צה"ל ושב"כ, באמצעות הפרקליטות, הגישו הבוקר (שני) הודעה משלימה לבג"ץ במסגרת העתירות של התנועה לאיכות השלטון ואומ"ץ, שדרשו לעצור את הליך הביקורת שבו פתח מבקר המדינה בעיצומה של המלחמה ונחשף ב-ynet, עד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. המבקר גרס מצידו כי לגישת הצבא, "אין לקיים ביקורת מכל מין וסוג" - והבהיר כי זה לא מקובל עליו. בצבא טוענים מנגד בהודעה שהוגשה לבג"ץ כי "התחלת הביקורת במתווה המופיע במכתב המבקר תפגע ביכולת הלחימה ותביא להסטת קשב של המפקדים".
אחר הצהריים התירה שופטת העליון גילה כנפי שטייניץ לעותרים נוספים להצטרף לעתירה, וקבעה כי צה"ל, השב"כ ומבקר המדינה יגישו את תגובתם המקדמית לטענות בעתירה, כפי שתוקנה והורחבה, ואת תגובתם לבקשות העותרים לצווי ביניים, עד ל-8 ביוני. בנוסף, החליטה השופטת כי צהל ושב"כ יצרפו גם לתגובה את החומר החסוי. אבל המשמעותי ביותר הוא שהשופטת נמנעה מהוצאת צו זמני כלשהו המונע את בדיקת המבקר.
במשרד המבקר אמרו כי "נוכח החלטת בג"ץ לדחות את הבקשה להוציא צו ארעי כלפי הביקורת בצה"ל, מבקר המדינה מצפה מהרמטכ"ל ומכלל הגורמים המבוקרים להורות לאנשיהם לקיים את החובה המוטלת עליהם ולשתף פעולה באופן מלא עם נציגי משרד מבקר המדינה, בדומה לגופי הביטחון האחרים". במשרד המבקר אמרו כי הביקורת מתבצעת על כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי - ומתכונת הביקורות בצה"ל נקבעה באופן מדורג לאחר שיח של חודשים רבים עם הרמטכ"ל, ונקבע מנגנון המתאים עצמו להתפתחויות מלחמתיות.
המבקר מפרסם את נושאי ביקורת המלחמה

בתשובתו לעתירות בבג"ץ, טען המבקר בשבוע שעבר כי המדינה והעותרים מנסים ליטול ממשרדו את הסמכות לקיים ביקורת. "העותרים מבקשים שבית משפט יעניק חסינות מוחלטת מפני ביקורת למגוון גופים למועד בלתי ידוע, אותו יקבעו הגופים המבוקרים ולשיטת העותרים ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית למעשה לצמיתות", כתב. "גודל האסון שפקד את אזרחי ישראל באסון שלא נראה כדוגמתו מאז קום המדינה, הימשכות המערכה שאין צפי לסיומה והחשיבות בהצגת הכשלים על מנת לטפל בליקויים קריטיים בזמן הקרוב מחייבים ביקורת במערכת הביטחון וצה"ל בחלוף 7 חודשים מאז 7 באוקטובר".
המבקר טען עוד בתשובתו שבחן אפשרות להשהות את הביקורת על צה"ל, וכי גיבש מתכונת ביקורת הדרגתית ומתונה, שאינה נוגעת תחילה לליבת הנושאים המבצעיים של צה"ל הנוגעים לכשל הישיר ב-7 באוקטובר. "הביקורת בשלב זה תתמקד בפן אזרחי", טען המבקר. אלא שבצה"ל ובשב"כ טענו בהודעתם המשלימה לבג"ץ כי "הודעה זו של המבקר אודות פתיחת הביקורת מתעלמת כליל מעמדת צה"ל, בה נאמר כי התחלת הביקורת בעת הזו, במתווה המופיע במכתב המבקר ואותו הוא מבקש לקדם, תפגע ביכולת הלחימה של צה"ל ותביא להסטת קשב של המפקדים, כולל הדרגים הבכירים ביותר בצה"ל המנהלים את הלחימה".

