במפעל אחד בירושלים מבצעים את אחת מהעבודות הכואבות שאפשר לחשוב עליהן – יוצרים שם את לבנות הזיכרון עם שמם של חללי צה"ל שמרכיבות את קיר השמות בהיכל הזיכרון בהר הרצל.
היכל זה הוא אתר הנצחה ייחודי שנחנך לפני שבע שנים, ולראשונה מאז קום המדינה הוא מאחד בתוכו את שמותיהם של כלל הנופלים במערכות ישראל מראשית ההתיישבות הציונית ועד ימינו, בצורה אחידה ושוויונית. קיר השמות מציג את השמות המלאים ואת התאריכים של כל הנופלים, ללא ציון דרגות או תפקידים.
"השמות נכתבים על הלבנה באמצעות חריטה והתזת חול", אומר נתן ליפשיץ (63), בעל המפעל. "כל שם שאני חורט זה עולם ומלואו. אני תמיד חושב על זה, על הנופלים. כשרק בנינו את הקיר יצרנו יותר מ־23 אלף לבנות זיכרון. המתקפה של 7 באוקטובר הוסיפה הרבה שמות חדשים. זה איום ונורא, שיברון לב אחד גדול".
כבר יותר מ־30 שנה הוא עוסק בהנצחה במפעל שלו, "גרפ איקס 1". לא פעם יצא לו ליצור לבנת זיכרון לאדם שהכיר: "אני מעין חרוד. בן כיתה שלי נהרג, וגם חברים שלי לנשק או חברים של חברים. למרות זאת - אין ברירה אלא להישאר אופטימיים. עבורי זו זכות גדולה להנציח אותם, וחייבים להמשיך, אין ברירה".
מאות אלמנות ויתומים
היכל הזיכרון מאפשר הנצחה אישית לכל חלל, והוא העיקרון המנחה שאותו ביקש ליצור אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, שהגה את הרעיון שבבסיסו הפיכת המושג "זיכרון" ממופשט למוחשי. בכך בכל יום, ביום השנה לנופלו של כל חלל, נדלק נר הזיכרון לצד שמו, ולצד אבוקת זיכרון הדולקת כאש התמיד - ביטוי מכונן לציווי "נזכור את כולם".
השנה הצטרפו למעגל השכול יותר מ־220 אלמנות ואלמנים ו־530 יתומים. לדברי תמי שלח, יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, זהו "מספר שלא האמנו שאי־פעם נספור בזמן כה קצר. ילדים שנשארו ללא אם או אב שיחבקו אותם. ילדים שאמא שלהם לא תעניק להם חיבוק לילה טוב, שאבא לא ירים אותם יותר על הכתפיים.
"ארגון אלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון מלווה כבר יותר מ־30 שנה אלמנות, יתומים ויתומות שאיבדו את היקר מכל למען המדינה. זו משימתנו כארגון וכחברה - לספק כתף תומכת ואוהבת לאלה שנותרו מאחור, להבטיח שצרכיהם ייענו וכי זיכרון יקיריהם יישמר לעד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו