המשפחות ששולטות בשוק ההון אך פועלות מתחת לרדאר, וההסתבכות

שנת 2024 הייתה אמורה להיות שנה מיוחדת עבור משפחת גולדברג. לפני 50 שנה בדיוק, בשנת 1974, הקים שמעון גולדברג את FMR, חברה המספקת את מערכות המסחר לגופים פיננסיים (חברי הבורסה לני"ע) בהן שירותי התפעול והבק־אופיס, כלומר את עמוד השדרה הטכנולוגי של פעילותם הפיננסית. שנה לאחר מכן הצטרף אליו איש הביטוח אבינועם טוקטלי, כשמאז ועד היום מחזיקות שתי המשפחות ב־50% ממניות החברה כל אחת.

● דעה | רשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות  
● ניתוח גלובס | הפרשה שחושפת את הסיכונים של חיסכון בקופות גמל בניהול אישי 
● נדל"ן, זהב או מניות - באיזו השקעה תקבלו את התשואה הגבוהה ביותר בטווח הארוך? 

אולם בחודשים האחרונים שתי המשפחות, שבמשך שנים נהגו להתנהל מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי, עלו לכותרות שלא בטובתן, לאחר שהרגולטורים הפיננסיים - רשות שוק ההון ורשות ני"ע - פתחו בבדיקה באשר לליקויים ואי סדרים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים שנתגלו בזרוע פעילות אחרת שבה הם מחזיקים - חברת ניהול קופות הגמל סלייס.

בחברה זו מחזיקה משפחת גולדברג ב־51% מהמניות, כאשר הבן אסף גולדברג שימש בה כמנכ"ל בעת התפוצצות הפרשה (האב שמעון ובן נוסף, שי, כיהנו באותה עת כדירקטורים בסלייס).

החששות של הרגולטורים לגבי האי סדרים בסלייס כה חמורים, עד שבסוף השנה שעברה החליטה רשות שוק ההון להפקיע מידי משפחת גולדברג את ניהול החברה - כשגם החלטת דירקטוריון סלייס להחליף את אסף גולדברג בתפקיד מנכ"ל החברה לא עזרה - ולמנות לה מנהל מיוחד שיעשה סדר בדברים. הרשות בחרה לשם כך באפי סנדרוב, מנכ"ל עמיתים (קרנות הפנסיה שבהסדר עם המדינה).

אז מי הן שתי המשפחות ששולטות בסלייס, כיצד הפכו לכה דומיננטית בשוק ההון הישראלי, ומדוע החליטו למרות החזקתן במכונת מזומנים שנהנית ממעמד מוביל בשוק ההון המקומי, להיכנס לתחום פעילות חדש שבסופו של דבר סיבך אותן?

בין הטענות: "חברת FMR היא כוחנית"

הכול החל כאמור לפני 50 שנה, כששמעון גולדברג הקים את FMR באמצעות מודל שאיפשר לסוחרים לזהות פערי מחירים (ארביטראז') בשוק האג"ח. זמן קצר לאחר מכן הוא צירף לחברה את איש הביטוח אבינועם טוקטלי והשניים, כשותפים שווים, החלו להציע את שירותי החברה לבנקים. את התקופה הזו מכנים באתר החברה כימים של "פתרונות מיכון ותפעול בעולם הבורסה האנלוגי של אז". בתוך זמן קצר עזב גולדברג את ניהול החברה השוטף, ולקראת סופו של אותו עשור החל לשדרג את המערכת כדי שיוכל באמצעותה להציע שירותי תפעול ומסחר גם למי שאינם בנקים.

הצמיחה הגדולה בפעילותה של FMR התרחשה בשנות ה־90, לאחר שהייתה אולי הראשונה לזהות את קפיצת המדרגה שיעבור עולם המסחר בעקבות הפיתוחים הטכנולוגיים. "היינו שם כשהמסחר התנהל בצעקות על רצפת המסחר, הובלנו את מהפך המחשוב בבורסה, היינו הראשונים בשוק ההון לספק מערכות מסחר, API ואפליקציות", נכתב באתר החברה.

