מקומות 25-18משוק תחליפי הדגים ועד למשקפי AR שמאפשרים לפטופ בלי מסך
מקומות 25-18
משוק תחליפי הדגים ועד למשקפי AR שמאפשרים לפטופ בלי מסך
Bria.ai מאפשרת יצירת תוכן חזותי ומוודאת שהיוצרים יקבלו תמלוגים, יזמי פורטליקס הבינו שהאתגר הגדול של עולם הרכב האוטונומי הוא נושא הבטיחות, דסקופ פיתחה נקודת זיהוי חכמה והשלימה גיוס סיד ענקי, Frontegg בנתה מערכת לניהול משתמשים באפליקציות, החוסכת מצוותי הפיתוח את הצורך להקים אותן מאפס
מקום 18: Oshi
9 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר הילה אלימלך, אופק רון, ד"ר אריאל שקלני וד"ר רון סיקסיק
( צילום: FILBERG MOSH)
בזמן שתעשיית הפודטק רודפת אחרי התחליף המושלם לסטייק, באושי החליטו לשחות נגד הזרם ולפתח תחליף דווקא לסלמון. אופק רון, מייסד החברה, בן 32 בלבד, הפך לטבעוני בגיל 20. לאחר שהעמיק בחיק הטבעונות, עזב את הקריירה שהחל לבנות בתחום הפקת אירועים בתעשיית ההייטק לטובת עמותת Vegan Friendly, שמוכרת לרבים מהתווית הוורודה־ירוקה שמופיעה על מאכלים רבים בסופרמרקטים. כשהוא כבר שקוע עמוק בעולם העמותות והמלכ"רים, זיהה רון את האוקיינוס הכחול של שוק תחליפי הדגים והחוש העסקי שלו לא נתן לו מנוח.
בישראל חלק מהצמחונים אומנם אוכלים דגים, אבל ברחבי העולם הן טבעונים והן צמחונים אינם צורכים אותם, ועל כן שוק תחליפי הדגים הוא עצום. הנתח הנמכר ביותר מבין הדגים הוא הסלמון, שמייצר מכירות שנתיות של כ־50 מיליארד דולר. רון, שאינו איש טכנולוגיה או מדע, גייס קבוצה של מדענים למשימה מורכבת מאין כמותה — יצירת תחליף טעים וזהה במרקם לסלמון אפוי, אחת המנות הפופולריות במסעדות.
ייצור המוני והפחתת עלויות הם בין שני האתגרים המרכזיים של תעשיית הפודטק, כאשר במקרה של אושי העניין מורכב במיוחד בגלל המבנה הייחודי של הדג, שמסודר במעין פיסות פסיפס מושלם של טבע.
המדענים של אושי בנו מכונה שמייצרת "פלייקים" של דג ומרכיבה אותן כמו לגו, אחת על השנייה ובין לבין משלבת את השומן. ה"סלמון" שלה מיוצר ממיצוי של אצות, סויה, פטריות ומרכיבים טבעיים נוספים, ויש בו בונוס נוסף — רק חצי מכמות השומן והקלוריות של סלמון אמיתי, שנחשב לדג שמן יחסית. כיום, שלוש שנים מאז הקמת אושי, ניכר כי המדענים שגייס רון צלחו במשימה של יצירת תחליף לנתח סלמון, וזה כבר התחיל להימכר בשורה של מסעדות בארצות הברית ובקרוב ייכנס גם למספר רשתות קמעונאיות. גם רשת הסופרמרקטים האירופית הגדולה Coop כבר מוכרת את התחליף שיצרה אושי.
מי שטעם את הסלמון שלה מעיד כי המרקם כבר מאוד דומה לסלמון אמיתי, אך הטעם עוד לא לגמרי שם. הוא בהחלט טעם של דג, אך לא זה המובחן של סלמון. ובכל זאת, אושי מקדימה בינתיים את מתחרותיה, המרכזיות שבהן הן שתי חברות פודטק מאוסטריה וקנדה, ובקרוב מכונת ייצור הסלמון שלה תעבור ממשרדיה בראשון לציון לארצות הברית ותרחיב את כושר הייצור כדי לעמוד בביקושים.
