|
מחדל מודיעיני שחוזר על עצמו
|
|
כשלים מודיעיניים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים; הקונספציה המודיעינית הופרכה אך לא ננטשה; ראש אמ"ן אחרי מלחמת יום הכיפורים, האלוף שלמה גזית, פקד לא לעסוק בחשיפת ליקויים ובהפקת לקחים; לברית המועצות היה סוכן בצמרת הביטחון של ישראל; תרגילים מודיעיניים שיצאו משליטה; הנזקים שגרמו הבכירים הכושלים שמחדליהם לא נחשפו; גיוס סוכני השפעה בשרות ארה"ב; הֶעדר תרבות של הפקת לקחים גרם ישירות לטבח בעוטף עזה
|
|
|
|
|
כיצד יש להפיק לקחים
|
|
את צה"ל הקימו גונבי תהילה; שום ארגון, וגם צה"ל, אינו ראוי לחקור את ליקויי תפקודם של העומדים בראשו; האמת על מלחמת יום הכיפורים נשמרה בכספת שרק הרמטכ"ל היה רשאי לשחרר ממנה מסמכים; תחקירים והפקת לקחים צריכים להתבצע על-ידי אנשי מקצוע מעולים, מוכחים ובלתי תלויים; לא הניסיון הצבאי והדרגה צריכים לאפיין את מפיקי הלקחים הצבאיים, אלא היכולת האינטלקטואלית; חמישה שלבים ליישום לקחים.
|
|
|
|
|
רצח צבא היבשה
|
|
סיסמת "צבא קטן, חכם, וטכנולוגי"; רב-אלוף דן שומרון ניסח את הסיסמה לראשונה, רב-אלוף גבי אשכנזי עצר את התהליך לזמן קצר, ואחריו גבר הקצב; החיזבאללה ניצח את צה"ל במלחמת לבנון השנייה וראשי מערכת הביטחון של ישראל סרבו להפיק מכך לקחי אמת; מיומנות לקויה בצה"ל; אין תורת לחימה מחייבת; המחיר מעבודת האלילים בישראל ליצחק רבין; דרוש לישראל מהפך תרבותי עמוק
|
|
|
|
|
רצח החי"ר
|
|
הנזקים שגרמו אחרי מלחמת ששת הימים האלופים ישראל טל, אברהם אדן ("ברן") ושמואל גונן (גורודיש); הנזקים שגרמו בעל פרס ישראל העיתונאי שבתי טבת, והוצאת הספרים "שוקן", לתרבות הביטחון של ישראל; הבליצקריג הישראלי הכושל; ניווּן החרמ"ש; סילוקו מצבא הקבע של אריאל שרון, בכיר מפקדי השדה; קריסת אמונתם של הישראלים בתבונתם של המנהיגים המדיניים והצבאיים; המצרים הפיקו לקחים; רצח הצנחנוּת; טבח הישראלים; דרושה הפיכה תרבותית
|
|
|
|
|
הנחת יסוד לתרבות של ביקורת ביטחונית בישראל
|
|
הקמת "מכון שרידות" ומטרותיו; דובר צה"ל תת-אלוף יואל בן פורת הצטרף; הקמת הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים; לשכב על הגדר ולשלם מחיר כדי להניח יסודות לתרבות של ביקורת ביטחונית בישראל; ליקויי המלחמות לא נחשפו ולקחים אמיתיים מן המלחמות לא הופקו; "מחלקה ראשונה" של יואב יצחק הוא העיתון החופשי היחיד בישראל; מורשת שלילית של יצחק רבין; המחיר האישי ששילמנו ללא הכרת תודה מצד אלה שהלכו בעקבותינו
|
|
|
|
|
לידת עקרון השרידות
|
|
מדוע החלטתי להקדיש את חיי לחקר מלחמות ישראל ולפיתוח פילוסופיה ביטחונית ולא קריירה אקדמית, ואיך נולד בתודעתי עקרון השרידות, שהוא אבן היסוד בפילוסופיה של הביטחון והבנת הצבאות והמלחמות, ביום האחרון של מלחמת יום הכיפורים; פרופסורים שהם אנשי יחסי ציבור של הממסד ו"קרנפים"; פינוי נפגעים מגבול העיר איסמעיליה; פינוי נפגעי סיירת מטכ"ל; פגישה בשדה התעופה בפאיד
|
|
|
|
|
אינטלקטואליזציה של מערכת הביטחון
|
|
ממצאיו של הפסיכולוג ז'אן פיאז'ה; תובנה של אלברט איינשטיין; אנלוגיה ממכניקת הקוואנטים; לעבור מתרבות מיתולוגית לתרבות ביקורתית; התיאוריה של תומס קון; גאוניותו של פרידריך הגדול
