בשנת 2003 הציגה חברת דייהטסו את הדור החדש של השרייד, מכונית המיני הקטנה שלה עם מנוע בנפח ליטר והספק של 56 כ"ס. המכונית הוצעה בגרסת שלוש וחמש דלתות עם תיבת הילוכים אוטומטית או ידנית, אבל בגלל שיקולים שונים לרבות שיקולי תמחור היא לא מצאה את דרכה גם לארצנו.
עם חלוף השנים העבירה דייהטסו את המכונית מתיחת פנים לצורך הצערתה ורענונה. כאמור, השינויים שבוצעו במכונית לא היו מהפכניים והם כללו בעיקר שינויים קלים בעיצוב החיצוני - פגושים, סבכה (גריל) ועוד כמה אלמנטים עיצובים.
גם פנים הרכב זכה לרענון קל שעיקרו שדרוגי חומרים, רענון צבעים, הוספת אבזור סטנדרטי דוגמת מזגן בכל הגרסאות והחלפת המושבים למושבים "נוחים ונעימים יותר עם תמיכה משופרת לאורך זמן" דברי החברה. בפן הטכני שיפרה החברה את מערכת הבילום של השרייד על-ידי הוספת בלמי דיסק מאווררים מקדימה ומערכת לחלוקת כוחות הבלימה (לדגמים המצוידים ב-ABS) ושינתה את כיול המתלים של המכונית במטרה להשיג נוחות נסיעה טובה יותר במקביל לשיפור בהתנהגות הכביש של השרייד.
ואם תהיתם האם הפעם המכונית תגיע אלינו, אז גם הפעם התשובה היא שלילית (כרגע). הבעיה העיקרית היא (שוב) מחיר הצפוי להיות יקר מדי בעיקר בעיניים ישראליות שאינן חובבות כלי רכב קטנים. כמו תמיד הישראלי מעדיף כמה שיותר פח בעבור הש"ח שלו ומכונית קטנה עם פער מחיר לא גדול מקטגוריה בכירה יותר (סופר מיני) יביא להתעלמות מוחלטת של השוק מהמכונית וזאת למרות היתרונות שיכולה מכונית קטנה כזו להציע דוגמת צריכת דלק נמוכה, חניה קלה, תמרון טוב בעיר ועוד.