חוסר ההקפדה על נהלים שהוביל להיעלמות מחשב של ועדת חקירה ממלכתית, וההמלצה האישית לראש הממשלה נתניהו. מבקר המדינה פרסם היום (ג') את החלק הראשון של הדוח השנתי, שבו התייחס למגוון ליקויים בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל, באבטחת המידע ברשות מקרקעי ישראל וליקויים באבטחה בתעופה האזרחית הבינלאומית בישראל.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על הדוח השנתי
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
לפני כשנתיים נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" שאחד המחשבים ששימשו את ועדת החקירה הממלכתית לבחינת היעלמות ילדי תימן - אבד. על המחשב האבוד היו יומני העבודה של הוועדה, שלא תועדו בארכיון.
לפי בחינת המבקר, לאחר שמחשב הוועדה הופקד בארכיון המדינה הוא הושאל לאחד מעובדי הארכיון מבלי שמולאו פרטיו בטופס. אותו מחשב לא הוחזר מעולם ואין כל דרך לאתרו. עובדי הארכיון כלל לא שמו לב להיעדרו עד שהתקבלה בקשה לעיון בו מטעם "פורום אחיי".
בסיור של נציגי משרד המבקר בארכיון המדינה אותרו חומרים אורקוליים של ועדת החקירה שאוחסנו במכל פתוח על שולחן במסדרון, ולא במתקן גניזה כפי שנדרש על-פי הנהלים. עוד אותר כי 138 תיקי גניזה שהושאלו לעובדי הארכיון שכבר אינם עובדים בו – לא הוחזרו מעולם.
המבקר העיר כי ארכיון המדינה לא השלים את קביעת הכללים למסירת חומר ארכיוני לעובדי הארכיון באופן שיבטיח שהחומרים יחזרו למקומם. כך, למשל, לא הותקנה מערכת התרעה ממוחשבת על חומר שלא הוחזר במועד שנקבע לכך.
מארכיון המדינה נמסר בתגובה: "ככלל, ארכיון המדינה אינו מקבל להפקדה מחשבים פיזיים ממוסדות המדינה, אלא את המידע שנמצא בתוכם. האירוע הנדון מתייחס למקרה יחידי שקרה לפני יותר מ-20 שנה. יש להדגיש, כל החומר שנכתב במחשב ועדת החקירה הודפס והופקד בארכיון, והחומר הניירי שמור בארכיון ואף מונגש לציבור. בתקופת השאלת המחשב האבוד נוהלו ההשאלות בעזרת טפסים ידניים. כיום, הארכיון מקיים מעקב דיגיטלי אחר השאלה והחזרת החומרים הארכיונים וכן גובשו נהלים חדשים לשם מניעת הישנות המקרה".
יותר ממיליון תיקים מצונזרים ללא סיבה
המבקר ערך ביקורת נוספת בכל הנוגע לאבטחת מידע מסווג בארכיונים ומניעת פרסומו. למרות שעברו יותר משלוש שנים מהדוח הקודם בנושא, טרם הוסדר נושא אבטחת המידע בארכיון המדינה ובארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
בדוח הקודם נמצא כי ארכיון המדינה וארכיון צה"ל לא חשפו תיקים רבים שיש בהם מידע מסווג, אך תקופת ההגבלה על חשיפתם הסתיימה. הדבר בלט במיוחד בארכיון צה"ל. מספר התיקים שלא נחשפו בארכיון המדינה, למרות שניתן לחשוף אותם, בסוף 2022 עמד על 79,353, ובארכיון צה"ל על 1.1 מיליון תיקים.
המבקר ציין כי למרות שהדבר עלה בביקורת הקודמת, עדיין ישנם תיקים שתקופת ההגבלה עליהם פגה, אך הם עדיין אינם מפורסמים לציבור למרות שוועדת השרים לא קבעה שהחומרים באותם תיקים סודיים מטעמי פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
בדוח עלה כי מספר ליקויים שצוינו כבר בעבר טרם תוקנו על-ידי הגורמים הרלוונטיים. כך, למשל, לא הוסדרה בחקיקה פעילותו של המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) בארכיונים הציבוריים והפרטיים למניעת חשיפת מידע שעלול לפגוע בביטחון המדינה. כך גם עם העובדה שסופרי צללים נחשפים לפעמים למידע מסווג מבלי שהם מורשים לכך מבחינה ביטחונית.
