השאם אלעטואנה, תושב הפזורה הבדואית באיזור רהט, ללא עבר פלילי, הגיש ערר על החלטת מח"ש שלא להעמיד לדין פלילי שוטרים שהיכו אותו באלות לאחר שסברו, בטעות, כי הוא עוסק בסחר בסמים. המחלקה לחקירת שוטרים שחקרה את המקרה במשך תשעה חודשים החליטה באחרונה כי השוטרים יעמדו לדין משמעתי ולא פלילי, למרות שנמצא כי השתמשו בכוח שלא כדין.
בתאריך ה- 9.6.05 נסע אלעטואנה עם אחיו וקרוב משפחה לתל- אביב. בתלונתו המקורית סיפר כי בעודם עומדים ברמזור אדום בצומת קסטינה בשעה 20:30, הסתערו על הרכב 10 אנשים לבושים בגדים אזרחיים עם אלות ופנסים ונפצו את שמשות הרכב. שניים תקפו את האשם דרך החלון, היכו בו וניסו למשוך אותו החוצה. השאם היה חגור בחגורת בטיחות ורק לאחר שהצליח לשחרר את עצמו מהחגורה משכו אותו השניים מחוץ לרכב, המשיכו לחבוט בו כשלדבריו כל זמן התקיפה לא הזדהו כשוטרים.
לטענתו, רק כאשר כבלו את ידיו מאחורי גבו והשכיבו אותו על הכביש, כאשר הם ממשיכים להכות בו ולגרור אותו לשולי הכביש מרחק כ - 5 מטר, הבין השאם שנפל קורבן בידי שוטרי משטרת ישראל. תוך שהוא שוכב על הכביש שמע אותם אומרים שנפלה טעות. השאם ביקש מהשוטרים שיזמינו אמבולנס, אך כשלא עשו זאת עשה זאת בעצמו באמצעות הנייד שלו. כשפנה לשוטרים וביקש פרטים השיבו לו, לדבריו: "אתה יכול להתלונן".
ב- 14.6.05, לאחר כמה ימים של טיפולים רפואיים, הוגשה תלונה למח"ש. בתאריך ה- 2.3.06, לאחר 9 חודשים, התקבלה החלטת מח"ש חתומה ע"י בכיר במח"ש שלמה למברגר, לא להעמיד את השוטרים התוקפים לדין פלילי, אלא להסתפק בהעמדה לדין משמעתי בגין שימוש בכח שלא כדין.
בערר ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהוגש ע"י עו"ד ירון דוד, נטען בין היתר כי על מח"ש למסור את מלוא חומר החקירה שנאסף בתיק זה, למען יוכל העורר לתמוך עררו בראיות הקיימות ו/או באפיקי חקירה שלא נוצלו כיאות.
לדברי עו"ד דוד, השאם הינו בחור צעיר, אדם נורמטיבי ללא כל עבר פלילי אשר זכה להשפלה וליחס אלים מצד שוטרי משטרת ישראל - ללא כל סיבה או טעם. "נראה כי האירוע ראוי לחקירה ולבירור בדחיפות הראויה ובאופן ההולם את חומרתו. במקרה כזה, חשוב שבעתיים להעמיד את האשמים לדין פלילי על-מנת שיושם רסן לשימוש שלא לצורך בכוח המשטרתי הניכר ועוד במעצר שוא".
בהעדר הליכים פליליים, כותב עו"ד דוד למזוז, מקרה כזה עשוי להוציא את דיבתה של המשטרה כולה רעה במקום שאפשר היה להסיק את המסקנות האישיות לגבי מי שאמור לשאת באחריות ישירה ואישית על המקרה.
"אי העמדת האשמים לדין פלילי כמוה כעידוד נורמות פסולות של שימוש בכוח חסר רסן על-ידי כוחות המשטרה וסופה שתגרום להתרחבות התופעה ולהתפשטותה. באין הרתעה וענישה של המעטים שסרחו על-מנת יראו וייראו, עלולה לצאת דיבתה של המשטרה כולה רעה. משטרת ישראל היא מוסד חברתי יקר ערך ובעל עוצמה גדולה, וככזה הינה גוף האמון על שלטון החוק. ראוי כי רשויות התביעה יקפידו שלא יהפוך הכוח לשרירות והתעמרות מיותרת באזרחים תמימים על לא עוול בכפם", טוען עורך הדין.