טקס הדלקת המשואות שייערך היום (שני) ייראה קצת אחרת. בצל פעילות צה"ל בצפון ובדרום ומתוך חשש למחאות, הטקס הוקלט ונערך מראש. המדליקים יתחלקו לקבוצות וישיאו יחד את אותה משואה.
אלה משיאי המשואות
משואת החטופים: כאות סולידריות עם החטופים בשבי חמאס, תבער משואה חסרה כאות לחסרים ביננו.
משואת כוחות הביטחון
סרן שביט בן משה: סרן שביט בן משה נלחם לאורך כל השבת השחורה בקיבוץ רעים ובקיבוץ חולית. בשדה הקרב הוא קיבל את הבשורה הקשה על נפילתו של אחיו, רס"ן אריאל בן משה מקריית ביאליק, אך הוא המשיך להילחם. בהמשך, הוא נפצע בקרב, עבר ניתוח ושיקום וחזר ללחימה.
ניצב אמיר כהן: ב-7 באוקטובר התעורר מפקד מחוז דרום במשטרה לצלילי האזעקות והרקטות ואז קיבל החלטה הרת גורל, שבדיעבד הצילה חיים רבים של תושבי הדרום. "אני מבין שזאת פעולת הסחה למשהו גדול יותר ואני מכריז על 'פרש פלשת', שזאת פקודה למחוז על חשד לחדירת מחבלים. משמעותה היא שכל השוטרים ולוחמי מג"ב במחוז מוקפצים למקומות מוגדרים מראש", אמר.
נציג השב"כ - ע', שחיסל עשרות מחבלים וחילץ עשרות משפחות מקיבוץ כפר עזה תחת אש.
נציגת המוסד - ג', שעלתה בצעירותה מאיראן, התגייסה למוסד, וכיום פועלת כמומחית לגיוס יעדים במדינות היעד, ובייחוד באיראן. חלק מהסוכנים שאותם גייסה ג' השתתפו במבצעים אסטרטגיים של המוסד וביניהם מבצעים שהיו קשורים בפעילויות מול איראן מאז פרוץ המלחמה.
משואת כוחות ההצלה
אושרית חדד: פרמדיקית מד״א מתחנת אשדוד. תושבת נתיבות, בת 22. יצאה בבוקר 7 באוקטובר לטפל בפצועים, והקימה יחד עם צוותי מד"א בית חולים שדה בצומת תשובה, שם טיפלו בעשרות פצועים במשך שעות תוך סיכון חיים.
ד"ר תמר שלזינגר: ד"ר שלזינגר ,מתנדבת באיחוד הצלה, ליוותה בטלפון במשך 12 שעות את מיכאל ועמליה עידן, שהוריהם רועי עידן ז"ל ורעייתו סמדר ז"ל נרצחו, ואחותם הקטנה אביגיל נחטפה לעזה.
נורית אירן כהן: תשיא משואה בערב יום העצמאות לכבוד מתנדבי ארגון זק"א, שהתגייסו למשימת איתור וזיהוי הגופות ב-7 באוקטובר.
לוחם האש יואל דמרי: בבוקר שמחת תורה היה דמרי בחופשה בביתו שבאשקלון. כשהבין את חומרת המצב מיהר לצאת עם ציודו המבצעי בתחנת נתיבות. עקב חדירת המחבלים וירי הרקטות דמרי נסע בדרכים עוקפות, עד שהגיע אל התחנה בשעה 8:15, שם העביר תדריך מהיר לכבאים שבנקודה.
משואת המחלצים
יוסף אלזיאדנה: נהג המיניבוס אלזיאדנה נסע לתוך התופת במסיבת הטבע ברעים, וחילץ כ-30 מבלים יהודים שברחו מהמחבלים.
הרב שחר בוצחק: בבוקר שמחת תורה לקח הרב שחר את נשקו האישי ויצא במהירות כדי לסייע לחבריו. בדרך חבר לחייל בחופשה, נהוראי סעיד ז"ל, ולמאבטח שב"כ. באותה השעה כבר פלשו חוליות מחבלים לאופקים והשלושה נתקלו באחת מהן. בקרב היריות שהתפתח נהרג נהוראי, והרב בוצחק נפצע ברגלו. תוך שהוא ממשיך להילחם, הרב שחר שמר על קור רוחו, עדכן בטלפון את חברי קהילתו באופקים, את רבש"ץ מבטחים ואת בני משפחתו ואף ארגן בעצמו את פינויו לבית החולים.