חלק מאותן תוכנות פותחו בתוך הבית וחלק באמצעות רכישות כמו למשל זו של חברת "סערת תוכנה", שנרכשה על ידי FMR בשנת 1996. בחברה מתגאים כי שנה לאחר מכן הצליחה ללוות את הבורסה במעבר למסחר רציף וממוחשב במניות, בין היתר באמצעות מערכת מסחר במניות ה'חלונאית' (באמצעות תוכנת windows) הראשונה בישראל. כעבור שנתיים נוספות המערכת כבר מותאמת גם לרכישת אופציות, ובחלוף שנה נוספת גם באמצעות האינטרנט.

בשלב הזה FMR הפכה לכל כך דומיננטית בשוק ההון עד שכל חברי הבורסה שאינם בנקים החלו לעבוד באמצעות המערכות שלה, וגם מרבית הבנקים (הפועלים, מזרחי טפחות וירושלים), בין שבאופן מלא או באופן חלקי. גם היום מתגאים ב־FMR כי 30% מנפח המסחר היומי בבורסה בת"א עובר דרך מערכות המסחר שלה.

עד כמה דומיננטי מעמדה? בעבר ניסה מי ששימש כממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, לשים סוף לתלות הממושכת של חברי הבורסה בספקית שירותי המסחר. גילה ניהל במשך חודשים בדיקה ואף התכוון להכריז על FMR כמונופול. אולם צעד זה נמנע לאחר שהחברה קיבלה את ההוראות שהושתו עליה. בין אלו, FMR נאלצה להחתים את חברי הבורסה על חוזה לתקופה מקסימלית של שנתיים בלבד, בניגוד לחוזים ארוכי טווח יותר שחתמה בעבר.

למרות שלא הוכרזה דה פקטו כמונופול, התנהלה FMR במשך שנים ככזו, וחברי בורסה טענו כי קשה עד בלתי אפשרי היה לעבור למערכות מתחרות. מי שבעיקר ניהל את המו"מ מול חברי הבורסה הוא הבעלים, שמעון גולדברג. "למשפחת גולדברג יש אמצעים והתנהלות החברה שלהם כוחנית", אומר גורם בשוק ההון, "קשה מאוד להתנהל ולצאת מולם". גורם אחר בשוק מציין כי "בתחום הליבה שלהם - תפעול חבר בורסה, היו מערכות יחסים מתוחות מולם בשל היותם הפתרון היחידי בתחום".

עם זאת, הוא מציין כי לאו דווקא מדובר בחשש מבעלי תפקידים בחברה עצמם. "סיפורים על אופן הפעילות שלהם לא חסרים, אבל לדעתי זה לא הסיפור המרכזי. לקוחות חוששים כי יש להם מערכת מאוד ותיקה והם מפחדים ממשהו חדש. מעבר בין מערכות תפעול הוא מסוג ההחלטות שיכול לקבל רק בעלים, שמבין את המשמעות של חיסכון כלכלי ויתרון טכנולוגי שמאפשרת העזיבה, ולא מנכ"ל שכיר שמפחד שאם הוא טועה הוא יילך הביתה", אומר אותו גורם.

מי שמכיר את החשש הזה היטב הוא מנכ"ל הבורסה הנוכחי, איתי בן זאב. בשוק ההון עדיין מספרים על כך שכאשר בן זאב היה אחרי על הפעילות בשוק בבנק לאומי, הוא נפגש עם לקוח בניסיון לשכנע אותו לעבור למערכת התפעול של הבנק. אולם כאשר הגיע מועד ההתחייבות, אותו לקוח קיבל 'רגליים קרות' והחליט שלא לבצע את המעבר.

למרות הביקורת על אופי ניהול המו"מ, רבים מבין האנשים עמם שוחחנו מסבירים כי מדובר באנשים ישרים אשר ניהלו את FMR כ"בית מרקחת", ולכן לא ברור איך הסתבכו באירוע כמו זה שעולה עד עתה בפרשת סלייס.

השותפים העשירים, משפחת טוקטלי

בעוד משפחת גולדברג נחשפה לאחרונה שלא בטובתה בתקשורת, למרות הרצון להישאר מתחת לרדאר, החצי השני לשותפות ב־FMR, משפחת טוקטלי, מצליח להימנע מכך למרות שמדובר באחת ממשפחות ההון הוותיקות בישראל. הסב, יהודה טוקטלי ז"ל, הקים את חברת הביטוח אריה, עוד לפני קום המדינה. כשפרש מהעסקים הותיר את חברת הביטוח, בצד נכסי נדל"ן שרכש, לבניו - עוזי ואבינועם.

