זיהום האויר ממכוניות - במגמת ירידה

מנתוני הלמ"ס עולה, כי כמות הפליטות משריפת דלקים של מרב המזהמים ירדה בחמש השנים האחרונות: מהממצאים נמצא, כי כמות הפליטות של פחמן חד-חמצני (CO) מכלי רכב מהווה כ- 97% מסך הפליטות משריפת דלקים. סך הפליטות השנתיות של פחמן חד-חמצני ירד מ- 350,000 ל- 280,000 טון בין השנים 2000 ל- 2004. כמו-כן, כמות הפליטות של תחמוצות גופרית (SOX) ירדה בין השנים 2000 ל- 2004, רובן של פליטות אלו נובע מהתעשיה (97%) ובעיקר מייצור חשמל. גם כמות הפליטות של תחמוצות החנקן (NOX) ירדה, כאשר הפליטות מהתעשיה מהוות 60% מסך פליטות אלו. במקביל, תחנות ניטור דיווחו על ירידה במספר החריגות מהתקן של תחמוצות חנקן. ביו השנים 2000 ל- 2004, עלה מספר כלי הרכב המונעים בבנזין ב- 7%, אולם למרות זאת, פליטות תחמוצות החנקן מכלי רכב אלה ירדו ב- 30%. כמו-כן, נמצא כי באותה התקופה, ירדו פליטות תחמוצות החנקן מכלי הרכב המונעים בסולר ב- 20%, למרות עלייה של 37% במספרם. מהלמ"ס נמסר, כי ירידות אלה נובעות בעיקר משיפורים טכנולוגיים במנועי כלי הרכב. פליטות כלי הרכב המונעים בסולר מהוות 65% מסך פליטות תחמוצות החנקן מכלי רכב. התורמים העיקריים לפליטות תחמוצות החנקן מכלי רכב המונעים בסולר הם: משאיות (65%), אוטובוסים (20%) ומוניות ומיניבוסים (10%).

מספר המינים של בעלי חוליות בסכנת הכחדה עלה מ- 90 בשנת 1975 ל- 146 בשנת 2002 ומספר המינים של בעלי חוליות שנכחדו בישראל מתחילת המאה ה- 20 עלה מ- 15 ל- 30 משנת 1987 ל- 2002, מתוכם 5 מיני דגים ו- 3 מיני עופות ובנוסף 11 מינים של עופות הוכחדו כמקננים.

מדד המשקלל ציון למדינה בהתבסס על שלושה ממדים, כלכלי (תמ"ג לנפש), בריאותי (תוחלת חיים) והשכלה, ציון במדד זה יכול לנוע בין 0 ל- 1. ישראל ממוקמת במקום ה- 23 בעולם במדד עם ציון של 0.915. המרכיב הבולט בציון של ישראל הוא תוחלת החיים הגבוהה (79.7 שנים), ואילו התמ"ג לנפש נמוך יחסית לשאר המדינות המערביות המפותחות.

משקעים כמות המשקעים השנתית בין השנים 2004/5-1989/90 נעה בין 3.1 מיליארד מטרים מעוקבים בעונת 1998/99 ל- 11.3 מיליארד מטרים מעוקבים בעונת 1991/92, כאשר הממוצע לשנים אלה הוא - 6.23 מיליארד מטרים מעוקבים. מים עיליים אגם הכינרת מספק 30% מאספקת המים השנתית של המדינה. החל ב- 1965 ירדה מליחות הכינרת בזכות הקמת המוביל המלוח, מ-400-350 מיליגרם כלוריד לליטר בשנות ה- 60 ל-250-200 מיליגרם כלוריד לליטר בשנים האחרונות. צריכת המים מרבית צריכת המים בישראל היא לחקלאות. השינוי העיקרי שחל בצריכת המים בישראל מתבטא בעלייה בצריכה לשימוש הביתי - מ- 25% בשנת 1986 ל- 37% בשנת 2003 ובירידה בצריכה לחקלאות - מ- 68% בשנת 1986 ל- 56% בשנת 2003. עוד עולה, כי צריכת המים לתעשיה נשארה יציבה לאורך השנים (7%). איכות מי נחלים מרבית הנחלים זוהמו לאורך השנים ועדיין מזוהמים בשפכים עירוניים ותעשייתיים לא מטופלים אשר הופכים אותם לא ראויים לשימוש אדם והורסים את סביבתם הטבעית. בשנת 2004 נמדדה המליחות הממוצעת הגבוהה ביותר בנחל הקישון - 9,943 מ"ג כלוריד לליטר, והנמוכה ביותר בנחל שורק - 392 מ"ג כלוריד לליטר. כמו-כן, צריכת החמצן הכימית הגבוהה ביותר נמדדה בנחל חדרה - 202 מ"ג חמצן לליטר והנמוכה ביותר בנחל דליה - 55 מ"ג חמצן לליטר. שפכים וקולחין איכות המים המושבים בשפד"ן היא גבוהה עם ערכי מליחות של כ- 300 מ"ג כלוריד לליטר. העומס האורגני בשפכים העירוניים של ישראל גבוה בהרבה מאשר בעולם המערבי.

מליחות מי אקוויפר החוף עלתה עם השנים עקב שאיבת יתר הגורמת לחדירת מי ים, חדירת מים מלוחים מתחת לאקוויפר, פעילות אנושית מעל לאקוויפר (השקיה במי כנרת, השקיה בקולחין, הזרמת שפכים לא מטופלים, שימוש בדשנים בחקלאות, החדרת מי כינרת עודפים לאקוויפר). מהלמ"ס נמסר, כי עלייה זו במליחות עלולה לפגוע בשמישות האקוויפר בעתיד.

מממצאי הלמ"ס עולה, כי בשנת 2004 עמדה כמות הפסולת הביתית ליום על 1.6 ק"ג לנפש ברמה הארצית, כאשר במחוז תל אביב הגיעה הכמות ל-2 ק"ג לנפש. אחוזי המחזור מכלל הפסולת הביתית עלו משנת 1998, ובשנת 2003 עמדו על 20%. החומרים העיקריים הממוחזרים הם חומר אורגני (32%), מתכת (27%) נייר (13%) ופלסטיק (5%). עוד עולה, כי מ- 1997 כמות הפסולת המסוכנת המפונה לרמת חובב עלתה באופן משמעותי ובשנת 2004 עמדה על כ- 100,000 טון.

על-פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2002 מספר האזורים המוגנים בישראל עמד על 427 ושיטחם עמד על 4,100 קמ"ר - 19% מכלל שטח המדינה, בעיקר בדרום הארץ. רוב האזורים המוגנים היו שמורות טבע (כ- 3,800 קמ"ר) ומיעוטם (כ- 300 קמ"ר) גנים לאומיים. מתוך 210 שמורות הטבע בישראל, 8 הינן שמורות ימיות והיתר שמורות יבשתיות.

שטח היער הנטוע בישראל עלה מ- 300 קמ"ר בשנת 1960 למיליון קמ"ר בשנת 2003. המגמה העיקרית ביעור בישראל היא ירידה בנטיעת עצים מחטניים ביערות בשנים האחרונות, ועלייה בנטיעת עצים המותאמים יותר לתנאי הסביבה בישראל.