כמו ברוב המכריע של חברות הפודטק, כרגע הפיתוח רחוק מלהיות רווחי ומחירו של נתח "סלמון" במשקל 125 גרם שנמכר למסעדות נמוך מעלות הייצור שלו. אבל בחברה מאמינים שאם יצליחו לשפר את מכונת הייצור ולגרום לה לעבוד מהר יותר, ניתן יהיה להגיע לרווחיות בטווח הזמן הקרוב. כדי לשפר את המכונה, תזדקק אושי להשקעה גדולה נוספת בפיתוח ולשם כך גם לגיוס הון נוסף בקרוב מאוד.
מקום 19: Backslash
9 צפייה בגלריה
שחר מן (מימין) ויוסי פיק. אחד האתגרים המשמעותיים יהיה להתמודד עם יריב חזק שגייס הרבה יותר כסף
( צילום: ניב מאיו)
תחום: סייבר
הקמה: 2022
מייסדים: שחר מן ויוסי פיק
עובדים: 21, רובם בישראל
גיוסים: 8 מיליון דולר מסטייג' וואן, First Rays ,D.E Shaw, שלמה קרמר, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל
היא אחת החברות הצעירות בדירוג, אבל יזמי Backslash הם בין המבוגרים שבחבורה. הם אפילו מבוגרים מאוד ביחס לתעשיית הסייבר שמורכבת ברובה ממשתחררים טריים מצה"ל. שחר מן (46) ויוסי פיק (50) הכירו ב־SAP, בהמשך דרכיהם נפרדו, אך המשיכו לחלום על הסטארט־אפ שיקימו. ב־2022 זה קרה. מן עזב את היוניקורן אקווה, שם היה בצוות ההקמה, ואילו פינק מכר את הסטארט־אפ שלו פרמיגו, שעסק באספקת תבואה חקלאית לבתי הלקוחות.
באקסלאש, שמעוררת לא מעט באז בתעשיית הסייבר, מנסה לפתור את הבעיה שמן ופיק סבלו ממנה בעצמם כמפתחים — זיהוי חולשות אבטחה במהלך פיתוח אפליקציות. אמנם לכאורה לא מדובר בתחום חדש, אך כמו במקרים רבים בסייבר, הפתרונות הקיימים מצביעים על בעיות ומספקים התראות שלעתים המפתחים לא יודעים כיצד להתמודד איתן. אז הם פשוט "מכבים את הצפצוף" וממשיכים לפתח. התוכנה של באקסלאש בודקת אילו חולשות הן אכן קריטיות ומאילו ניתן להתעלם. שלמה קרמר רשם את הצ'ק הראשון, לצד שורה של קרנות הון סיכון, והחברה החלה למכור את הפתרון כבר בעיצומה של המלחמה. אחד האתגרים המשמעותיים של הסטארט־אפ הצעיר יהיה להתמודד עם יריב אמריקאי חזק שקם בערך באותו זמן, אך גייס הרבה יותר כסף: חברת Endor Labs, שהוקמה על ידי יוצאי פאלו אלטו (שאינם ישראלים) גייסה גיוס סיד חריג של 70 מיליון דולר, שיאפשר לה להיות יותר אגרסיבית בשיווק. כדי להתמודד ראש בראש, יצטרכו בבאקסלאש לצאת לגיוס הון בקרוב.
