האם יש דבר כזה "שן מתוקה" (אהבה גדולה לממתקים)? זו אינה שאלה פשוטה לענות עליה, מאחר והתמכרויות שונות במידה רבה. לדוגמא, כשמדובר בסוג התמכרות כמו ניקוטין, חלק מהאנשים "יפלו בפח", בעוד אחרים יכולים לעשן מספר סיגריות ולא לרצות יותר.
לכן, הדבר נכון גם כפי הנראה כשמדובר במזון המאופיין כ"ג'אנק פוד" - מזונות עתירים בקלוריות אך דלים בחומרים מזינים, כמו משקאות מוגזים, צ'יפס וחטיפים. לא כל אחד משתוקק למזונות אלו.
יחד עם זאת, מרכיב עיקרי אחד ב"ג'אנק פוד" - סוכר - הוא בעל תכונות ממכרות ייחודיות, אומרים החוקרים, לפחות כשמדובר בחולדות. מזה מספר שנים הם עוסקים בחקר התכונות הממכרות של הסוכר על מוחם של עכברים.
החוקרים מאוניברסיטת פרינסטון דיווחו, כי לאחר שקיבלו תזונה עשירה בסוכר, הראו החולדות סימנים לתלות כימיקלית בסוכר.
אך מסתבר כי לא הסוכר הא הממכר, אלא תחושת ה"היי" שהוא גורם. כמו סמים, הסוכר מגרה את שחרור הדופמין, נוירוטרנסמיטר שגורם לתחושה טובה, בין יתר התפקודים. בכל אופן, אכילה של פרוטאין או מזונות אחרים אינה גורמת להסתערות על ה"כימיקלים המשמחים" ולכן הסוכר הוא במידה מסויימת ייחודי.
במחקר, חולדות הורעבו/צמו למשך זמן רב בכל יום, לתקופה של חודש אחד, ואז ניתנה להן מנה גדולה של נוזלים מסוכרים - כמו לשתות קוקה קולה בכמות גדולה לארוחת בוקר. הם קיבלו גם מזון נורמלי מאוחר יותר במשך היום.
לאחר הארוחה הממותקת, צוות החוקרים גילה כי החולדות חוו הצפה של דופמין, וכי הרצפטורים של האופיוד (חומר דמוי אופיום) היו פעילים.
האם החולדות מכורות לסוכר? לאחר מספר ימים, החולדות היו מכורות - רצו לשתות יותר ויותר בכל יום. מוחן גם החל לייצר יותר רצפטורים של דופמין. לאחר חודש של סדר יום כזה, כאשר הוצא הסוכר מהתזונה, או הדופמין נחסם מבחינה כימיקלית על-ידי תרופה, עלתה רמת החרדה עד לנקודה בה שיני החולדות נקשו בקול - סימן אופייני לגמילה.
כאשר קיבלו שוב סוכר לאחר מספר ימים, אכלו החולדות אפילו יותר - מה שהראה נטייה לתשוקה למזון זה.
כשהשבועות חלפו, החולדות אכלו יותר ויותר [סוכר]. כפי שהיו עושים "מכורים אמיתיים". השלב הקריטי הבא היה: הן למדו לאכול בבולמוס. ביום ה-20, כאשר קיבלו את המשקה הממותק, הן שתו הכל בבת אחת. זו היתה הגדרת החוקרים לבולמוס.
החוקרים הדגישו כי עדיין מוקדם לדעת כיצד ניתן ליישם תוצאות מחקר זה גם על בני אדם. מאחר והסוכר הוא חומר שכל יונק זקוק לו כמקור מהיר לאנרגיה, קשה לדעת האם ניתן להגדיר את הממצאים כ"נורמליים" - כלומר שהגוף מתגמל אותנו בהרגשת תענוג כאשר אנו אוכלים דבר מה שהוא זקוק לו.
האם אפשר להגדיר את הסוכר ממכר? מדובר אכן בהתמכרות מתונה מזו של ההתמכרות לסמים, לטענת החוקרים, אך לשאלה מדוע הסוכר הוא בעל תכונות הדומות לתכונות ממכרות תשובת החוקרים היא כי תופעת הבולמוס של אכילת הסוכר שגרמה לשחרור הדופמין היא שמעידה על כך.