בכירי מערכת המשפט בישראל התכנסו בערב (יום ג', 23.5.06) כדי לדון בהחלטת ועדת זיילר לשגר מכתבי אזהרה לשורה של קציני משטרה, אנשי פרקליטות ומח"ש. בתום הישיבה הוחלט כי בשלב זה לא יושעה איש מהמעורבים בפרשה.
את ההתייעצות קיים היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בהשתתפות פרקליט המדינה, ערן שנדר, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, מלכיאל בלס ויהושע שופמן, המשנה לפרקליט המדינה, יהושע למברגר, מנהלת מחלקת הבג"צים, אסנת מנדל ובכירים נוספים. במהלך הדיון התגבשה עמדה משפטית לפיה, ככלל, אין בשלב החלטה על מתן זכות טיעון ("מכתבי אזהרה") כדי לבסס חובה משפטית בנקיטת צעדים מינהליים, למעט במקרים חריגים.
בהתאם לכך הוחלט, כי אין בהחלטה שפרסמה הוועדה זיילר, כשלעצמה, כדי לבסס חובה משפטית לנקוט, בשלב זה, צעדים מנהליים, נגד מי שההחלטה נגעה אליהם. עם זאת, ביחס לנצ"מ יורם לוי ורפ"ק ראובן גלבוע - אשר אופי החשדות המיוחסים להם על-ידי הוועדה מצדיק לכאורה, נקיטת הליכים כבר בשלב זה, הובהר כי הם אינם משובצים כעת בתפקיד, ואין כוונה לדון בשיבוצם מחדש עד לסיום עבודת הוועדה.
עוד מציינים במשרד המשפטים, כי לא נמצא צורך לנקוט נגדם בצעדים מנהליים בשלב זה מעבר לכך.
עמדת משרד המשפטים שגובשה הוצגה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לשר לביטחון הפנים, אבי דיכטר, בהתייעצות שהתקיימה היום בנושא זה.
במשרד מוסיפים, כי החלטת ועדת זיילר ניתנה במסגרת חובתה להעניק זכות טיעון לכל מי שעלול להיפגע מהמלצותיה ומסקנותיה. מן ההחלטה עולה כי הוועדה כיוונה דבריה לנושאי תפקידים שונים, במגוון רחב של תחומים ומדרגות שונות. עם זאת הם מדגישים, כי ככלל, בהליך זה כשלעצמו אין כדי לבסס משפטית, בשלב זה, נקיטת הליכים של השעיה כלפי המעורבים.
בהודעת היועמ"ש מודגש, כי המבחן המהותי לשם נקיטת הליכי השעיה כלפי עובד ציבור הוא טיב החשדות נגדו, והתשתית הראייתית לביסוסן. אלא שהחלטת הוועדה אינה כוללת את התשתית הראייתית לביסוס החשדות עליהם עמדה הוועדה, וכפי שציינה הוועדה עצמה, אין מדובר בשלב זה בממצאים סופיים, אלא בחשדות שטעונים עדיין בחינה, לרבות קבלת הסברים נוספים ושמיעת טענות נוספות מצד מי שקיבלו את זכות הטיעון.
בהודעה נאמר עוד, כי ככל הידוע, לא ננקטו בעבר הליכי השעיה בשלב שיגור מכתבי אזהרה במהלך עבודתן של ועדות חקירה קודמות.