רמי דוידיאן: במשך ארבע יממות התרוצץ רמי דוידיאן בין נקודות ציון שנשלחו אליו כדי לחלץ מאות אנשים שהתחבאו ממחבלים בין העצים, בוואדיות ובפרדסים. באחת הפעמים אף התחזה לחמאסניק כדי להוציא מידיהם בחורה שכבר נחטפה.
טלי נחום: בתוך המהומה והבלבול הכללי היא פעלה בתושייה רבה, זיהתה רכב שננטש והשתלטה עליו, כשהיא מחלצת איתה ניצולים רבים נוספים מהמסיבה. טלי הצליחה להציל 14 אנשים שחלקם נתלו על החלונות והגג בדרך למקום מבטחים.
משואת כיתות הכוננות
ענבל ליברמן: ליברמן קיבלה בשבת את הידיעות על ההתקפות, ומאז פעלה באומץ לב מרשים והרואי כאשר הנחתה את כיתת הכוננות של קיבוץ ניר עם, הכינה תוכנית עבודה להגנה על הקיבוץ, יצרה מארבים למחבלים והעמידה גברים חמושים על הגדר של הקיבוץ.
ברק שלום: שלום, תושב קיבוץ עלומים, עמד בבוקר 7 באוקטובר בראש כיתת כוננות מצומצמת של 12 מתנדבים. על אף הנחיתות המספרית והחוסר בתחמושת הצליחו ברק וחבריו, יחד עם עוד שלושה חיילים שהצטרפו ללחימה, להתארגן ולהתייצב כחיץ בין מרצחי חמאס לבין הבתים הראשונים בעלומים.
אביחי אליה: אליה, אב לחמישה העובד בפרקליטות המדינה, שמע בבוקר שמחת תורה על הקרבות העזים, לקח נשק וקפץ מבלי שנקרא, יחד עם תשעה מחבריו מחוות יאיר ויישובי השומרון, כדי להציל חיים.
טל לויט: חקלאי, חבר כיתת הכוננות של מטולה, שביתו נפגע מפגיעה ישירה של טיל לבנוני, זמן קצר אחרי שיצא ממנו. יחד עם בני משפחתו וחבריו מכיתת הכוננות של המושבה, לויט ממשיך להילחם על הגנת המושבה.
משואת חזית ההסברה
יוסף חדאד: בן למשפחה ערבית נוצרית מחיפה, התנדב לשירות קרבי בצה"ל, שירת כמפקד ונפצע קשה במהלך מלחמת לבנון השנייה. מאז פרוץ המלחמה בשמחת תורה, החל חדאד במסע הסברה נרחב ברשתות החברתיות כשהוא חושף את פשעי חמאס. תכניו אפשרו למיליונים רבים להיחשף לפניה האמיתיות של החברה הישראלית. חדאד ממשיך באומץ במאבקו להשמעת קולה של ישראל, למרות איומים רבים על חייו.
אלה קינן: בלוגרית טיולים ומשפיענית רשת, שהסבה עם פרוץ המלחמה את כל פעילותה ברשתות החברתיות לטובת המאבק ההסברתי. קינן יצרה וקידמה את ההאשטג HamasIsISIS# שתפס תאוצה בכל העולם. גולת הכותרת של פעילותה היא ניהולה של רשת עולמית, בת עשרות אלפי מתנדבים, אשר תפקידם להגיב באופן מיידי לאירועים ולחולל באמצעותם תהודה למסרים ולתכנים שמייצגים את הסיפור הישראלי.
נת'ניאל בוזוליץ': שחקן טלוויזיה ומשפיען אוסטרלי, תומך נלהב של מדינת ישראל. עמוד האינסטגרם הפופולרי שלו מנגיש למיליוני עוקבים את סיפורה של ישראל ואת נקודת המבט הישראלית. במהלך ביקורו בארץ, פרסם בעמוד האינסטגרם שלו פוסטים רבים בנושא הטרור הפלשתיני וטבח שמחת תורה ברשתות החברתיות.
משואת המגן
בועז לוי: ממובילי פרויקט החץ ותפיסת ההגנה השכבתית. הוא כיהן כמהנדס הראשי וראש תוכנית חץ במל"מ והוביל למבצעיות חץ 2 והמצאת חץ 3. הוא כיהן כמנהל מפעל ההגנה האווירית וכראש חטיבת הטילים והחלל, וכיום הוא מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.
תא"ל (במיל') פיני יונגמן: שירת במערך ההגנה האווירית. הוא ממייסדי מערכות כיפת ברזל וקלע דוד וממובילי התוכנית. כיום הוא ראש חטיבה במערכות ההגנה האווירית ברפאל.
אל"מ (במיל') שאול לוי: ממייסדי מערך השליטה והבקרה של מערך החץ בחברת אלביט. הוא הקדיש את חייו המקצועיים לפיתוח מערכת ההגנה ומהווה אורים ותומים בתחום ההגנה האווירית.
משואת התקווה
אורי מגידיש: נחטפה ממוצב נחל עוז. היא שרדה 23 ימים בשבי בעזה, עד שחולצה במבצע נועז של צה"ל ושב"כ. אחרי תקופת התאוששות קצרה, אורי בחרה לשוב ולהמשיך את שירותה הצבאי, היא ממשיכה להילחם למען אחיותיה ואחיה שבשבי, ומספרת את סיפורה ואת סיפורם לעולם כולו.
ורדה פומרנץ: אל"מ (מיל') פומרנץ הייתה קצינת הנפגעים בפועל של חטיבת גולני בקרבות מלחמת יום הכיפורים. מאז היא משרתת במערך הנפגעים של צה"ל ואף עמדה בראשו. ורדה טיפלה במסגרת תפקידיה בצה"ל במשפחות החללים, הנעדרים והשבויים וביצעה זאת במסירות גדולה כמשימת חייה. במבצע צוק איתן נפל בקרב בנה דניאל ז"ל, לוחם גולני. עם פרוץ המלחמה התנדבה לשרת בצוות הממונה על החטופים והנעדרים ועמדה בקשר עם משפחות הנעדרים והחטופים, תוך טיפול ותמיכה בהם מאז ועד עתה.
סגן אלוף ליאת נפש: קצינת נפגעים במילואים. מערך הנפגעים של צה"ל מלווה את משפחות החטופים, החללים והפצועים בגוף ובנפש בכל היבט, והוא חלק מהמאמץ הלאומי להשבת החטופים, לליווי הפצועים, לכבוד החללים ולדאגה לבני המשפחות. ליאת עצמה היא יתומת צה"ל, בתו של רב סמל ראשון ראובן נפש, שנפל בעת מילוי תפקידו כקצין נפגעים.
משואת הרפואה והשיקום
ענת בן דור: ענת, נשואה לפצוע מלחמה, מטפלת בפצועי מלחמה בשיקום אורתופדי כבר עשור. היא מובילה את השיקום האורתופדי בשיבא ומטפלת בעצמה בפצועים הקשים ביותר, קושרת איתם קשר מיוחד ומסייעת להם למצוא בתוכם את הכוחות להתמודד עם קשיי השיקום.
גאיה צוברי: שירתה בקרבות בעזה כפרמדיקית במילואים בגדוד שריון. באחד הקרבות יצאה גאיה מנגמ"ש הרפואה כדי לטפל בפצועים ונפגעה מירי. היא מוגדרת כלוחמת הפצועה קשה ביותר במלחמה. בימים אלה היא משתקמת מפציעתה בבית החולים שיבא.
ד"ר דן שוורצפוקס: מנהל המרכז לרפואה דחופה בבית החולים סורוקה שבבאר שבע. קלט בבוקר שמחת תורה יותר מ-750 פצועים וממשיך ללוות רבים מהם עד היום.
