סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מוסף עצמאות 13.5.24 חמ"ל אחים לנשק
חמ"ל אחים לנשק. גם תוכנות שפותחו בסטראט־אפים עברו "הסבה" למאמץ המלחמתי ( צילום: יוסי אלוני/פלאש 90 )

הסטארט-אפים המבטיחים
מהפיכה למלחמה: ההייטק בחזית המאבק על דמותה של המדינה

כשפרצה המלחמה נקרא ההייטק הישראלי לדגל וגייס את משאביו לעזרה למפונים, ללוחמים ולמשפחות החטופים. אבל עבורו הקרב על הבית לא החל ב־7 באוקטובר, אלא בינואר 2023, עם תחילת ההפיכה המשטרית. שנה וחצי לתוך משברים מתמשכים וללא אופק ברור, הפגיעה בענף כבר מחלחלת לעומק

עבור ההייטק הישראלי המלחמה על הבית ועל העתיד לא החלה ב־7 באוקטובר. הענף המרכזי, שמניע את הכלכלה הישראלית ואחראי לרבע מהמסים שלה וחצי מהייצוא, נאלץ בעל כורחו להיכנס לקרב כבר בינואר 2023, עם הכרזתו של שר המשפטים יריב לוין על ההפיכה המשפטית שניסה להוביל, ושנבלמה לרגע רק עם התקפת חמאס על ישראל.
מדהים ככל שזה עשוי להישמע, לא מעט מהדמויות הבכירות ביותר בתעשיית הטק הישראלית טוענות עד היום, כי ניסיון ההפיכה המשטרית הפחיד והרתיע את המשקיעים המקומיים ואת הזרים יותר מאשר המלחמה שמתחוללת בשבעת החודשים האחרונים. "כולם יודעים שישראל כבר הייתה במלחמות בעבר והתאוששה מהן, אבל מעולם לא היה ניסיון לשנות את המשטר בישראל", הם אומרים גם היום. גם המשקיעים הזרים אומרים זאת בקולם: "הייתי בישראל לפני כמה שבועות וברור לי שהיא תצא מהמלחמה טובה יותר, היא תייצא את החידושים שיווצרו כתוצאה המלחמה לכל העולם וזה יהיה גיים צ'יינג'ר", אמר ל"כלכליסט" ג'סטין בורוס, מייסד ומנכ"ל קרן הון סיכון IBEX בפברואר האחרון, עם השלמת גיוס קרן חדשה של 106 מיליון דולר להשקעות בישראל. "החידושים הטובים ביותר יוצאים, למרבה הצער, ממלחמות. ארה"ב נכנסה למלחמת העולם 'עם סוס ועגלה' ויצאה ממנה עם נשק גרעיני". בורוס גם הוסיף שהיה מוטרד הרבה יותר לנוכח ניסיון ההפיכה המשטרית בישראל, מאשר מהמלחמה בעזה. "אם היית שואלת אותי לפני חצי שנה, לא הייתי כל כך שורי על ישראל וזאת בגלל הרפורמה המשפטית. זה דבר שהטריד אותי ואת המשקיעים הזרים הרבה יותר, משום שאף אחד לא אוהב לראות ממשלה קיצונית בפעולה", הסביר.
7 צפייה בגלריה
מוסף עצמאות 13.5.24 מתנדב מתנדבים ב חקלאות אחים לנשק
מוסף עצמאות 13.5.24 מתנדב מתנדבים ב חקלאות אחים לנשק
פעולות התנדבות שביצעו עובדי הייטק מטעמו
(צילום: יוסי אלוני/פלאש 90 )
תקופת ההפיכה המשטרית כמעט והכניסה את האקו־סיסטם הישראלי לשיתוק. המשקיעים ישבו על הגדר ומי שהיה מוכן להשקיע דרש מהחברות להוציא את יתרות המזומנים שלהן מכאן ומהחברות הצעירות להירשם מחוץ לישראל, ממש כמו ב־2000. גם היזמים עצמם נכנסו לקיפאון — רבים הרגישו את הדחיפות האדירה שבהתנגדות לרפורמה, שהייתה עלולה להפוך את ישראל להונגריה, והובילו את המחאה. אחרים פשוט חשבו שתקופה של חוסר ודאות עצום סביב המבנה המשטרי במדינה אינה הזמן הנכון להקמת סטארט־אפ. בוודאי לא בישראל.
לאורך חודשי מחאת ההייטק הציבור הישראלי נחשף לפתע לענף שעד אז היה נחשב למסוגר ושקוע בעצמו ובפינוקי ה"תןביס" וימי החברה. כולם התגייסו: מעינת גז, מייסדת ומנכ"לית פאפאיה ומיכל צור, ממייסדי קלטורה שהיום כבר מקדמת סטארט־אפ חדש ומבטיח שמופיע ברשימת 50 המבטיחים, עד דב מורן ואיל וולדמן, שניים מוותיקי התעשייה. לא כולם בציבור הישראלי אולי אהבו את מה שפגשו. היה גם אירוע קיצון של סכסוך בין משקיע ליזם על רקע הדעות הפוליטית — כאשר דובי פרננס החליט להיפטר מהמניות שלו בפאפאיה במחיר הפסד עמוק, לאחר ריב מתוקשר עם גז שהייתה מהראשונות להכריז על הוצאת כספים מישראל ונהפכה גם לאחד מסמלי מחאת ההייטק. אבל לא ניתן היה להתעלם מהעובדה שההייטק הישראלי יצא מהקונכיה ונפרד מהתדמית האליטיסטית שלו, כדי להילחם על דמותה ועל עתידה של ישראל.
7 צפייה בגלריה
מוסף עצמאות 13.5.24 איור אביר ו דרקונים
מוסף עצמאות 13.5.24 איור אביר ו דרקונים
(איור: דניאל גולדפרב)
ואז, ב־7 באוקטובר, ההייטק שוב נקרא לדגל. ליתר דיוק, הוא גייס את עצמו במהירות שיא וביכולות ארגוניות והפקתיות שרק סיירת עלית יכולה לייצר, כדי להיכנס לחללים הריקים העצומים שהותירה המדינה הלא מתפקדת. במשך שנים עסקה הממשלה בחלוקת ג'ובים למקורבים ובפירוק השדרה המקצועית במשרדים, ותהליך הריקבון הזה הסתיים בקרשנדו מטלטל באוקטובר 2023, עם קריסה כמעט מוחלטת והיעדר תפקוד של מנגנונים ממשלתיים כמעט לכל אורך השדרה הציבורית. שוב, האקו־סיסטם הטקי הישראלי מצא את עצמו נלחם על עתיד החברה במובן של Society, ומניח בצד את החברה במובן של Company.
יזמים ישראלים רבים זנחו את המשרדים ואת הלפטופים לטובת החמ"ל האזרחי שהוקם בגני התערוכה בתל אביב, שם אייל נווה, ממייסדי תנועת "אחים לנשק" והמייסד של חברת חללי העבודה המשותפים מיקסר, נידב את המתחם לטובת "מחאת ההייטק" שהפכה בבוקר אחד של אוקטובר ל"הייטק בנעלי המדינה". הם חילצו תושבים מהעוטף, חיפשו את החטופים, דאגו לצרכים הבסיסיים של המפונים ועזרו לחקלאים שנותרו ללא עובדים. לכאורה הכי רחוק מהייטק שיש, אבל לא לגמרי.