במשך שנים רבות - בין שנות ה־60 וה־80 של המאה הקודמת, נחשבה משפחת טוקטלי לאחת המשפחות העשירות במשק, וחברת אריה לאחת מחברות הביטוח החזקות. הבן אבינועם ניהל את עסקי הביטוח. אלא שבהמשך, בעקבות מכירת חלק גדול מהחברה לאיש העסקים יורם גיל, שנקלע לפשיטת רגל, נקלעה גם אריה לקשיים ולבסוף נמכרה לכלל ביטוח ומוזגה לתוכה.

מי שמזוהה כיום עם החזקות המשפחה ב-FMR הוא המולטי מיליונר דני טוקטלי, בנו של אבינועם ז"ל, המוכר כמשקיע בעולמות ההון סיכון והנדל"ן, ולחלק מחבורת אנשי עסקים המקורבת לראש האופוזיציה יאיר לפיד. טוקטלי החל את חייו המקצועיים בבתי השקעות בארה"ב, ושם צבר את הונו האישי הראשוני. בהמשך, עם שובו לישראל, נכנס לכמה השקעות, בהן הקמת קרן ההון סיכון מגנום לצד צבי לימון, רון צוקרמן ושאול שני, מבכירי ההייטק בישראל בשנות ה־90. הקרן רשמה אקזיט מוצלח במיוחד על השקעתה בחברת השבבים DSPG. השקעה אחרת שהניבה לטוקטלי פירות נאים הייתה במניות קבוצת הנדל"ן בראק קפיטל שהוביל ידידו שמעון וינטרוב.

"חיפשו אחר תחומי צמיחה נוספים"

בחזרה ל־FMR. את הידע שצברה החברה במשך 40 שנים היא החליטה באמצע העשור הקודם לתרגם גם לתפעול קופות גמל. בחברה מציינים כי כ־750 אלף חשבונות עמיתי קופות גמל מנוהלים בכל יום באמצעות המערכות שלה, כשהלקוחה העיקרית היא מור גמל.

הכניסה לעסקי הגמל, לפי גורמים בשוק, התרחשה לאחר שבשנים האחרונות חלו שינויים שהשפיעו על פעילות FMR. אמנם השירותים שמוכרת החברה למוסדות פיננסיים עדיין מכניסים הון רב למשפחות גולדברג וטוקטלי, אך מעין תנועת מלקחיים דחפה אותן לחפש מקורות הכנסה נוספים.

"באופן הדרגתי הם נמצאים היום במצב תחרותי יותר ביחס לעבר, משתי סיבות", מאבחן פעיל בשוק ההון. "הראשונה היא שמספר חברי הבורסה הצטמצם מאוד עקב המיזוגים בענף. התחום כבר לא מתפתח וצומח ב־FMR. הסיבה השנייה היא שיש שתי אלטרנטיבות נוספות במתן שירותי תפעול, ורואים שפסגות לדוגמה וגם אלטשולר שחם שהצטרף לרשימת חברי הבורסה בספטמבר האחרון, פנו למתחרים. כך שהשילוב של חברי בורסה שלאו דווקא הולכים אליהם, והמיזוגים שצמצמו את כמות הלקוחות הפוטנציאליים, יצר מצב שבו הם חיפשו תחומי צמיחה נוספים".

הוא מזכיר כי גם חברות הביטוח עברו תהליך דומה. "אם נחזור 15-20 שנה לאחור, חברות הביטוח הרוויחו לא רע מביטוח. אבל בשנים האחרונות הן נכנסו לתחומים אחרים כי הרווחים בליבת העסקים פחתו".

זו ככל הנראה סיבה מרכזית לכך שמשפחות גולדברג וטוקטלי החליטו להפוך לא רק למתפעלות בעולם הגמל אלא גם ליצרניות בתחום. הן הקימו כבר ב־2012 את חברת קל גמל, אולם את הקפיצה הגדולה בתחום הן רשמו בשנת 2020 כששינו את שם החברה לסלייס ונכנסו לתחום ההשקעות האלטרנטיביות. על פי הדוחות הכספיים שפרסם המנהל המיוחד, בעלי השליטה בסלייס הינם שמעון גולדברג המחזיק ב־25%, ושני בניו שי ואסף גולדברג שמחזיקים כל אחד ב־13%. משפחת טוקטלי מחזיקה ב־49% הנותרים.