ליקוי אחד שתוקן חלקית היה הפעלת צוות של המלמ"ב בארכיונים ציבוריים, בהסכמת גנזת המדינה. עם זאת, המבקר ציין כי לא הוסדר הטיפול בחומרים ארכיוניים מסווגים בארכיונים הציבוריים, וכי עדיין ישנם חומרים מסווגים בארכיונים פרטיים ובמקומות ציבוריים נוספים.
מארכיון המדינה נמסר בתגובה: "בנוגע לאבטחת המידע הארכיון פועל במספר ערוצים כגון התקנת תקנות בעניין החומר הארכיוני שיימצא בידי הארכיונים של הגופים הציבוריים, כמו גם בחינת אופן החלת החוק להסדרת הביטחון בגופים הציבוריים על ארכיונים אלו.
לעניין שיעור החשיפה הנמוך, ארכיון המדינה מנסח חוק ארכיונים חדש שבו מוצע שינוי אופן החשיפה על מנת להתמודד עם הפערים. כיום, על-פי הדין סמכות החשיפה נתונה בידי המוסדות שהפקידו את החומר. במהלך השנים הסמיכו מספר מוסדות מדינה את ארכיון המדינה לחשוף במקומם. מאחר שלא נוספו עובדים לארכיון לא גדל קצב החשיפה. חלק מהמוסדות שלא הסמיכו את הארכיון מינו חושפים ייעודיים שנדרשים כעת להתגבר על פערי חשיפה של שנים".
ההמלצה האישית לראש הממשלה
פרק נוסף שעל חלקו הוטל חיסיון נגע באבטחת התעופה האזרחית הבינלאומית בישראל על כלל היבטיה. המבקר ציין כי ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת, אלא לפרסם רק את עיקרי פעולות הביקורת וקטע מעיקרי הסיכום שלו.
המבקר המליץ למל"ל לערוך עבודת מטה שבה ייבחן נושא אבטחת התעופה האזרחית הבינלאומית בישראל על כלל היבטיה - התעופה היוצאת מישראל, התעופה הישראלית בחו"ל והתעופה הזרה הנכנסת. כמו כן, על הצוות לבחון את הרלוונטיות של החלטות הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני בנושא, שחלקן התקבלו עוד בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
עוד המליץ המבקר כי בסיכום העבודה ימליץ המל"ל לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני כיצד להסדיר את האחריות לנושא, ולהקצות את המשאבים באופן שיבטיח ראייה מתכללת. המבקר המליץ גם באופן אישי לראש הממשלה, שרת התחבורה ושר האוצר להידרש לנושא ולגבש מדיניות כוללת בתחום אבטחת התעופה.
מהמל"ל נמסר בתגובה: "המל"ל מוביל במהלך 2024 עבודת מטה מקיפה, בשיתוף כלל הגופים והמשרדים הרלוונטיים לגיבוש תפיסה לאומית של אבטחת התעופה לישראל וממנה".
אבטחת המידע ברמ"י
המבקר בדק את אבטחת המידע והגנת הסייבר ברשות מקרקעי ישראל. לפי הדוח, ברמ"י נמצאים מיליוני תיקים סרוקים הנוגעים לזכויות על מקרקעין במדינת ישראל – ולפיכך יש חשיבות מיוחדת להגנת הסייבר ברשות ועליה לפעול מיד לתיקון הליקויים. על חלק מהממצאים בפרק זה הוטל חיסיון.
אנגלמן המליץ לרמ"י להביא לאישור ועדת היגוי סייבר את המיפוי והסיווג של נכסי המידע ואת מדיניות הגנת הסייבר שלה, ולהשלים את סקרי הסיכונים למערכותיה. על ועדת היגוי סייבר (בהובלת מנהל רמ"י) לעקוב אחרי ביצוע תוכניות העבודה בתחום ולבחון את היעילות של הגנת הסייבר ברמ"י על-פי הממדים שנקבעו.