7 צפייה בגלריה
עובדי הייטק מפגינים בת"א נגד ההפיכה המשטרית מחאת ההייטק פברואר 2023
עובדי הייטק מפגינים בת"א נגד ההפיכה המשטרית מחאת ההייטק פברואר 2023
מחאת ההייטק נגד ההפיכה המשטרית
(יובל חן)

הייטק במקום המדינה

תוכנות שפותחו בסטארטאפים ישראלים כדי לסייע לארגונים במשימות יום יום עברו הסבה מבצעית: מאנדיי שמשמשת לניהול פרויקטים הושמשה כתוכנה שכל פעילות ההחפ"ק האזרחי מנוהלת עליה; חברת ברינג (BRINGG) התאימה את התוכנה שלה לניהול משלוחים לניהול פעילות של חילוץ תושבים מהעוטף; WIX הקימו אתרים; חברות פינטק מסוגה של ראפיד החלו לעבוד על זיהוי חשבונות שמשוייכים לחמאס והעברת תרומות אליו באמצעים שונים; חברות מיפוי ובינה מלאכותית ניסו לאתר את החטופים באמצעות הפתרונות שלהן; וחברות רחפנים וזיהוי מנהרות, שחלקן מופיעות גם ברשימת 50 הסטארט אפים המבטיחים השנה, "חיילו" את המערכות שלהן כדי לסייע במאמץ המלחמתי.
בזמן הזה, שבו אלפי המיילים נערמו ללא מענה כי המנכ"לים והסמנכ"לים היו עסוקים בטיפול בתושבי העוטף והצפון, המתחרים שלהם לא עצרו. הם המשיכו להתקדם, להיפגש עם הלקוחות הפוטנציאלים ועם המשקיעים. עבור היזם הישראלי, עצם היציאה מגבולות ישראל נהפכה למבצע מורכב, וזה עוד במקרה שהוא עצמו לא גוייס לשירות מילואים פעיל.
אבל אחרי שוך ההלם הראשוני, וגם מה שנדמה היה כשוך הקרבות לפני הכניסה לרפיח בשבוע שעבר, השאלה הגדולה שמרחפת היום מעל ההייטק הישראלי היא כמה עמוק פגעה בו השנה וחצי האחרונות: האם החודשים הארוכים של ריצה עם ידיים ורגליים קשורות מציבים אותו בעמדת חיסרון מובנה ומוחקים את ההישגים האדירים של התעשייה, שנהנתה מתור זהב מיוחד בעשור האחרון. בשנים האחרונות היה נדמה כי ישראל מצליחה לעלות מדרגה נוספת, מעבר להיותה "סטארט־אפ ניישן", קונספט שמדינות רבות, בעיקר אירופיות, מנסות לשכפל, והופכת לכלכלה חדשנית ואפילו עתידנית באמת. כזו עם שיעור המועסקים בהייטק הגבוה בעולם, שהגיע בשיא ליותר מ־14%, ושדרה של חברות ענק ששמותיהן מוכרים לכל, מ־WIX ופייבר עד למונייד וסולאראדג'. גופי השקעות ענקיים, שלפני כן לא ספרו את ישראל עשו לכאן עלייה, ויצרו מצב שבו חברות ישראליות נהנו אפילו מ"בונוס" מסוים על מקוריות וחדשנות, בעיקר בסייבר. עד כדי כך שהפגיעה בחברות ההייטק הישראליות עם טלטלת המאקרו, בעקבות עליית הריביות בעולם, הייתה מתונה מהצפוי, בזכות עתודות מזומנים גדולות שנצברו בגיוסי הענק.
על פניו מצב ההייטק אינו קטסטרופלי ולא מעט חברות נרכשו השנה בסכומים גבוהים. חלק מהעסקאות אמנם נחתמו טרם המלחמה, אך Run:ai למשל וגם Deci (המייסדים, בתמונה) נרכשו במיליארד דולר על ידי אנבידיה כשהמשא ומתן נעשה כבר בעיצומם של הקרבות
בתחילת אוקטובר התנוססה כרזת "Israeli Tech Delivers No Matter What" על הבניין של נאסד"ק, בלוקיישן ששמור לרוב לחגיגות של חברות חדשות שמנפיקות או לפתיחות מסחר מרגשות. כמו כל דבר בישראל, הדעות לגבי הקמפיין הזה היו חלוקות והיו מי שטענו שהסיסמה שגויה משום שהיא מרמזת לכך שההייטק הישראלי עלול שלא "לדלוור", דבר שלא בא בחשבון. "אם דבר כמו 7 באוקטובר, והמלחמה שבאה אחריו עם גיוסי העובדים למילואים ולעתים גם של היזמים עצמם, ונשים שנותרו לבד עם הילדים והיו צריכות להמשיך לעבוד, היה קורה לאמריקאים, הם לא היו מצפים מהחברות שלהם לעמוד ביעדים. אבל החברות הישראליות הצליחו לא רק לעמוד ביעדים, אלא גם לעבור אותם. נוצרה ציפייה שכדי שהעולם לא ירגיש שמשהו נפגע עמוקות בטק הישראלי, צריך להגיע לאותן תוצאות כאילו לא קרה כלום - וזה התממש. למה? כי כולם מבינים שאם לא יהיה הייטק, לא תהיה עצמאות כלכלית לישראל", אומר ל"כלכליסט" בכיר באחת מקרנות הון הסיכון המקומיות הוותיקות.
