תחילת מונטנגרו, סוף יגוסלביה - ועדת הבחירות המרכזית במונטנגרו אישרה (ב') כי על-פי תוצאות כמעט סופיות התקבל רוב של 55.4% לתומכים בהיפרדות המדינה מסרביה. ראש ממשלת מונטגרו, מילו דיוקנוביץ', לא המתין להודעה זו והודיע עוד בטרם פורסמו התוצאות, כי "הלילה, בעקבות החלטת הרוב של תושבי מונטנגרו, חודשה עצמאות המדינה".
כאמור לא מדובר בתוצאות רשמיות, אך נראה, כי תם עידן הגוש היגוסלבי לשעבר, זאת לאחר שגם בוסניה-הרצגובינה, סלובניה, קרואטיה ומקדוניה הפכו למדינות עצמאיות.
המחלוקת בין התומכים בעצמאות לבין המתנגדים לה מושרשת בהיסטוריה של מונטנגרו, כשיש שחוששים אף מאלימות בעקבות התוצאות שיפורסמו בקרוב. האיחוד של סרביה-מונטנגרו הוא הבדל האחרון כאמור של הפדרציה של יגוסלביה, שהחלה להתפרק בתחילת שנות התשעים.
ועדת הבחירות אמרה כי 88% מ- 485,000 המצביעים הגיעו לקלפיות במשאל העם - זהו המספר הגבוה ביותר מאז הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בשנות התשעים. בעבר, תוצאות משאל עם הובילו לעתים לעימות קשה ולהתפרצות של לאומנות במדינה. מלחמת בוסניה החלה ביום שבו הרפובליקה לשעבר הצביעה למען עצמאות בתחילת 1992, כשהמיעוט הסרבי מרד נגד ממשלה פרו-עצמאית.
מונטנגרו, כמדינה עצמאית, נמחקה מהמפה כמדינה בזכות עצמה לאחר מלחמת העולם הראשונה והתמזגה לתוך יגוסלביה לשעבר. רבים התנגדו לכך ובעקבות זאת אף החלה מלחמת גרילה שנמשכה כשבע שנים. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה הרפובליקה היגוסלבית לקומוניסטית. במהלך התפרקותה בשנות התשעים, מנהיגים במונטנגרו צידדו בנשיא הסרבי, סלובודן מילושביץ, אשר מת לאחרונה במהלך משפט שבו הואשם כפושע מלחמה. אך היחסים הורעו, והאיחוד האירופי סייע ב- 2002 להשיג הסכם שישמור על סרביה ומונטנגרו כישות אחת.