|
התנגשות בין ז'בוטינסקי לממסד הציוני
|
|
ז'בוטינסקי מגיע למצרים; הערכה כי אנגליה תשתלט על ארץ ישראל; יש לגרות את דעת הקהל בבריטניה ביחס לארץ ישראל; פעילות להקמת גדוד יהודי במסגרת הצבא הבריטי; התגבשות העוינות כלפי ז'בוטינסקי מצד המנהיגים הציוניים
|
|
|
|
|
הפרימיטיביוּת של מקבלי ההחלטות
|
|
האם המדינות המוסלמיות תכרזנה על "ג'יהאד" ותצאנה למלחמה כדי לסייע למדינה מוסלמית שנקלעה למלחמה? - ז'בוטינסקי הגיע למסקנה שהתשובה שלילית; התרבות המוסלמית במדינות בצפון אפריקה; המנהיגים המדיניים ומפקדי הצבאות אינם מבינים את המציאות המאקרו-אסטרטגית
|
|
|
|
|
צביעות של מנהיגים
|
|
האם העולם הערבי התכונן לצאת למלחמת קודש, "ג'יהד", לצד טורקיה במלחמת העולם הראשונה; מפגש זאב ז'בוטינסקי עם מכס נורדאו במדריד; אכזבת ז'בוטינסקי מנורדאו; האפשרויות שנפתחו לציונות במלחמת העולם הראשונה; הקושי לחולל מהפכה ולהיפטר מן הגלותיות
|
|
|
|
|
כסילותם האסטרטגית-ביטחונית של בן-גוריון וממשיכיו
|
|
יוסף טרומפלדור כמודל למנהיגים ישראלים בעתיד; מחשבות וניסיונות להקים גדודים יהודיים בפרוץ מלחמת העולם הראשונה; כסילותו האסטרטגית של בן-גוריון ומורשתו השלילית בתחום זה עד היום; יתרונו של ז'בוטינסקי על כל המנהיגים היהודים בפרוץ מלחמת העולם הראשונה; הנזק במורשתו האסטרטגית של בן-גוריון עד היום
|
|
|
|
|
ההתמקדות בלימוד התלמוד גרמה למחדל היסטורי
|
|
יתרונה של החשיבה האסטרטגית של ז'בוטינסקי על הגאונות הפוליטית של בן-גוריון; מדוע ז'בוטינסקי חִייב להצטרף לאנגליה במלחמה בטורקיה?; העימות המובנה בין הציונות לאסלם שאותו הבין ז'בוטינסקי הציר כבר בתחילת המאה העשרים; ההתמקדות בלימוד התלמוד גרמה למחדל היסטורי של אי-הבנת התגשמות חזון הנביאים
|
|
|
|
|
איך ישראל הפכה למדינה אנטי-אינטלקטואלית
|
|
תרומתה של גרמניה המיליטריסטית להקמתה של מדינת ישראל; שמחתו של ז'בוטינסקי להצטרפות טורקיה למלחמה; הציונות המעשית שקדמה את בן-גוריון; ישראל כמדינה אנטי-אינטלקטואלית
|
|
|
|
|
איש אינו יודע מה מתרחש בשדה הקרב
|
|
על חשיבות הבנת הקרב ומי מכיר אותו הכי טוב; לאומיות ומלחמה; רשלנות אנשי הצבא המקצועיים לכאורה; חוסר ידע של המצביאים על הנעשה באמת בשדות הקרב; שחצנות של אנשי צבא וחוסר תשומת לבם להזהרות; "הנס על המארן"; איכות של צבא לא הגודל קובע אלא המקצועיות; העיתונאים הצבאיים מפברקים דיווחים ומעבירים "פייק ניוז"
|
|
|
|
|
תחקיר: אגד מגבילה נוסעים בתיקוף - בניגוד לתקנות
|
|
אגד מצרה את צעדי הנוסעים בקווים הבין-עירוניים ומצמצמת את אפשרויות התיקוף בישומונים בניגוד להוראות, באישור משרד התחבורה * פקחיה גם מעכבים אוטובוסים כדי לבדוק אם הנוסעים שילמו * משרד התחבורה לא נקט כל צעד נגד אגד בגין עבירות אלו
|
|
|
|
|
מלחמה קודמת לגאולה
|
|
פציפיזם ומלחמה; נִטרול איומים על אומה; הליקוי במלחמת לבנון הראשונה; ממשיכי ז'בוטינסקי, מנחם בגין ויצחק שמיר, לא הבינו את ז'בוטינסקי, וגם נתניהו אינו מבין; המלחמה קודמת לגאולה; כדי לכונן מדינה ולמנוע את קריסתה, הכרח להילחם; פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפתיע את ז'בוטינסקי; הפרדיגמה התרבותית האנגלו-אמריקנית במאה העשרים; ההבדל בין הבנה טקטית להבנה אסטרטגית; סימנים מבשרים לשואה
|
|
|
|
|
נבואה על פרוץ מלחמת העולם הראשונה
|
|
ז'בוטינסקי חזה את פרוץ מלחמת העולם הראשונה; השפעתו הגלובלית של האדמירל והתאורטיקן הצבאי האמריקני אלפרד מהאן על האסטרטגיה הגלובלית; מרוץ החימוש בין אנגליה לגרמניה; המלחמה הקלסית בין צבאות תהפוך לטבח; לא הרציונליזם אלא התת-מודע מניע את ההיסטוריה האנושית; עיקרי תפיסת ביטחון של ז'בוטינסקי; חטאו הגדול של דוד בן-גוריון
|
|
|
|
|
|
|
אדם לאדם זאב
|
|
ההבדל בין בן-גוריון לז'בוטינסקי; גיבוש פילוסופיית "קיר הברזל"; ז'בוטינסקי חקר את המציאות האנושית; ז'בוטינסקי הבין את האופי המוסלמי יותר מכל בני תקופתו; את האויב יש להרוג ולא ללמד מוסר; אין לסמוך על הצדק; יש להטיל ספק בכל; מרכזיות הפעולה
|
|
|
|
|
1905 - שנת פלאות
|
|
מלחמת רוסיה-יפן; מכתבו של ז'בוטינסקי לאחד העם; הדוּמה היהודית; המאמר, "רִקְעוּ את הברזל"; יסוד הארגון "האגודה להשגת מלוא הזכויות לעם היהודי ברוסיה"; דרישה להענקת אוטונומיה לקהילה היהודית; האוניה "פוטיומקין"; איומים ונִטרולם; "המאות השחורות"; הפוגרום באודסה; התשתית התרבותית של מדינת ישראל; השפעת היהודים על ההתפתחויות בעולם
|
|
|
|
|
סוד יצירת מדינות
|
|
סוד יצירת מדינות; משמעותה הצבאית של המהפכה העברית; קהילה שאין בה צבא; ז'בוטינסקי היה היחיד שהבין את מרקו ברוך; שילוב בין אינדיבידואליזם לאחדות; חשיבות של אחדות לאומית לנטרול איומים; "הלוויתן" של תומס הובס
|
|
|
|
|
"רק לעזי נפש תשחק השעה"
|
|
ז'בוטינסקי ומרקו ברוך; הערכה כי טורקיה מתפוררת ולכן חיוני להקים צבא עברי; פיתוח הציונות האסטרטגית; ילדותו של מרקו ברוך, תיוגו במשטרת צרפת כאנרכיסט, לימודי פילוסופיה עם טרוצקי; שליח הציונות הצבאית; חזה את פרוץ מלחמת העולם הראשונה; ביקש להקים אקדמיה צבאית-ציונית; לחימה לצד יוון נגד טורקיה; סולק מן הבמה בקונגרס הציוני; התאבדות
|
|
|
|
|
בן-גוריון, ז'בוטינסקי והמהפכה המשטרית והשיפוטית היום
|
|
הקמת ארגון קדימה בווינה; איזידור שלט קונה חבית יין מיקב ראשון לציון; מתנה להרצל בקבוק יין; חלומו של הרצל; הצעתו של מרקו ברוך, מורהו של ז'בוטינסקי בתחום הצבאי, לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים; השכחת תורתו של ז'בוטינסקי ל"הצהרת בלפור" מורשתו של בן-גוריון במאבק נגד "ההפיכה המשטרית והשיפוטית"; מצפון אירופי; לפי מכס נורדאו לא צפויה שואה; הערצת בר כוכבא