ד"ר דקלה מצליח: רופאה מבית החולים ברזילי באשקלון וקצינה בדרגת סרן במילואים. בשמחת תורה טיפלה בעשרות מפצועי הטבח בחדרי ההלם ובחדרי הניתוח. אחרי שלושה שבועות עזבה את עמיתיה בבית החולים לתקופה של חצי שנה, וטיפלה תחת אש בחבריה לנשק בגבול הצפון, בלב חאן יונס ובג'נין.
הרב יוסף ערבליך: בעמותה שהקים, "למענכם", פעילים כ-160 מומחים בכל תחום רפואי, לרבות מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות ופרופסורים בעלי שם, אשר מתנדבים על בסיס זמן פנוי לטיפול בתיקים רפואיים מורכבים, ובהם פצועי צה"ל רבים.
משואת הניצחון והרוח
איריס חיים: אמו של יותם חיים, שנחטף לעזה בשמחת תורה ונהרג בשוגג מירי חיילי צה"ל ברצועה עקב טעות בזיהוי. מיד אחרי האסון שלחה איריס מסר מוקלט לחיילים שירו בשוגג בבנה, שבו הזדהתה עם כאבם, חיזקה אותם בלחימה וחיבקה אותם. מאז היא פועלת בכל דרך לחזק את רוח העם ולקרוא לאחדות.
עזרא יכין: בן 95 מירושלים. היה לוחם בלח"י והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות ובהם ניסיון הפריצה לעיר העתיקה, שבמהלכו נפצע קשה. יותר מ-50 שנה שהוא מנחיל את מורשת הקרב של צה"ל באמצעות ספרים, הרצאות ואינספור מפגשים עם חיילים. עם פרוץ המלחמה התגייס שוב למילואים, והיה למילואימניק המבוגר בתולדות המדינה.
רביב כנר: הזמר האהוב הוא לוחם במילואים ביחידת אגוז, שמתמודד עם הלם קרב בעקבות שירותו הצבאי. התגייס עם פרוץ המלחמה למילואים ושירת בגבול הצפון ובעזה. רביב מייצג את האמנים הרבים שמשרתים במילואים כלוחמים וכתומכי לחימה ונותנים השראה לכולנו, ואת אלפי המתמודדים בכל יום עם מחירה הנפשי של המלחמה.
עברי לידר: מהאמנים המשפיעים במוזיקה הישראלית. התגייס מיד עם פרוץ המלחמה לחזק את הציבור הישראלי. יחד עם צוות הנגנים שלו יצא בכל יום להופעות בכל רחבי הארץ. לידר מייצג את אמני ישראל הרבים והצוותים הטכניים שהתגייסו להופיע ולרומם את הרוח באלפי הופעות בפני לוחמים בקו האש ובשטחי הכינוס, ליד מיטות הפצועים, במלונות התושבים המפונים, בבתי הקברות, ולהבדיל בשמחות שנערכו בצל המלחמה.
חיים אוליאל: בן שדרות, יוצר מוסיקה בעיר הדרומית כבר שנים רבות. יחד עם בני עירו הוא מתמודד כבר שנים עם אתגרי החיים בעיר תחת האיום התמידי מעזה. בשמחת תורה הוא פונה מהעיר ולאחרונה שב אליה, מתוך החלטה נחושה להתמודד ולצמוח גם מתוך השבר הגדול. הוא מייצג את יוצרי התרבות ביישובי הנגב המערבי, שממשיכים ליצור למרות הכל.
משואת הנתינה
בת שבע דדון: הקימה יחד עם חברותיה במועצה האזורית שדות נגב את ''החמ"ל הקהילתי''. באמצעות מיזם זה, כ-80 מתנדבות מכל הגילים הגיעו מדי יום והכינו כ-2,000 מנות שחולקו באמצעות מתנדבים לכוחות הביטחון בכל הארץ ואף לתוך רצועת עזה. הן גייסו תרומות רבות מעסקים אזוריים ותושבים לצורך מימון ההוצאות, הקימו מערך שינוע אדיר שהגיע לאסוף ולחלק את המנות.