|
|
|
|
|
ליקויים בזיהוי חללים במחנה שורה
|
|
בניגוד לחללים הצבאיים, זיהוי החללים האזרחיים במלחמה בוצע בניגוד לנהלים * בנהלים נקבע כי זיהוי הלכתי הוא חובה, אך אגף פס"ח במשרד הפנים הסתפק בזיהוי מדעי * הדבר עלול ליצור בעיות בעתיד לבני משפחות החללים בתחומי עגינות, שארים וירושות * משרד הפנים מאשר כי הנהלים לא נשמרו, אך לא פירט מי אישר את הסטייה מהנוהל
|
|
|
|
|
מופתעים תמיד אנחנו
|
|
תרבות צבאית מיתולוגית; מחקרים אקדמיים חסרי ערך; מלחמת ההתשה; פרדיגמה מחקרית לקויה; הפתעת מלחמת יום הכיפורים ותפקודו הלקוי של צה"ל באותה מלחמה; ההתקפה המפתיעה של החמאס אחרי חמישים שנה ותפקודו הלקוי של צה"ל מול אותה הפתעה
|
|
|
|
|
לקראת ציביליזציה חדשה
|
|
משה רבנו הקים אומה צבאית בארבעים שנות המסעות במדבר סיני; השוואה בין צליחת ים סוף על-ידי העברים לפני שלושת אלפים שנה לבין צליחת תעלת סואץ על-ידי המצרים במלחמת יום הכיפורים; רמה נמוכה של מפקדי צה"ל והפיקוד הישראלי העליון במלחמת יום הכיפורים; צליחת נהר הירדן בפיקוד יהושע בן-נון; אנרגיה תודעתית גבוהה המשלבת כוח ותבונה; המהפכה החקלאית התרחשה בארץ-ישראל; סכנה להשמדת החיים עלי אדמות; יש להתחיל בציביליזציה תבונית
|
|
|
|
|
ישראל כדמוקרטיה מיתולוגית
|
|
צליחות סער בהיסטוריה, מצליחת בני ישראל את ים סוף ביציאת מצרים, עד צליחת הצבא המצרי את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים; עליונות התרבות הצבאית הגרמנית; נחיתות התרבות הצבאית הישראלית כתוצאה מהֶעדר טריטוריה וצבא ליהודים באלפיים שנות הגלות; בריחת בכירי צה"ל מאחריות אחרי מלחמת יום הכיפורים; יתרון במלחמות של צבאות מאורגנים וחמושים כהלכה; דמוקרטיה מיתולוגית בישראל; משה רבנו כגאון צבאי
|
|
|
|
|
דת הצבא
|
|
הצבא והמלחמה הם מחוץ למחקר המדעי; "מות האלוהים" של ניטשה; גסיסתה של הלאומיות במערב; המיליטריסטים היפנים; משה רבנו כאסטרטג ציביליזציוני
|
|
|
|
|
המלחמה היא תחום אנטי-אינטלקטואלי
|
|
דון יצחק אברבנאל; ארסמוס מרוטרדם; לב טולסטוי; ברברה טוכמן; אווילות המפקדים במלחמת יום הכיפורים; חשיבה ביטחונית מיתולוגית; תאלס ממילטוס; המהפכות המדעיות; אין חשיבה על הוויית הצבא והמלחמה; ריצ'רד דוקינס; סטיבן הוקינג; ירמיהו יובל
|
|
|
|
|
"המלחמה היא אבי הכל"
|
|
המלחמה כגורם מכריע בהיסטוריה האנושית; איגרת הרמב"ם המסבירה מדוע חרב בית המקדש והעם יצא לגלות; המלחמה בשדות קוונטיים; הנשיא קלינטון כסרבן מלחמה; עלות המלחמות; מדוע קרסה ברית המועצות? השפעת המלחמות על התרבות ועל החברה
|
|
|
|
|
התודעה כאמצעי לחימה
|
|
תודעות גבוהות כהֶיקֵּש לוגי; ייצור כלי צַיִד בתקופה הקמאית; גרזן היד האָשֵלי מלפני שבע-מאות אלף שנה; קשיי משילוּת בציביליזציה הנוכחית; יתרון זרוע חיל הרגלים בצבא לעומת זרועות אחרות; יתרון הטרור הפלשׂתיני על צה"ל; מדוע ניצחנו במלחמת העצמאות? חיוניות האנרגיה התודעתית לתפקוד יעיל בשדות הקרב וללחימה בטרור
|
|
|
|
|
|
|
איומים פנימיים
|
|
ז'בוטינסקי מתקשה להקים גדוד יהודי בצבא אירופי; המצב הגרוע של היהודים בארץ ישראל; האנגלים נוטים חסד לציונות בגלל מרכזיות התנ"ך בתרבותם; ראשי התנועה הציונית מנותקים מן המציאות ומתאמצים להכשיל את ז'בוטינסקי להקים גדוד יהודי
|
|
|
|
|
המדיניות היא המשך המלחמה
|
|
זאב ז'בוטינסקי נפגש עם פנחס רוטנברג באיטליה; ניסיון להקים גדוד יהודי בצבא האיטלקי; ז'בוטינסקי מנבא את חלוקת האימפריה העות'מנית אחרי המלחמה ונבואתו מתממשת במלואה
|
|
|
|
|
בן-גוריון למד מעט מדי ומאוחר מדי
|
|
דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי שהאמינו בשיתוף פעולה עם הטורקים מגיעים לאלכסנדריה; הם מתאמצים לשכנע את טרומפלדור לא להקים את גדוד נהגי הפרדות כי הגדוד יסכן את חיי היהודים בארץ ישראל; בן-גוריון גם מכשיל את פנחס רוטנברג המנסה לגייס בתאום עם ז'בוטינסקי גדוד עברי בארה"ב; תירוציו של בן-גוריון אחרי המלחמה; מרקו ברוך - אבי תורת המהפכה העברית; בן-גוריון הגיע באיחור מאוד לתורת הביטחון
|
|
|
|
|
"הציונות היא אקטואלית"
|
|
ז'בוטינסקי הודה שטרומפלדור צדק בוויכוח על גדוד נהגי הפרדות; ז'בוטינסקי מנצל את הקמת גדוד נהגי הפרדות כדי לקדם את רעיון הקמת גדודים יהודים לוחמים בצבא הבריטי; גדוד נהגי פרדות במערכה הכושלת נגד טורקיה בגליפולי; התפתחות תרבות הביטחון המיתולוגית בישוב העברי לפני הכרזת העצמאות ובמדינת ישראל
|
|
|
|
|
ללמוד מטרומפלדור
|
|
ז'בוטינסקי ופליטים מארץ ישראל הגיעו לאלכסנדריה, אחד מהם היה יוסף טרומפלדור; ז'בוטינסקי יזם גיוס מגורשים לצבא הבריטי וניסה לשכנע את הפיקוד הבריטי לכבוש את ארץ ישראל; ניסיון כושל של הטורקים להשתלט על תעלת סואץ; החלטה לייסד גדוד עברי; דיונים בין המגורשים על הקמת גדוד עברי; דיונים עם השלטונות הבריטיים בקהיר; דיונים בין חברי המשלחת היהודית האם לקבל את ההצעה הבריטית להקים גדוד נהגי פרדות
|
|
|
|
|
התנגשות בין ז'בוטינסקי לממסד הציוני
|
|
ז'בוטינסקי מגיע למצרים; הערכה כי אנגליה תשתלט על ארץ ישראל; יש לגרות את דעת הקהל בבריטניה ביחס לארץ ישראל; פעילות להקמת גדוד יהודי במסגרת הצבא הבריטי; התגבשות העוינות כלפי ז'בוטינסקי מצד המנהיגים הציוניים
|
|
|
|
|
הפרימיטיביוּת של מקבלי ההחלטות
|
|
האם המדינות המוסלמיות תכרזנה על "ג'יהאד" ותצאנה למלחמה כדי לסייע למדינה מוסלמית שנקלעה למלחמה? - ז'בוטינסקי הגיע למסקנה שהתשובה שלילית; התרבות המוסלמית במדינות בצפון אפריקה; המנהיגים המדיניים ומפקדי הצבאות אינם מבינים את המציאות המאקרו-אסטרטגית
|
|
|
|
|
צביעות של מנהיגים
|
|
האם העולם הערבי התכונן לצאת למלחמת קודש, "ג'יהד", לצד טורקיה במלחמת העולם הראשונה; מפגש זאב ז'בוטינסקי עם מכס נורדאו במדריד; אכזבת ז'בוטינסקי מנורדאו; האפשרויות שנפתחו לציונות במלחמת העולם הראשונה; הקושי לחולל מהפכה ולהיפטר מן הגלותיות
|
|
|
|
|
כסילותם האסטרטגית-ביטחונית של בן-גוריון וממשיכיו
|
|
יוסף טרומפלדור כמודל למנהיגים ישראלים בעתיד; מחשבות וניסיונות להקים גדודים יהודיים בפרוץ מלחמת העולם הראשונה; כסילותו האסטרטגית של בן-גוריון ומורשתו השלילית בתחום זה עד היום; יתרונו של ז'בוטינסקי על כל המנהיגים היהודים בפרוץ מלחמת העולם הראשונה; הנזק במורשתו האסטרטגית של בן-גוריון עד היום
|
|
|
|