|
|
|
|
|
"יהושע של יציאת מצרים החדשה"
|
|
אלברט גולדסמיד פעל לקליטת פליטים יהודים באנגליה שברחו מהפוגרומים ברוסיה ויסד את הענף הבריטי של אגודת "חיבת ציון"; האיום העיקרי על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל הוא ביטחוני; יחסי גולדסמיד-הרצל; אפשרות שגולדסמיד יפקד על הכוח הטורקי בארץ ישראל; תוכנית אל-עריש; תוכנית אוגנדה
|
|
|
|
|
"אני דניאל דרונדה"
|
|
אלברט גולדסמיד גילה את שורשיו היהודיים; השפעתו של הרומן "דניאל דרונדה" על "הצהרת בלפור"; המפגש בין הרצל לגולדסמיד; הרעיון הציוני ותפיסת הביטחון של הסופרת ג'ורג' אליוט
|
|
|
|
|
רבני העבריוּת
|
|
הראשונים שהבינו את בעיית הביטחון בהגשמת הציונות היו רבנים; השפעת מלחמת העצמאות של היוונים נגד הטורקים; השפעתו של הרב אלקלעי על הרצל; התוכנית להקמת צבא יהודי בארץ ישראל בספרו של הרב קלישר משנת 1862; תוכניתו הביטחונית של הרב עקיבא שלזינגר במחצית השנייה של המאה ה-19 להגן על היישובים בארץ ישראל שהוא תכנן להקים
|
|
|
|
|
המהפכה העברית השנייה
|
|
פעמי השואה, על קיר הברזל; שום קבוצת אנשים שאינה מוותרת על שליטה על הטריטוריה שבה היא חיה אפילו אם היא פרימיטיבית ביותר; יש להקים צבא יהודי של מאה אלף איש; האימפריה העות'מנית נמצאת בקריסה; חשיבות התנ"ך; קריאת תִגר ליהדות שעיצב רבן יוחנן בן זכאי
|
|
|
|
|
פרעות חמלניצקי
|
|
גזרות ת"ח-ת"ט; לקחים שעבר זמנם; תיאור מאותם ימים: הרס הקהילות באוקראינה וטבח אכזרי של יושביהן; נקמות מאוחרות
|
|
|
|
|
גירוש ספרד
|
|
ראשיתה של גלות ספרד; רדיפות הנוצרים; הכיבוש המוסלמי; ספרד כמרכז כלכלי ותרבותי של היהודים בעולם; הטבח המוסלמי בגרנדה; בריחת משפחתו של הרמב"ם למרוקו; רדיפות האינקוויזיציה; גירוש ספרד; כישלון האינקוויזיציה, כישלון היהדות האמונית וכישלונו של דוד בן-גוריון
|
|
|
|
|
הטבח בעיר יורק
|
|
כנופיה אנגלית מהעיר יורק שדדה את היהודי העשיר בעיר; 500 יהודים ברחו אל מצודת קליפורד בעיר; אנשי הכנופיה צרו על המצודה; חלק מהיהודים במצודה התאבדו; הלקח של ז'בוטינסקי: פיתוח האסטרטגיה הציונית, שלא הוטמע
|
|
|
|
|
הכתובת על הקיר בגרמניה לציונות ולשואה
|
|
הנוצרים באירופה במאה ה-11 מתארגנים לתקוף את המוסלמים ב"ארץ הקודש"; "מסעי הצלב" והשמדת קהילות של יהודים בגרמניה; גזרות תתנ"ו; היהודים "מתגוננים" על-ידי תפילות ובקשת חסות של מלכים ואצילים; רק במקומות מעטים הם ארגנו כוחות להגנה עצמית; משה הס ואימוץ האסטרטגיה ההגנתית
|
|
|
|
|
הגנה שאינה מגינה
|
|
אידאולוגיה ואסטרטגיה של הבלגה, הכֿלה וּוִיתור על הכרעת האויב; מאפיין לאומי של עם ישראל: "תולעת יעקב" אידאולוגיה ואסטרטגיה של בקשת חסות; התנצרותו של המשורר היהודי-גרמני פרידריך היינה; פסק הלכה של רב העיר צפת שמואל אליהו
|
|
|
|