7 צפייה בגלריה
מוסף עצמאות 13.5.24 מייסדי Deci מימין פרופ' רן אל יניב CTO יונתן גייפמן CEO יונתן אליעל COO
מוסף עצמאות 13.5.24 מייסדי Deci מימין פרופ' רן אל יניב CTO יונתן גייפמן CEO יונתן אליעל COO
מייסדי Deci. מימין פרופ' רן אל יניב, יונתן גייפמן ויונתן אליעל
(צילום: Deci AI)
מאז חלפו שבעה חודשים, מהקשים שידעה המדינה כולה, כמו גם קטר הצמיחה שלה, ובמישורים לא מעטים המציאות היום עגומה יותר מאוקטובר 2023. זה עדיין לא מתבטא בהכרח בירידה חדה בגיוסי הון, בפיטורי עובדים או בסגירת חברות. על פניו מצב ההייטק הישראלי רחוק מלהיות קטסטרופלי ויש שיאמרו כי הוא אכן מפתיע לטובה. כך למשל, חברות הסטארט־אפ גייסו 1.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2024 ביותר מ־100 סבבים. מדובר בעלייה ראשונה במספר הגיוסים מאז 2022. ראינו גם לא מעט רכישות של חברות הייטק ישראלית בסכומים שלא היו מביישים את תקופת הגאות הטובה ביותר. זה התחיל בדיג וטאלון שנמכרו עבור סכום מצרפי של מיליארד דולר לפאלו אלטו. ואם לגבי הרכישות הללו אפשר להניח כי סוכמו עוד טרם המלחמה, הרי שבכל הנוגע ל־Run:ai וגם Deci, שנרכשו במיליארד דולר יחד על ידי אנבידיה, המשא ומתן נעשה כבר בעיצומם של הקרבות. שתי החברות, אגב, נכללו ברשימת 50 המבטיחים של "כלכליסט" ב־2022, ואילו טאלון היתה ברשימה של 2023.
בשבועות האחרונים נרקמו גם שלוש עסקאות ענק נוספות: קרן פרמירה רשמה צ'ק של יותר מ־700 מיליון דולר עבור רכישת ביוקאץ', WIZ גייסה מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, בסבב הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי, וקרן ההשקעות בלקסטון עומדת לשלם כחצי מיליארד דולר עבור רכישת שליטה בחברת המחשוב פריוריטי.
אבל כל אלה הן בבחינת "התבוננות במראה האחורית", משום שמדובר בחברות שהוקמו לפני 2023. הזרמים המסוכנים ביותר בכל הנוגע להייטק הם התת־קרקעיים, והם קשורים לשאלה הגדולה שלמרבה הצער שואל היום דור היזמים הישראלי החדש: לא האם להקים חברה, איזה מוצר לפתח או ממי לגייס את הכסף, אלא האם בכלל לעשות את כל זה בישראל.

