"לאבי הייתה התמדה ורצון לעשות הכל על הצד הטוב ביותר", מספרת שוש חובלאשוילי, אלמנתו של רס"ן אבי חובלאשוילי זיכרונו לברכה: "הייתה לו פתיחות לחיילים למרות הפערים בדרגה", היא נזכרה השבוע בכאב.
אבי שלה נהרג ב-7 באוקטובר בקרבות מול מחבלי חמאס ברעים. השבוע ילדה שוש את בנם המשותף. הברית צפויה להתקיים ביום העצמאות. שבועיים לפני שנפל גילתה אשתו שהיא בהיריון. הבת שלהם רומי-אור הייתה אז בת כחצי שנה.
"יש פה מלא מחבלים מסביב": ההקלטה מ-7 באוקטובר

4 צפייה בגלריה
השיחה האחרונה של קים, אחת החיילות של חובלאשוילי ז"ל כשהבינה שהוא לא בחיים
השיחה האחרונה של קים, אחת החיילות של חובלאשוילי ז"ל כשהבינה שהוא לא בחיים
ההודעות ב-7 באוקטובר
כמה ימים לפני הלידה הפגשנו את שוש עם הלוחמים ששירתו תחתיו: רס"ן יאן אברמוב, לשעבר סמג"ד ברדלס, רס"ן עדי כלפון, מ"פ לשעבר בפלוגת הרובאית בגדוד ברדלס וסרן ע' קמ"ן הגדוד ורס"ל (מיל') קים כהן ששירתה תחתיו. כולם מספרים על קצין ולוחם שחי את השטח.
"אבי היה מ"כ בטירונות כשהייתי חיילת", סיפרה בעצב רס"ן כלפון: "הוא לקח גוש של חול ואמר: אתם מפחדים לאכול חול? ופשוט נתן בזה ביס. לימים, כשעברנו מגדוד קרקל לברדלס היו לי כמה שיחות איתו. כשהייתי מתוסכלת הוא היה מראה לי תמונות של הבת שלו, רומי-אור".
4 צפייה בגלריה
yk13921022
yk13921022
רס"ן אבי חובלאשווילי ז"ל
4 צפייה בגלריה
התמונה האחרונה שצילם אבי חובלאשוילי, אחרי חיסול מחבלים
התמונה האחרונה שצילם אבי חובלאשוילי, אחרי חיסול מחבלים
התמונה האחרונה שצילם אבי, אחרי חיסול מחבלים
מג"דית קרקל, סא"ל אור בן יהודה, הייתה אחת האחרונות ששוחחו איתו: "אמרו לי שהוא קצין שאני צריכה להילחם עליו כדי שיהיה בגדוד. נפגשנו בפעם האחרונה ביום חמישי בחג, בנחל רביב, ודיברנו על איך נשנה פה דברים. בשלב מסוים הוא אמר לי 'יש לי תחושה שאת ושוש אשתי תהיו חברות הכי טובות. אני חייב שתפגשי אותה'. לא דמיינו שאסון כזה יכול לקרות".
בבוקר 7 באוקטובר אבי התקשר לבן יהודה כשהייתה בדרכה למוצב סופה: "אמרתי לו שזה מרגיש כמו משהו לא טוב... הוא התחיל לעשות אחד ועוד אחד והבנו שמקפיצים את הגדוד. בשעה 7:30 הוא כתב לי - אני בדרך אלייך לסופה. אמרתי לו שהוא לא יכול לנסוע דרך יישובי העוטף, יש מחבלים. והוא ענה לי ש'בסדר'".
"הייתי מאוד מודאגת כי ידעתי שהוא לא מקשיב לי, והוא הולך ישר להציל כמה שיותר אנשים, להיות חיץ בין אזרחים חפים מפשע ומחבלים שרצים בכל כיוון. ומה שחששתי ממנו התממש". את שוש בן יהודה לא הייתה יכולה לפגוש בתחילה, כי הייתה עסוקה בלחימה. הן נפגשו לראשונה רק בעלייה לקברו, ומאז הן בקשר הדוק.
יאן מחזיק את התינוקת רומי-אור צמוד. "אני מחזיק אותה ומרגיש את אבי", הוא סיפר: "אני מתרגש, כי הייתי איתו בהרבה סיטואציות שהיו לא קלות. היינו הולכים לישון מאוחר, בשתיים-שלוש בלילה, והוא היה מראה את התמונה של רומי-אור: 'תראה מה יש לי בבית', היה אומר".
4 צפייה בגלריה
yk13920707
yk13920707
"אנחנו כאן למרות הכל". שוש עם פקודיו של אבי ז"ל
(צילום: גדי קבלו)
יאן הוסיף: "יום לפני שאבי נפל דיברתי איתו. הוא היה איש שטח, איש של עבודה, ראשון בכל מקום. היינו ביחד בפיגוע במצרים, עברנו הרבה הברחות ומשימות מבצעיות יחד. הוא היה עושה מארבים עם חיילים כדי לתפוס מבריחים. באותה שבת הוא שלח הודעה ב-7:00 בבוקר בקבוצה סגורה של מפקדים, וסיפר שהיה בהיתקלות יחד עם שני לוחמי ימ"מ בסעד, והם הרגו שלושה מחבלים. הסתכלתי על ההודעה ואמרתי לעצמי 'איך הוא הגיע לשם בכלל?'"
"שעה אחרי זה קיבלתי טלפון מקצין בכיר שאומר: 'איך אתה? אתה חזק, נכון? אני צריך אותך מפוקס. אבי היה בהיתקלות ולא עונה, כנראה שהוא נפגע'. נחנקתי מבכי, ואחרי 10 שניות התאפסתי על עצמי. לא דיברתי על זה עם אף אחד. נסענו לעוטף, לקיבוץ חולית. אבי מעולם לא פחד. בחיים לא דיברנו על 'מה יהיה אם...'. לא חשבנו על זה".
"בערב הוקפצתי ושלחתי לאבי הודעה", מספרת רס"ל כהן: "אמרתי שאני לא רוצה להפריע ושהוא בטח בשטח ולא יענה".

"פחדנו שהוא חטוף"

הווי האחד וההבנה שהוא בעוטף הדאיגו נורא. "מה שעובר לי במוח הוא שאני מפחדת לחשוב שהוא חטוף, אולי הטלפון אבד. אבל הוא היה טיפוס שאם יש בלגן בגזרה הוא קופץ. לא אכפת לו אם הוא בשיחה עם הרמטכ"ל". בשעה 22:23, כשהיא כבר בבסיס צאלים, כתבה לו: "המפקד, אני באמת לא יודעת מה קורה איתך ואני מקווה שאתה בחיים ושתחזור לאשתך ולילדה. אתה גאווה לכל המדינה". בשעה 23:04 כתבה: "אתה חייב להפסיק למצוא את עצמך בתוך כל הבלגן כל פעם מחדש, אבי".
רק לפני חודש הבינה משפחתו את המסלול שעשה אבי באותו היום: "לפני הצהריים קיבלתי טלפון מאחד המפקדים ששאל: יש לך בגדוד מישהו שקוראים לו אברהם חובלאשוילי? אמרתי לו זה הסמג"ד. והוא אמר: הוא פה בעלומים. ניתקתי את הטלפון כי הייתי תוך כדי לחימה, חצי מסרבת להאמין. ואז הגיעו שיחות מהגדוד שהקשר עם אבי נותק. לא הבנו למה היה בעלומים. בדיעבד הבנו שאזרחים פינו אותו מהמקום שבו לחם, באזור חניון רעים, ואז הצלחנו להשלים את הפאזל".
בבוקר 7 באוקטובר אבי החליט לנסוע דרך כביש 232, אך הזהיר חיילים וקצינים אחרים שלא לנסוע דרך הכביש, שהתרחש בו טבח באותה השעה. בשעה 8:35, בשיחה עם הקבמ"צית, הוא הודיע לה שהוא בהיתקלות עם מחבלים בצומת סעד.
מעט לאחר מכן, בשעה 8:43 הוא שלח הודעה בקבוצת קצינים ונגדים: "שלום לכולם, כמו שאתם מבינים, אנחנו באירוע חריג. מבקש מכולם להגיע לבסיס קרקל בצורה המהירה ביותר! ציר הנסיעה הוא עוקף ב"ש בלבד! אין נסיעה דרך יישובי עזה".
בשעה 8:50 הוא שוחח עם מ"פ מסייעת והזהיר שלא להגיע לבסיס דרך כביש 232. בשעה 8:54 כתב הודעה לקמב"צית: "עוד 2 מחבלים צומת עלומים". בשעה 8:58 שלח לה הודעה קולית: "10 מחבלים ביישוב כפר עזה. אין שום כוח צבאי חוץ מכיתת הכוננות".
בשעה 9:15 קצינת האג"ם מתקשרת לאבי. הוא הסביר לה איך לחבור לגדוד והוא אמר לה להגיע בציר עוקף, ולא דרך 232. לאחר מכן נשמעו בשיחה קולות בערבית.
"אבי הוא מסוג המפקדים שהולכים אחריהם בעיניים עצומות", סיפרה קים. יאן הוסיף ש"הוא היה גורם לכולנו להבין מה המשמעות של השירות. אחרי שנפל היו לי שיחות עם קצינים בכירים. הם אמרו: ידענו שהוא יהיה שם".
"יום הזיכרון הולך להיות יום קשה", אמרה שוש. במפגש שהתקיים כמה ימים לפני הלידה, היא הביעה תקווה שלא תלד דווקא אז. אבל מסתבר שהבן של אבי רצה להקדים: "הוא החליט לבוא לעולם קצת יותר מוקדם, דווקא בין יום השואה ובין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כאילו מבקש להעביר את המסר, על אף העצב הגדול, האישי והכללי, שאנחנו כאן למרות הכל ועם הכל".
לדבריה, העובדה שהברית צפויה להתקיים ביום העצמאות היא הוכחה ניצחת: לא ניצחו אותה – ולא ינצחו אותנו. "בבוקר כשהוא יצא מהבית אמרתי לו אולי אל תלך. אבל הוא צחק ואמר אל תדאגי. יהיה בסדר. והוא יצא מהבית עם חיוך".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.05.24