סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
הסטארטאפים המבטיחים 2024
(צילום: אוראל כהן, מתוך ערוץ היוטיוב של Exodigo)

הסטארט-אפים המבטיחים
כדי "לתת פייט" למתחרים בעולם, חייבים להיות טובים מהטובים ביותר

הפיכה, מלחמה, עובדים מגויסים, משקיעים בורחים ושמיים סגורים - השנה החולפת היתה הקשה בתולדות ההייטק המקומי. "50 הסטארט־אפים המבטיחים" הם כאלה שמפתחים פתרונות חדשניים, מוכרים אותם ללקוחות בעולם וגם מגייסים כסף ממשקיעים, כשלעתים ברקע נשמעות אזעקות

הסלוגן הלא רשמי של ניו יורק גורס כי "אם אתה יכול לעשות את זה כאן, תצליח בכל מקום". בתרגום חופשי מאוד לסטארט־אפ ניישן הישראלי, הסלוגן המקומי יכול להיות "אם הצלחת ב־2023, תצליח בכל מצב". 12 החודשים שחלפו מאז יום העצמאות ה־75 של מדינת ישראל ומאז שראה אור גיליון "50 הסטארט־אפים המבטיחים" האחרון, היו הקשים ביותר בתולדות תעשיית ההייטק המקומית. על מחלת הרקע הכלל־עולמית של האטה כלכלית וסגירת ברז הכסף התיישבה תחילה ההפיכה המשטרית, שגרמה למשקיעים הבינלאומיים לשמור מרחק, ואז ב־7 באוקטובר התרחשה מתקפת חמאס שלאחריה פרצה המלחמה בעזה. גם זקני השבט שהיו שם ב־2001-2002, עם התפוצצות בועת האינטרנט, שהשתלבה באינתיפאדה השנייה ואסון התאומים, לא חוו את האתגרים שעמם מתמודדים בימים אלה יזמי הסטארט־אפים.
בין %15 ל־%20 מעובדיה של חברת סטארט־אפ ישראלית ממוצעת, שלרוב מעסיקה עובדים צעירים במיוחד, גויסו למילואים כבר באוקטובר. ככל שהחברה צעירה יותר והצוות שלה מצומצם יותר, כך עולה שיעור המגויסים, במיוחד בחברות שבהן הצוות הראשוני הגיע עם המייסדים מאותה יחידה צבאית. לעתים, כפי שתקראו במאמרו של אור בוקובזה, מייסד Venn, גם המייסדים והמנכ"לים נקראו לחודשי מילואים ארוכים ומצאו את עצמם עם לפטופ בעזה. השמיים נסגרו עם הפסקת הטיסות הבינלאומיות רבות, כך שגם פגישות עם לקוחות ומשקיעים בחו"ל נהפכו לאתגר. האחרונים גם לא ממהרים להגיע לישראל ומעדיפים להמתין לימים שקטים יותר. וכל זה לפני שמדברים על הטלטלה האדירה ועל מצב הרוח הלאומי והאישי של הישראלי הממוצע, שכמעט תמיד מכיר מישהו שנרצח בטבח או נפל בקרב.
בגלל כל זה, במאי 2024 הסטארט־אפים הישראליים צריכים להיות יותר טובים מהטובים ביותר. בתחרות מולם עומדות חברות של יזמים שמגיעים ממדינות שבהן לא מתחוללת מלחמה ולא משוגרים אליהן נחילי טילים וכטב"מים בלילה אביבי של אמצע אפריל. המתחרים יכולים לטוס בחופשיות לכל מקום שהם חפצים בו, לא לקבל יחס של מצורעים ולא להיתקל במפגינים שמוחים נגד עצם קיומם. והסטארט־אפים ברשימה השנה הם בדיוק כאלה. הם מפתחים פתרונות חדשניים, מוכרים אותם ללקוחות בעולם וגם מגייסים כסף ממשקיעים, כשלעתים ברקע נשמעות אזעקות.
אם מתנתקים לרגע מהצרות המקומיות, הרי שגם עולם הטק כולו עוד לא לגמרי חזר לעצמו, וגם בשנה החולפת היו מעט מאוד הנפקות ונולדו מעט מאוד יוניקורנים חדשים. מרבית החברות שסימנו בשנה שעברה, וגם בזו שלפניה, התקדמו באופן ניכר, אבל בעבור רובן האקזיט המיוחל טרם הגיע.
השנה הגבלנו את גיל החברות ברשימה לשבע, כך שהוכנסו אליו רק כאלו שהוקמו החל מ־2017. סטארט־אפים בני עשר ומעלה שהם עדיין בגדר "הבטחה", ספק אם יגשימו אותה.
יכולנו להקל על עצמנו ולבנות רשימה שכולה מורכבת מחברות סייבר, היתרון היחסי העצום של ישראל (אולי מפתיע, אבל המוניטין שלה בתחום לא נפגע למרות המחדל המודיעיני והטכנולוגי של 7 באוקטובר). אבל סטארט־אפים קמים גם למטרות נוספות ובתחומים נוספים. ואם מסתכלים לאחור, האקזיטים הישראליים הגדולים באמת הגיעו לרוב דווקא מעולמות השבבים והחומרה. סייבר עושה הרבה באז, אין לזלזל בו, ובוודאי לא ביכולות הישראליות הייחודיות, אבל חשוב לנו להציף גם חברות פודטק, קלינטק וגם חברות פורצות דרך בתחומי הבינה המלאכותית. מבחינת עולם ההשקעות, זה המהפך הגדול של 2023.
ומכיוון שאנחנו בישראל, שבה המציאות היא מלחמה, שמנו דגש מיוחד גם על חברות שמפתחות טכנולוגיות שמסייעות במאמץ המלחמתי, מרחפנים ועד זיהוי תוואי מנהרות. גם מכאלה אפשר היה להרכיב בקלות רשימה של 50 מבטיחים. אבל אנחנו לא רוצים לשקוע רק במלחמה, אלא להסתכל גם קדימה, אל עתיד שליו ואופטימי יותר לישראל ולאזרחיה.