טבלת שאלות ומסמכים, ובקשות ראשוניות בלבד

"מפניות המבקר אל גורמי הצבא בנוסחן המלא שלא צורף להודעת המבקר, עולה בבירור כי גם שלב א' של הבדיקה מתייחס להיבטים ולגורמים רבים בצה"ל, באופן שישליך על תפקודם", נכתב עוד בתגובת צה"ל והשב"כ. "במכתבו של מנהל חטיבת הביקורת במערכת נכללו גופים רבים בצה"ל, מעבר לאלה שפורטו במכתבו של מבקר המדינה. בסך הכול, נכללו במכתב כ-25 גופים שהוגדרו כגופים העיקריים הנדרשים בצה"ל, ביניהם אגף המבצעים, אגף התכנון, זרוע היבשה, חיל האוויר, פיקוד המרכז, פיקוד העורף, פיקוד הדרום - וכן לשכות הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל. במכתב נכללה טבלה ארוכה ביותר של שאלות בכתב ומסמכים נדרשים, ביניהם בקשות כלליות רבות לקבלת כל המסמכים הנוגעים לסוגיות מסוימות. בסך הכול, מכתב זה משתרע על 27 עמודים, והבקשות בו הוגדרו ראשוניות בלבד".
1 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר קיימו אישור תוכניות להמשך המלחמה בפיקוד הדרום
הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר קיימו אישור תוכניות להמשך המלחמה בפיקוד הדרום
הרמטכ"ל הלוי וראש השב"כ בר. מבקשים להציג גם חומר חסוי
(צילום: דובר צה"ל)
בפועל, עמדת הצבא ושב"כ סבורה כי הנושאים והגופים שאותם מבקש המבקר לבדוק בשלב ראשון אינם מתמקדים בפן האזרחי בלבד - כפי שאמר שיעשה. לכן, בצבא ובשב"כ חזרו על בקשתם להגיש תגובה לעתירה ולבקשה למתן צו הביניים עד החודש הבא, וביקשו גם להציג לבית המשפט חומר רלוונטי - וגם חסוי. "הצגת התשתית העובדתית המלאה בפני בית המשפט, לרבות חומר חסוי, חיונית לשם הבנת המשמעות של התחלת הביקורת על גופי הביטחון בעת לחימה, וזאת טרם קבלת כל החלטה או שינוי המצב בשטח", אמרו.
לעתירת התנועה לאיכות השלטון ואומ"ץ הצטרפו עשרות אנשי ביטחון בכירים לשעבר, ובהם ראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר, שני רמטכ"לים לשעבר, שלושה ראשי שב"כ לשעבר, שלושה ראשי מוסד לשעבר ועוד שורה ארוכה של אלופים, ראשי אגפים בארגוני הביטחון ובכירים במשטרה.
לפני כארבעה חודשים נחשף ב-ynet כי מבקר המדינה אנגלמן דורש מהרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, בעיצומה של המלחמה, גישה מיידית לחומרים צבאיים ומאגרי מידע שנוגעים לעשרות נושאים, לרבות כאלה שנמצאים בתפר שבין צה"ל לבין הדרג הפוליטי. מפניית המבקר לרמטכ"ל עלה כי אנגלמן לא ממתין לוועדת החקירה הממלכתית וגם לא לסיום המלחמה, והוא החליט להיכנס לתחומים שמעוררים סערה ציבורית ופוליטית.
למכתב המבקר צורף נספח עם 33 נושאים שהמבקר מודיע שהחל לבדוק: מסוגיות צבאיות מובהקות כמו למשל מהלך האירועים ב-7 באוקטובר, הגנת הגבול, ביטחון מידע וסוגיות של פערי ציוד, דרך סוגיות כלליות כגון ההסברה הלאומית והלוחמה הכלכלית בטרור - ועד לסוגיות שמקומן הטבעי הוא ועדת חקירת ממלכתית משום שהן נוגעות לעניינים הרגישים ביותר וקשורים לדרג המדיני, כמו למשל פעילות הקבינט המדיני-ביטחוני בשנתיים שקדמו למלחמה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני, והטיפול במידע שקדם לטבח, תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועוד.
פורסם לראשונה: 10:35, 13.05.24