מקום 20: BRIA.ai
9 צפייה בגלריה
ד"ר יאיר עדתו. הטכנולוגיה מונעת את הבעיות האתיות והמשפטיות שגורר השימוש בבינה מלאכותית
( צילום: ניב מאיו)
תחום: בינה מלאכותית
הקמה: 2019
מייסדים: ד"ר יאיר עדתו
עובדים: 50, בישראל ובארה"ב
גיוסים: 57 מיליון דולר מ־ GFT Ventures, Intel Capital, Entrée Capital, Publicis Groupe, Getty Images, Samsung Next, IN venture, Atinum Investment, Z -Venture Capital (LY Corporation), Mirae Asset Venture Investment, J-Ventures
חברת OpenAI שינתה את העולם הטכנולוגי עם הפצת ChatGPT ותוכנת DALL-E, אבל לצד המהפכה שהובילה עוררה הטכנולוגיה שפיתחה גם בעיה חמורה של זכויות יוצרים. כאשר תוכנה כמו DALL-E יוצרת תמונה, היא שואבת חלק גדול מיכולותיה מתמונות, צילומים והדמיות שפיתחו אחרים ושמחזיקים בזכויות עליהם. לחלל הבעייתי שנוצר מנסה להיכנס חברת Bria.ai הישראלית, שמפתחת פלטפורמה פתוחה גנרטיבית ליצירת תוכן חזותי עבור סטארט־אפים.
החברה פועלת בשיתוף פעולה עם חברות תוכן חזותי ומחזיקה מעל מיליארד תמונות ברישיון. תמונות אלו משמשות לאימון מודלים בסיסיים של טקסט לתמונה שהגיעה מהמאגר של BRIA, כשהחברה דואגת שהיוצרים, האמנים וחברות המדיה המקוריים יקבלו תמלוגים ראויים על התמונות שתרמו לתוצר הסופי. המנוע שפיתחה לשיוך נתונים, שמאפשר לתגמל את יוצרי התוכן, מונע את הבעיות המשפטיות והאתיות שהשימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית גורר.
בשיחה עם "כלכליסט" הסביר מייסד החברה והמנכ"ל שלה, ד"ר יאיר עדתו, את ההבדל בינה לבין OpenAI. "כסטארט־אפ אין לי גישה למודלי השפה עצמם, ואם אני רוצה להמשיך לפתח אותם אני נמצא בבעיה. יצרנו פלטפורמה פתוחה שמספקת למתכנתים קוד, ומאפשרת להם לפתח בעצמם ולייצר מוצרים חדשים. אנחנו גם לא מאפשרים שימוש בתוכן עיתונאי ולכן לא יכולים לייצר עם הפלטפורמה שלנו את ביבי או טראמפ, וכך לא ניתן ליצור באמצעותה תוכן שמוליך שולל ופייק ניוז. היא בטוחה חוקית וחברתית. בשונה מחברות אחרות בתחום אני לא מוכר תמונות אלא מכונה לייצור תמונות, או בהשאלה — אני מספק מכונה לייצור גלידה ולא את הגלידה".
בתחילת השנה השלימה החברה גיוס הון משמעותי של 24 מיליון דולר, שיאפשרו לה להפוך את הטכנולוגיה שפיתחה למערכת מסחרית שתפיק הכנסות.
מקום 21: Foretellix
9 צפייה בגלריה
גיל אמיד (מימין), יואב הולנדר וזיו בנימיני. ג'ילי פתחה בפניהם את שוק הרכב הסיני העצום
( צילום: דרור סיתהכל)
תחום: אוטוטק
הקמה: 2018
מייסדים: יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד
עובדים: 180, בישראל, ארה"ב, אסיה ואירופה
גיוסים: 135 מיליון דולר מ־83North, FinTLv, Nvidia, Temasec, Volvo, NextGear, Isuzu
ישראל כבר שנים רבות אחת מיצרניות חברות האוטוטק הטובות ביותר. מובילאיי שנמכרה לאינטל בכ־15 מיליארד דולר והונפקה בשנה האחרונה היא הדוגמה המוצלחת ביותר, אך לצידה פרחה גם תעשייה שלמה של קרנות וחברות בתחום. בשנים האחרונות הצטמצם מספר החברות החדשות, כאשר אחת בולטת מעל כולן — פורטליקס, שפיתחה פיתרון לאוטומציה של בדיקות בטיחות ברכבים אוטונומיים ובמערכות סיוע לנהג (ADAS). החברה הוקמה על ידי שלושה יזמים וותיקים שהבינו שאחד המחסומים הקשים לפיתוח של מערכות אוטונומיות הוא נושא הבטיחות.
