הדרך המפתיע לגלות מחלות: לצבוט את השומן שעל הזרוע

הזרועות שלכם עשויות לגלות הרבה יותר על עתידכם מאשר קריאה בכף היד, כך לפי מחקר חדש שממצאיו הוצגו בקונגרס האנדוקרינולוגיה האירופי ה-26 שנערך בשטוקהולם בחצי הראשון של השבוע. הסתייענו ב-Claude כדי להביא את התגלית.

החוקרים גילו שמדידת סך שומן הזרועות של אדם מעל גיל 50 יכולה לחזות מי נמצא בסיכון לשברים בזנב השדרה. הדבר יכול לשמש דרך חדשה, פחות יקרה, לזהות אנשים שעלולים לסבול מפציעות קשות בנפילה.

אוסטיאופורוזיס גורמת לעצמות שבריריות, דבר המגביר את הסיכון לנפילות ושברים בעצמות. היא נפוצה בקרב מבוגרים, אך נותרת אחת מהמחלות הכי פחות מטופלות בעולם. רבים לא שמים לב לסימפטומים של עצמות שבריריות עד שהם סובלים משבר בפועל, בעיקר בזנב השדרה. טכניקות הדמיה כמו רנטגן כפול יכולות למדוד את צפיפות המינרלים בעצם; מדד עצם טְרַבֶּקוּלַרי מודד את איכות העצם וחוזה שברים חדשים לפי גורמים אחרים. עם זאת, עד כה לא היה ברור איך שומן הגוף משפיע על בריאות העצם.

חוקרים מיוון גייסו 14 גברים ו-101 נשים בגיל ממוצע של 62, ללא היסטוריה של אוסטיאופורוזיס. הם מצאו שלבעלי עודף שומן בגוף, ללא קשר למסת הגוף שלהם, היתה איכות עצם נמוכה יותר בזנב השדרה. איכות עצם נמוכה יותר בעצם הטרבקולרית של השדרה הייתה קשורה לשומן בטני רב יותר בתוך הבטן ומסביב לאיברים הפנימיים. כאשר הסתכלו מקרוב על התפלגות השומן מתחת לעור, אנשים עם מסת שומן גבוהה יותר בזרועות נטו יותר לאיכות ועוצמה נמוכות יותר של העצם בשדרה.

"להפתעתנו, לראשונה, זיהינו שהרכב הגוף של הזרועות – ובפרט מסת השומן של הזרועות – קשור באופן שלילי לאיכות העצם ולחוזק של חוליות השדרה", אמרה אווה קאסי, אנדוקרינולוגית ופרופסורית באוניברסיטת אתונה, מחברת המחקר הבכירה. "זה יכול לפתוח את הדרך לשימוש בשומן התת-עורי של הזרוע, שניתן לאמוד בקלות גם בשיטה הפשוטה והזולה של קיפול העור, כמדד שימושי לאיכות העצם של השדרה, ואולי לנבא את סיכון שבר החוליות".

קאסי מציינת ששומן הכרס – שומן שקשה להיפטר ממנו, המקיף את האיברים – היה קשור גם הוא באופן משמעותי לאיכות עצם נמוכה. שומן כרסתי מכיל מולקולות המכונות אדיפוציטוקינים, שיוצרות דלקת ממושכת ברמה נמוכה. דלקת מוגברת משפיעה באופן שלילי על איכות העצם וחוזקה בשדרה.

מאחר שהמחקר הזה היה קטן ולא מייצג, יידרשו מחקרים גדולים יותר כדי לאמת את התוצאות. הצוות כבר מתכנן מדגם גדול יותר והכללת מבוגרים צעירים יותר, בגילאי 30 עד 50, לצד גברים נוספים. הם אף מתכוונים לזהות את שגרת הפעילות הגופנית הטובה ביותר המכוונת לשומן כרסתי ולחלק העליון של הגוף אצל מבוגרים ואנשים בסיכון גבוה.