בשנת 2021 ביצעו שתי המשפחות צעד נוסף להרחבת עסקיהן בשוק ההון כשהקימו את Fair, פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת להשוות ולהשקיע בקרנות נאמנות ללא גביית עמלות מהלקוחות באופן ישיר. המודל העסקי של Fair מתבסס על עמלת הפצה הנגבית מחברות הקרנות, ולא מהלקוח.

פחות מארבע שנים לאחר שנכנסו בעצימות גבוהה לשוק ניהול הכספים, זו בוודאי לא התוצאה שמשפחות גולדברג וטוקטלי קיוו לה: חשיפה שלילית כמעט מדי יום בתקשורת הכלכלית ואובדן הניהול בפועל של חברת הגמל שלהם, שמתמחה בניהול קופות אישיות (IRA). בטח לא לכך שהמנהל המיוחד שמונה לסלייס יבקש מבית המשפט אישור למכור את הקופות למתחרים, ואף יעצור משיכת כספים על ידי העמיתים למשך כחצי שנה (בינתיים). קל וחומר שלא ציפו להגשת תלונה במשטרה נגד סלייס מצד רשות שוק ההון.

בסוף החודש שעבר הגיש המנהל הממונה תצהיר לבית המשפט שבו פירט את ממצאיו עד עכשיו, ובהם טעויות בחישוב תשואה במסלולי השקעה, וכן כי החברה המנהלת לא השיבה במזומן כספים בגין הוצאות ישירות שנגבו מעבר לנדרש מחשבונות העמיתים. זאת למרות שהצהירה כי עשתה זאת לאחר שרשות שוק ההון חייבה אותה להחזיר לעמיתים כספים בהיקף של 2 מיליון שקל (בסלייס טוענים שהכסף המדובר נשמר עבור העמיתים בנפרד, ר"ו).

עוד מצא המנהל המיוחד כי במשך מספר שנים לא בוצעה התאמה בין הכספים שמקבלת החברה המנהלת לבין יעדי ההשקעה, עד כדי הפרשים בהיקף של מיליוני שקלים.

כחלק מבדיקת המנהל הממונה ורשות שוק ההון, תיבדק כמובן הסיבה לאי סדרים, כאשר אם אכן יימצאו ליקויים בניהול, ייבדק גם מי שניהל את החברה ונושאי המשרה בה. כאן יש להבהיר כי אם הסיבה לחוסר הסדרים תתגלה כהעדר פיקוח, מדובר בסוג "מקל" יחסית של אחריות, בעוד ש"אם נגרם נזק בשל רשלנות או גרוע מכך - בידיעה, המצב עלול להיות שונה".

"אני לא יודע כמה הם הביאו בחשבון את התהודה של היותם גוף מפוקח, שהוא ציבורי ונותן שירות באופן ישיר ללקוחות הקצה ולא רק לחברי בורסה, אבל זה עולם אחר לגמרי", מסביר גורם בשוק ההון. "מדובר באנשים שהקפידו באדיקות לא ליצור אינטראקציה עם עולם התקשורת, ועכשיו מוציאים אותם מאנונימיות בגלל מה שקרה בסלייס".

מש' גולדברג: "דיווחנו על החשש לליקויים מיד"

ממשפחת גולדברג נמסר: "שי גולדברג ואביו שמעון גולדברג שייסד את FMR, השקיעו ומשקיעים את מלוא מרצם וניסיונם לספק באמצעות החברה שירותי מחשוב לגופים הפיננסיים המובילים בשוק ההון. הם עושים זאת ביושרה וללא כל דופי כבר קרוב ל־50 שנה.

"כאשר שמעון ושי גילו את החשש לליקויים בחברת הגמל סלייס, הפועלת בשוק שונה מזה של חברת FMR, הם מיד דיווחו על כך לרשויות הרלוונטיות ובירכו על מינוי המנהל המורשה. הם ימשיכו לשתף פעולה עם המנהל המורשה ועבודתו, והכול במטרה להגן על השקעות העמיתים".

גלובס פנה לדני טוקטלי, אך לא נמסרה תגובה.