הפלטפורמה שפיתחה החברה מספקת תהליך אחוד של וריפיקציה ובדיקות, תוך שילוב בין נסיעות מבחן מהעולם האמיתי לבין סימולציות וירטואליות יחד בפלטפורמה אחת. הפלטפורמה מסייעת למפתחים, מהנדסי בדיקות ובטיחות אצל יצרני הרכב, כמו גם לספקי המכלולים שלהם ולספקי הרכב האוטונומי, לשתף פעולה טוב יותר ולהגביר את היעילות בתהליך הפיתוח של פרויקטי רכב אוטונומי או מערכות ADAS.
בסוף 2023 השלימה החברה סבב גיוס משמעותי שעמד על 83 מיליון דולר וגויס בשני שלבים. לחברה רשימה ארוכה של משקיעים מובילים, בין היתר גם מתעשיית הרכב וההשקעות, וביניהם חברות הרכב איסוזו ו־וולוו. הסכמים אלה מבטיחים לחברה הכנסות משמעותיות בשנים הקרובות ויכולת התפתחות משמעותית בתעשיית הרכב. לאחרונה הודיעה החברה על חתימת הסכם משמעותי עם חברת הרכב הסינית Geely אשר פותח בפניה את שוק הרכב העצום בסין. ג'ילי, שמפתחת באופן עצמאי מודלי AI כבסיס לנהיגה אוטונומית, תשתמש בפלטפורמה של פורטליקס גם כדי לייצר נתונים סינתטיים לצרכי אימון ובדיקה של מודלי AI.
מקום 22: Descope
תחום: ניהול זהויות
הקמה: 2022
מייסדים: סלביק מרקוביץ', דן שראל, גיא רינת, רישי בהרגווה, אביעד ליכטנשטט, מאיר והנון, דורון שרון, גלעד שריקי
עובדים: 50, מהם 30 בישראל ו־20 בארה"ב
גיוסים: 53 מיליון דולר, מהקרנות: Lightspeed ,Notable Capital, Dell Capital, Cerca Partners, TechAviv, SVCI, Unusual Ventures, J-ventures
מייסדי דסקופ אינם זרים להצלחה ורובם הם מייסדי חברת דמיסטו אשר נמכרה ב־2019 לפאלו אלטו נטוורקס ב־560 מיליון דולר. הפעם בחרו המייסדים לא להקים עוד חברת סייבר אלא לגעת בתחום קרוב וגדול בהרבה והוא תחום הזהויות. דסקופ עוסקת בניהול זהויות של כל מי שחיצוני לארגון - ספקים ולקוחות - ולא ניהול הזיהוי הפנימי. המיקוד שלה הוא בשיטות הזדהות חדשות שאינן סיסמאות, אלא שיטות מודרניות יותר כמו זיהוי ביומטרי וזיהוי באמצעות גוגל, אפל וכו'. החברה החלה לספק פתרונות לחברות שרצו להוסיף אמצעי הזדהות לאפליקציה בקלות רבה, וגילתה בהמשך שיש שוק שלם שרק מחכה לה, של האפליקציות הארגוניות. בשוק הזה פועלות אפליקציות רבות שלקוחות פיתחו לבד, ועל המשתמש להיכנס אליהן מחדש בכל פעם.
דסקופ פיתחה נקודת זיהוי אחת שטובה לכל אפליקציה, בלי החלפת תשתיות. לחברה, שקיימת רק שנתיים, יש כבר מעל 500 לקוחות פעילים. כיום דסקופ מוכרת במיליוני דולרים בודדים ובקרוב תגיע להכנסות גבוהות מ־10 מיליון דולר. בראייה לטווח ארוך, דסקופ פתחה דאטה סנטר בארה"ב, וכן בגרמניה עבור לקוחות באירופה. החברה מעסיקה 50 עובדים ומתמקדת בעיקר בגיוס אנשי מכירות. וכיום היא מעסיקה עשרה כאלה, ומתמקדת בצמיחה מהירה.