הסכנה העמיקה מאז אוקטובר

ב־7 באוקטובר כל העולם בכה והזדהה עם הכאב העצום של מדינת ישראל. כל מנהיגי העולם, כמו גם מנכ"לי כל החברות שיש להן קשר כלשהו עם ישראל, הביעו סימפטיה והזדהות עם האובדן העצום של הישראלים. אבל לא חלף זמן רב והתמונה השתנתה: הממשלה לא השכילה לנצל את המומנטום ולנווט את המלחמה למימוש תוכנית מדינית כלשהי, ובמקביל הופעלה בכל הכוח מכונת התעמולה הערבית־הפלסטינית, שהתבססה על תמונות ההרס והמוות מעזה. התוצאה היא הפיכה מהירה של הקורבן למצורע. ישראל הפכה ממדינה מותקפת על ידי ארגון טרור, להיות טרוריסטית שמפגינה אלימות כלפי עם כבוש ומותקף.
7 צפייה בגלריה
מוסף עצמאות 13.5.24 טנק צה"ל בסמוך לרפיח
מוסף עצמאות 13.5.24 טנק צה"ל בסמוך לרפיח
טנק צה"ל בסמוך לרפיח, עזה. המשקיעים שנותרו פה מצפים להצלחות טכנולוגיות שיוולדו בשדה הקרב ויעברו התאמות לעולם האזרחי
(צילום: Deci AI)
מייקל מוריץ, אחד המשקיעים הבכירים בעולם, שהוביל בעבר את קרן סקויה, אמר באחרונה בראיון ל"כלכליסט" שישראל נתפסת כיום בעולם כגוליית במקום להיות ה"דוד" שהיא רואה בעצמה היסטורית. המדינה החזקה עם כלי הנשק הכי מתוחכמים, עם כיפת ברזל והחץ מול ההמון הפלסטיני חסר האונים וההגנה. התגובות ההפגנות בעולם, בעיקר באוניברסיטאות, יצרו מצב שבו השם "ישראל" הפך להיות בעייתי מאוד, ובשבועות האחרונים גם מתחילה להתבסס סכנת אמברגו נשק.
זה אינו ענין של מה בכך. ההפיכה המשטרית כבר העמידה בכירים רבים מתעשיית ההייטק בפני השאלה האם לשמור על זהות החברה שלהם כישראלית, והאם יש הצדקה להשארת מרכז הכובד כאן. התהיות הללו גררו רישום של חברות ישראליות רבות בחו"ל. לעתים כחברה מרכזית שמתחתיה יש ישות מקומית שאחראית למו"פ, ולעתים כחברה שנועדה לאפשר, למי שלא רוצה להשקיע בחברה ישראלית, השקעה בחברה זרה.
לפי הנתונים, גם של רשות החדשנות וגם של משרדי רואי חשבון רבים, לפחות 50% מהחברות הישראליות שנולדו באותה תקופה בחרו לפתוח את החברה בדלוואר, המדינה הידידותית ביותר לעסקים בארה"ב. טרום ההפיכה המשטרית לא היה בכך כל יתרון, משום שישראל הציעה תנאים מאוד נדיבים לחברות, טובים אפילו יותר מכל מדינה בארה"ב. אבל בשלב כלשהו, כשהממלה התמידה בניסיונות החקיקה, מנהלים רבים החלו להבין שמקומם אינו כאן אלא מעבר לים בארה"ב, קרוב ללקוחות וקרוב לעובדים שלהם.
היה קשה שלא להבחין בכך בעבודה על הגיליון הנוכחי. בניגוד לשנים עברו, מרבית המנכ"לים של החמישייה הפותחת בדירוג הסטארטאפים המבטיחים ב"כלכליסט" העתיקו את חייהם לארה"ב בתקופה האחרונה. אם בשנים האחרונות חברות רבות ניהלו מישראל גם את הפעילות העסקית ולא רק את הפיתוח, הרי שכיום חברות רבות חוזרות לאחור. חלק מהעניין נובע כמובן מרצון המנכ"לים להיות קרובים לשוק, ויש בכך גם איתות חיובי, שכן מאז שהכסף להייטק הפסיק להיות חינמי, המשקיעים מצפים שחברות יתחילו למכור ללקוחות ממשיים בשלבים הרבה יותר מוקדמים. על כן, מנכ"ל שעובר לארה"ב, כאילו אומר: יש עניין במוצר שלי ויש לקוחות. ובכל זאת, עבור האקו־סיסטם הישראלי והתפתחותו העתידית, מדובר בחדשות לא טובות.
7 צפייה בגלריה
אסף רפפורט
אסף רפפורט
מייסד WIZ אסף רפפורט. גיוס של מיליארד דולר למרות המצב
(עמית שעל)
בשנים האחרונות דובר רבות על השיח המפרה שנוצר כאן בין המנהלים הוותיקים כגון גיל שויד מצ'ק פוינט, אבישי אברמי מוויקס, מיכה קאופמן מפייבר וניר צוק מפאלו אלטו ששב לישראל בתקופת הקורונה, לבין היזמים הצעירים. אפשר היה לקבל טיפים ועצות ברדיוס של 100 מטר מהמשרד. המעבר לארה"ב, שמזכיר את ההייטק של לפני 20 שנה, עלול לפורר את המרקם והסביבה המפרה שנבנו כאן. והוא מייצר כמובן אתגרים נוספים, שבראשם אובדן הזהות הישראלית.
חברות רבות שינוהלו מארה"ב יבחרו לא מעט פעמים להגדיר עצמן כאמריקאיות עם שלוחה בישראל או במדינות נוספות. התפוגגות הזהות הישראלית אינה רק הצהרה, אלא גם פגיעה במיסוי מהכנסות של שכר עובדים, שטחי נדל"ן מכווצים ועוד הרבה נגזרות במעגלים הרחבים יותר שמפרנס ההייטק. בעיה נוספת שטמונה בהקמת המרכזים מעבר לים היא שאם בעבר, בעקבות הניהול המרוכז מישראל, גדל כאן דור של מומחי שיווק, מוצר וניהול, הרי שכיום חברות רבות מקימות את היישות שלהן העוסקת בצד המסחרי מעבר לים וגם הטאלנט מגיע משם. כך, ישראל שוב חוזרת להיות מדינת פיתוח ולא מדינה שמייצרת חברות שלמות.

מ־761 גופי השקעה ל־406 בלבד

זרם תת־קרקעי מסוכן נוסף הוא סוגיית המשקיעים הזרים. כשקרן השקעות זרה נכנסת לפעילות חדשה במדינה, היא נוהגת לעשות רוח וצלצולים כדי שכולם ידעו שהיא כאן וכך לזכות בעסקאות הנחשקות ביותר. כאשר אותן קרנות מפסיקות להשקיע במדינה, הן לא יכריזו על כך, אלא פשוט יתקפלו בשקט - וזו אחת הסכנות כיום עבור ישראל. זה כמובן קשור גם ליכולת לגייס הון חדש לקרן בעת הזו, אבל במצבה הפוליטי הנוכחי של ישראל גופי השקעה רבים יעידפו להקצות את ההון המועט יותר שעומד לרשותם לעסקאות שקרובות לבית.
7 צפייה בגלריה
נאסדק תומכת ב ישראל  no matter what ניו יורק
נאסדק תומכת ב ישראל  no matter what ניו יורק
הקמפיין על בניין הנאסד"ק
(צילום: נאסדק)

בתחילת אוקטובר התנוססה כרזת "Israeli Tech Delivers No Matter What" על בניין נאסד"ק, בלוקיישן ששמור לרוב לחגיגות של הנפקות חדשות. היו מי שטענו שהסיסמה שגויה, כי רימזה לכך שההייטק הישראלי עלול שלא "לדלוור", דבר שלא בא בחשבון
על רקע המצב המורכב, גם לקרנות הון הסיכון הישראליות קשה יותר מבעבר לגייס כסף מהמשקיעים שלהן והן מצמצמות את ההשקעות. כך למשל, בשנה האחרונה גופים שהיו בין הפעילים ביותר בעבר כגון אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל העולמיות, וגם קומרה הישראלית, כמעט שלא עשו עסקאות חדשות. לפי נתוני מכון RISE, בששת חודשי המלחמה הראשונים נרשמה צלילה של 23% במספר גופי השקעה הזרים שהיו פעילים בישראל, בהשוואה למחצית השנה שקדמה לה. הנתון הזה מעניין משום שהוא כולל השוואה למחצית שבמהלכה ישראל כבר הייתה נתונה במערבולת של ניסיון ההפיכה המשטרית.
בקרב הגופים הישראליים הירידה בפעילות הייתה חדה יותר והגיעה ל־30% לעומת חצי השנה שקדמה לה, כלומר הרבעון השני והשלישי של 2023. מספר קרנות הון הסיכון הזרות שפעל בארץ בששת החודשים האחרונים נפל ב־20% ומספר הקרנות הישראליות התכווץ ב־25%. כך למשל, ב־2021 פעלו כאן מספר שיא של 761 גופי השקעה, ואילו ברבעון הראשון של השנה מספרם צנח ל־406 בלבד.
מדובר בנתון מדאיג, בעיקר משום שקשה מאוד להחזיר משקיע זר שהפסיק לפעול בישראל. מגזר ההייטק הישראלי תלוי בכסף זר בכל שלוש הרגליים המרכזיות שלו — מרכזי פיתוח של חברות ענק תלויות בתקציבים שנקבעים בארה"ב, חברות הייטק ישראליות שנסחרות בחו"ל תלויות בעיקר ביכולת לגייס הון ממשקיעים בוול סטריט, וחברות סטארט־אפ תלויות הן בקרנות זרות והן בקרנות ישראליות, אך גם אלה מגייסות את הכסף שלהן ממשקיעים זרים. לכן הסכנה והמבחן העיקריים לאקו־סיסטם הישראלי כיום לא נמדדים ברבעון אחד או שניים של גיוסים, אלא ביכולות לשמר את תדמיתו כמוקד חדשנות בלתי פוסק שמייצר סטארטאפים ורעיונות על בסיס קבוע. לייצר, את מה שמכנים המשקיעים Dealflow — מאגר גדול מספיק של חברות אטרקטיביות.

עמידות היא מילת המפתח

ממה בכל זאת כן אפשר לשאוב עידוד ביום העצמאות? חרף כל הצרות, נוספה מלת מפתח נוספת כאשר מדברים על היזמים הישראלים. אם עד היום דיברו בעיקר על יצירתיות, חדשנות והיכולת ללכת עם הראש בקיר (לעתים לטובה ולעתים פחות), בחודשים האחרונים המלה הנרדפת החדשה היא Resilience. עמידות, מושג חמקמק אומנם מעצם העובדה שרוב המנהלים לא מתנסים בו, וזה ניהול חברה תחת מלחמה. המשקיעים, הן המקומיים, אבל בעיקר הזרים, אומרים היום בעיניים נוצצות שמנהל שחווה וצלח משבר מהסוג שמאפיין את ישראל של 2023–2024 יוכל לכל צרה שתבוא. עיני המשקיעים הזרים שממשיכים לפעול פה, נוצצות גם כשהם מדברים על הטכנולוגיות שצפויות להיוולד בשדה הקרב ולעבור התאמה לעולם האזרחי.
זה כבר קרה בעבר עם ההצלחות הגדולות שיצאו מישראל, החל מגיוון אימג'ינג שהעתיקה את מסלול המעוף של טיל לטכנולוגיה של גלולת צילום ש"עפה" בתוך המעי ומצלמת אותו תוך כדי המסלול, ועד סולאראדג' שיזמיה הביאו משירותם המשותף ביחידת הטכנולוגיה 81 את ההשראה לשיפור ביצועים של קולטי אנרגיית השמש. על עולמות הסייבר אין טעם להרחיב. ויש עוד משהו, כמעט אבסורדי: ל"מזלה" של ישראל, חוסר היציבות הגאופוליטית שמייצרת המלחמה כאן, היא אחד הגורמים שמקשים על וול סטריט להשתחרר מהפחד שאפיין אותה בשנים האחרונות ומבול ההנפקות שקיוו לו ב־2024 מתעכב. זה נותן עוד הזדמנות להייטק הישראלי לסגור את הפערים ולהגיע מוכנים עם כוחות מחודשים למפגש הגדול עם כספי המשקיעים.