"44% מתושבי יהודה ושומרון מוכנים להתפנות מרצונם, אם הממשלה והכנסת יחליטו על כך", אמרה היום ד"ר רינה דגני, מנכ"ל ומבעלי מכון גיאוקרטיוגרפיה. היא התבססה על סקר שערך המכון בימים אלו. המדגם מייצג אוכלוסיה של 55 אלף משפחות, ובהן 250 אלף תושבים, המתגוררים ב- 125 ישובים, כולל עוטף ירושלים.
56% מהתושבים, לעומת זאת, מתנגדים לפינוי ולנסיגה. דגני אמרה, כי שיעור התומכים בנסיגה גדל לעומת מאי אשתקד, שאז היו רק 25% מוכנים להתפנות. 77% מהדתיים-לאומיים ו- 53% מהחרדים מתנגדים לפינוי, אך רק 36% מהחילוניים הם נגד פינוי.
הנימוקים העיקריים של המוכנים להתפנות הם: כך החליטה המדינה (28%), נקבל פיצוי כספי הולם (27%), אין ברירה (17%), זה למען השלום (9%), זה טוב לביטחון (8%).
הנימוקים העיקריים של המתנגדים לפינוי הם (ניתן היה לציין יותר מסיבה אחת): אנחנו אוהבים את מקום המגורים שלנו (53%), מתנגדים באופן אידיאולוגי לנסיגה (46%), גדלתי כאן (18%), הישוב מצליח (4%). לא דווח על התנגדות לפיצוי מטעמים כספיים.
30% מבין אלו המסכימים להתפנות מבקשים להתגורר, לאחר הפינוי, בישוב קהילתי, 20% בעיר קטנה או בינונית, 18% בעיר גדולה, 17% בישובים כפריים. 14% אינם מוכנים לדבר על הנושא, מסיבות אידיאולוגיות. לעומת סקרים בעבר, ירד הביקוש לישובים קהילתיים. הישובים המועדפים הם ירושלים ות"א, ואחריהם מודיעין וערי גוש דן והשרון.
המתפנים מבקשים לקבל דירות של 4 עד 5 חדרים, כמעט על-פי הממוצע הארצי. הם מבקשים דירה ששוויה 167 אלף דולר, בדיוק כמו הממוצע הארצי הכולל. דתיים-לאומיים וחילוניים ישקיעו בממוצע 184 אלף דולר לדירה, וחרדים, שאמצעיהם מועטים יותר, ישקיעו בממוצע 135 אלף דולר. לשם השוואה: מפוני גוש קטיף ביקשו בממוצע 250 אלף דולר.
ד"ר דגני אמרה, כי מספר העוזבים את ישובי יהודה ושומרון נמצא בעלייה מתמדת בחמש השנים האחרונות, ב- 2005 עזבו את האיזור 10% יותר מאשר ב- 2004. עם זאת, אין בידיה מספרים מוחלטים על מספר העוזבים. היצע הנכסים למכירה גדל ב- 2005 ב- 25% לעומת 2004, אך גם כאן אין בידיה נתונים מספריים.