כאשר נחשפה החברה לראשונה היא הכריזה על אחד מסבבי גיוסי הסיד המשמעותיים של השנים האחרונות — 53 מיליון דולר משורת משקיעים מובילים, ביניהם: ג'ורג' קורץ, מייסד ומנכ"ל קראוד סטרייק; ג'ון וו. תומפסון, בעברו יו"ר מיקרוסופט; ביפול סינהא, מייסד שותף ומנכ"ל רובריק; אסף רפפורט, מייסד־שותף ומנכ"ל Wiz; ומיכה קאופמן, מייסד ומנכ"ל פייבר.
מקום 23: Qwak
9 צפייה בגלריה
עובדי Qwak. זה הזמן הנכון עבור החברה להסתער עם צוותי מכירות
( צילום: Stebeneva Maryana)
תחום: למידת מכונה
הקמה: 2021
מייסדים: אלון לב, יובל פרנבך, ליאור פנסו ורן רומנו • עובדים: 45 בישראל ובארה"ב
גיוסים: 27 מיליון דולר מ־Bessemer Venture Partners, Leaders Fund, StageOne Ventures ו־Amiti
ישראל היתה מאז ומתמיד מדינה מובילה בבניית תשתיות לעולם הטכנולוגי ופחות בעולם הצרכני. כעת מסתבר שכך גם בעולם הבינה המלאכותית ולימוד מכונה. דוגמה טובה לכך היא חברת Qwak, המאפשרת לחברות עם מדעני נתונים להפחית חלקים משמעותיים מעבודת התשתית הנדרשת סביב פיתוח מודלים של למידת מכונה ולהתרכז בליבת עבודתם. על אף שחברות רבות משקיעות משאבים נרחבים בהקמת צוותי דאטה, רבות מהן לא מצליחות לראות פירות מההשקעה הזו ולהשפיע על המוצר ועל ביצועי החברה.
הסיבה מרכזית לפער אינה בהכרח אתגרים סביב פיתוח המודל עצמו, אלא דווקא קושי בפיתוח התשתיות העוטפות, הנדרשות כדי לשלב את המודל בסביבת הייצור. כדי לשלב מודלים בסביבת המוצר, צוותי פיתוח וצוותי דאטה סיינס מתנהלים במעין "פינג פונג" ביניהם, וכאן נוצרת תלות בין הגופים ותקופת פיתוח היישום מתארכת. הפתרון של Qwak מנטרל למעשה את התלות של צוותי הדאטה סיינס וצוותי הפיתוח אלו באלו, ומספק מרחב עבודה מסודר ומתועד, שמאפשר להאיץ את התהליך ולנהל את המודלים ברגע שהם משתלבים בסביבת המוצר.
כמו חברות רבות אחרות בתחום, גם Qwak יודעת שזה הזמן הנכון להסתער קדימה עם צוותי מכירות מוגברים. החברה רשמה ב־2023 מכירות של מיליוני דולרים בודדים ועל פי הערכה היא לפחות תכפיל ב־2024 את המכירות. בשנים הקרובות, בדומה לחברות שאותן רכשה אנבידיה בחודשים האחרונים, ייתכן שגם Qwak תהפוך למושא לרכישה על ידי אחת הענקיות בתחום.
מקום 24: Frontegg
9 צפייה בגלריה
אביעד מזרחי (מימין) ושגיא רודין. החברה שילשה את הכנסותיה בשנה החולפת
( צילום: דורון לצטר)
תחום: תוכנה ארגונית
הקמה: 2019
מייסדים: אביעד מזרחי ושגיא רודין
עובדים: 70, בישראל ובארה"ב
גיוסים: 70 מיליון דולר מאינסייט, פיטנגו, STRIPES , I3, Matias Ventures, Global Founders Capital
את החברה בעלת השם המוזר מעט Frontegg הקימו שני יוצאי צ'ק פוינט, אביעד מזרחי ושגיא רודין. בצ'ק פוינט הם נתקלו בבעיה — עבור כל אפליקציה שפיתחו היה צריך לבנות מאפס ולהגדיר מחדש את כל נושא ניהול זהויות הלקוח וגישת המשתמשים. השניים החליטו לבנות פלטפורמה שתחסוך למפתחי פתרונות SaaS (שימוש בתוכנות דרך ממשק אינטרנטי) חלק גדול מכאב הראש שנלווה לפיתוח, והקימו את Frontegg.
ההחלטה לשלב בשם החברה את המילה "ביצה" נובעת מכך שביצה מסמלת משהו חדש והיא גם בעלת מעטפת חזקה מאוד מלמעלה עד למטה, כפי שהסבירו מייסדיה בעבר. מאז הקמת החברה וככל שמתרבות הפריצות שנעשות באמצעות ניצול לרעה של חולשות בתחום ניהול הזהויות והגישה בארגונים, התחום רק הלך והתחזק והפך לאחד החמים ביותר בסייבר.
כיום יש ל־Frontegg לקוחות גדולים ובהם סימנס הגרמנית, שמפזרת את הסיכון שמביאים עימם לקוחות שהם סטארט־אפים בעצמם ושמקימים בימים אלה את המערכות שלהם. בסך הכל יש לחברה מאות לקוחות ובשנה שעברה היא שילשה את הכנסותיה, כמו גם בשנה שלפני כן. התחרות לא חסרה, גם בדמותן של יריבות ישראליות, בהן דסקופ שאומנם הוקמה כמה שנים מאוחר יותר, אבל גייסה לא מעט כסף (ומדורגת במקום ה־22).
בהלת הרכישות בעולם הסייבר בשנה האחרונה רק מציתה את הדמיון של המשקיעים בתחום, כשחברת אוקטה, השחקנית הגדולה ביותר בתחום ניהול הזהויות, כבר סימנה את הכיוון עם רכישת Auth0 בסכום של שישה מיליארד דולר.
מקום 25: Sightful
9 צפייה בגלריה
תומר קהאן (מימין) וטמיר ברלינר. המייסדים הכירו במג'יק ליפ, שהחלום שלה נגוז
( צילום: עוז מועלם)
תחום: מחשוב
הקמה: 2020
מייסדים: טמיר ברלינר ותומר קהאן
עובדים: 60, 58 מהם בישראל
גיוסים: 61 מיליון דולר מ־אלף, Corner, Symbol
בדומה לפודטק, עולם של מציאות רבודה (AR) מסעיר את התעשייה כבר שנים ארוכות, אך ההצלחות המסחריות בו עד היום אינן רבות. יזמים רבים מנסים את מזלם שם, ללא הצלחה. יזמי Sightful הכירו במג'יק ליפ, הסטארט־אפ הישראלי־אמריקאי שהיה הכי קרוב למימוש החזון במציאות הרבודה באמצעות משקפיים, אך גם החלום שלו נגוז. חמושים בלקחים מהפרק במג'יק ליפ, טמיר ברלינר ותומר קהאן נחושים להצליח במיזם השאפתני שלהם: לפטופ ללא מסך פיזי.
קהאן וברלינר, שהיה גם ממייסדי פריימסנס שנמכרה לאפל ב־350 מיליון דולר והטכנולוגיה שלה עמדה מאחורי הפיצ'ר של זיהוי פנים, הקימו את סייטפול ב־2020. המחשב שבנו, בגודל של לפטופ רגיל, מצויד במשקפיים מיוחדים במקום מסך ומאפשר פתיחה של עשרות מסכים וירטואליים, שאותם רואה רק מי שמחזיק במשקפיים. בכך המחשב, בעל השם השאפתני "ספייסטופ", מאפשר עבודה במקומות ציבוריים מבלי לסכן את הפרטיות.
כהפקת לקחים ממג'יק ליפ, המשקפיים קטנים ונראים כמעט כמו משקפי שמש רגילים. מי שזקוק למשקפי ראייה יוכל לקבל עדשות מיוחדות שמתמגנטות למשקפי ה־AR. סייטפול החלה למכור את המחשב שלה השנה ב־2,000 דולר בארה"ב. מדובר בכמויות קטנות שעדיין רחוקות מלהיות מסחריות, ונועדו בעיקר לקבל פידבק מנסיינים ראשונים.