מרים כהן: אם לתשעה ממושב טפחות שבצפון. מתנדבת בולטת בפרויקט "טעימא", בשיתוף חיל הלוגיסטיקה של צה"ל שבו היא מגיעה פעמיים בשבוע למוצבים של צה"ל ומבשלת ללוחמים אוכל טריפולטאי ביתי אותנטי. מאז שהתחילה הלחימה בצפון והגישה למוצבים לא הייתה אפשרית כהן הקימה בביתה "חמ"ל בישולים", שם היא מבשלת כמויות גדולות של אוכל ושולחת אותו ברכבים פרטיים למאות לוחמים בגזרה הצפונית.
חן ארבלמרינברג: ממייסדות "פורום נשות המילואימניקים", שנוסד במהלך המלחמה על ידי נשות מילואימניקים למען נשות מילואימניקים ומונה כבר יותר מ-6,000 נשים שתומכות זו בזו בהתמודדות עם הדאגה, הבדידות והעומס הכפול בהעדרו של בן הזוג. הפורום פעיל בעשרות תחומים - מסיוע אישי ומיצוי זכויות לנשות אנשי מילואים ועד לקידום חקיקה ומתן מענה לאתגרים הרבים שעימם מתמודדות משפחות אנשי המילואים.
בסמה הנו: בת הכפר הדרוזי ג'וליס בצפון, מסעדנית ואלמנת צה"ל. בעלה, מרסל ח'יר, נפצע קשה בפעילות מבצעית בשומרון במהלך שירות מילואים בשנת 2003. הוא היה מאושפז במשך 13 שנים, עד שנפטר בגיל 45. בנה של הנו משרת במילואים כלוחם שריון בעזה.
שיר גולדשטיין: הקימה עם פרוץ המלחמה את חמ"ל המתנדבים של ארגון המתנדבים הלאומי בחירום "לב אחד" בתל אביב ובגוש דן. במשך שלושה חודשים הפעיל החמ"ל כ-1,000 מתנדבים ביום, זאת בנוסף לאלפי המתנדבים שפעלו במסגרת החמ"לים האחרים של ארגון לב אחד ברחבי הארץ - במלונות המפונים, בפעילויות לנוער ולמבוגרים, ובמתן מענה לאינספור צרכים שעלו מן השטח. בהמשך לפעילות החמ"ל הקימו שיר וחבריה את מרכז הנוער "קומו" - מרכז לנוער מפונה בת"א, שנותן מענה לעשרות בני נוער מפונים מהדרום והצפון.
צילית יעקבסון: מייסדת ויושבת ראש ארגון בת מלך, עוסקת כבר שנים בסיוע לנשים הסובלות מהתעללות על ידי בעליהן. עם פרוץ המלחמה הפכו צילית ובן זוגה מאיר את חברת התרופות שבבעלותם לחמ"ל סיוע לוגיסטי לחיילי צה"ל ותושבי הדרום. זאת בשעה ששני בניהם הגדולים מגויסים למילואים בצפון ובדרום. חמ"ל הסיוע של מאיר וצילית, שפעל בתיאום עם מערך הלוגיסטיקה של צה"ל, רכש והעביר לשטח ציוד חיוני בהיקף של מיליוני דולרים.
משואת התפוצות
הרב דיוויד מאייר: מנכ"ל PaJeS (Partnerships for Jewish Schools), יותר משלושה עשורים הוא פועל בתחום החינוך ומקדם חדשנות ויזמות בעולמות החינוך היהודי. הוא מרצה בפני קהלים רבים ברחבי העולם ופעיל בתחום המאבק באנטישמיות בבריטניה ארץ הולדתו ובעולם כולו, באמצעות פעילות ציבורית והקמת תכניות חינוכיות בתחום. מאז שמחת תורה הגביר הרב מאייר את פעילותו במאבק באנטישמיות המתגברת, מתוך תובנה שהחינוך הוא אחד הכלים המרכזיים להיאבק בגזענות באנטישמיות.
דברה סילברסטין: חברת מועצת העיר היהודייה היחידה של שיקגו, העיר השלישית בגודלה בארצות הברית. היא נעזרת במעמדה הייחודי בכדי לתמוך ציבורית בישראל ולהעלות את המורל והגאווה היהודית בשיקגו. בהובלתה של סלברסטין שיקגו הייתה העיר הגדולה הראשונה שגינתה את חמאס אחרי הטבח בשמחת תורה והביעה תמיכה בישראל ובזכותה להגן על עצמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו