היה כאמור פגיעה קשה, אך בכך לא היה די * החיים היהודיים בגרמניה הנאצית התאפיינו גם בצמצום מרחב המגורים הפרטי ובהרעה בתנאי הדיור
|
|
|
אנה (פופר) פלטין 1904-1943
|
חודשים ספורים לאחר כניסת הגרמנים לעירן הופך בלי משים "יומנה של הלנקה "גם ליומנה של האם * תיעוד ילדותה של הלנקו הקטנה הופך למסמך שמשקף את מציאות החיים ההולכת ומידרדרת
|
|
|
לא אמות כי אחיה ואספר
|
מסמך מרגש ורב-ערך המתעד את גבורת ההישרדות ואת השמירה על צלם אנוש בתנאים בלתי אפשריים
|
|
|
מחברת ראשונה
|
צרגאווא הסמוך לדוקלה {1} * ב"ה יום ה' אדר א' שנת תש"ג לפי התאריך האזרחי 10.2.43{2}
|
|
|
סיפוריו של עמנואל בן סבו
|
סיפורי ילדים כדרך לבנות עולם טוב יותר * דרך הכתיבה של עמנואל בן סבו לאורך כל ספריו היא לשלב בין ספרות יפה לבין עולם הילדים
|
|
|
בעקבות "נער האופניים" ספרו של אלי עמיר (א)
|
קשה לי לקבל כניעה מוחלטת בפני מיתוס משכר ומשקר של הצבריות, במיוחד שמיכל חברתו הצברית בת העשירים, שלהוריה הביא עיתון בוקר-בוקר, "לא דרשה כלל שישתנה, אלא קיבלה אותו כמו שהוא והעדיפה אותו על חבריה לכיתה
|
|
|