|
לאיטליה, כמו לגרמניה, נבחרת עם מסורת וביטחון עצמי גדול. היא זכתה שלוש פעמים בגביע ובשתי סגנויות. רוב שחקניה משחקים בליגה המקומית החזקה ובשורותיה מככבים שחקנים גדולים כמו טוטי ודל פיירו. הנבחרת איטלקית ידועה במשחק ההגנה הבלתי מתפשר שלה, אבל הפעם יש ציפיות גבוהות גם מהחלק הקדמי, ונראה כי הסגנון האיטלקי הפך למעט יותר התקפי. ימים יגידו אם זה עמד לזכותה במונדיאל.
|
|
כמו בכל מונדיאל הנבחרת האנגלית מגיעה עם כוכבים שמוכרים בכל העולם, עם גאווה לאומית אדירה ועם הרבה ציפיות. ברוב המונדיאלים הקודמים זה לא הספיק לשום הישג, ופרט לתואר שבו זכתה כאשר המונדיאל שנערך על אדמתה, אין לנבחרת האנגלית הרבה הישגים לנופף בהם. בשורות הנבחרת שתנסה לתקן את ההיסטוריה מככבים בקהאם, ג'רארד, למפארד, אואן ורוני. זהו בהחלט צוות מבטיח שיכול להוביל את הנבחרת הזו להישגים. רוב העיניים נשואות אל ויין רוני, השחקן הצעיר והמוכשר שהגיע למונדיאל פצוע אבל אמור להשתלב בהמשך הדרך.
|
|
גם ארגנטינה, כמעט כרגיל, מגיעה עם הרבה ציפיות למונדיאל. בשורותיה משחקים חלוצים מעולים כמו קרספו, טבז וסביולה, ובקישור מככבים פאבלו איימר וחואן ריקלמה. גם בארגנטינה מושך את עיקר תשומת הלב כוכב צעיר ועלה ששמו ליונל מסי. רבים מנבאים כי השחקן הצעיר שמככב בברצלונה יהפוך לשחקן הטוב ביותר בעולם, והמונדיאל זו במה מצוינת להתחיל ולפרוע את השטרות. לארגנטינה (כמילות השיר "אל תבכי עבורי ארגנטינה") יש נטייה להפוך לגיבורה טרגית. העולם כולו זוכר את הדמעות שהזיל מראדונה אחרי ההפסד לגרמניה בגמר. זו נבחרת שמשחקת עם הרבה רגש ומוטיבציה, ולפעמים זו גם נקודת התורפה שלה.
|
|
נבחרת ברזיל מגיעה למונדיאל הזה כפייבוריטית ברורה. העניין הזה יכול להיות גם בעוכריה, כיוון שזכייה תחשב כמובן מאליו ולנבחרת המצוינת הזו יש למעשה רק מה להפסיד. ברזיל זכתה בתואר לפני ארבע שנים והפעם היא מגיעה עם נבחרת שעל הנייר נחשבת טובה אפילו מזו הקודמת. ברביעייה הקדמית משחקים כוכב העל רונלאדיניו שנחשב לשחקן הטוב בעולם, קאקה, רונאלדו ואדריאנו. גם החלק האחורי של ברזיל נחשב לטוב ויציב, ולמעשה אין לה נקודות תורפה. אין ספק שהיא מועמדת עיקרית לזכות בתואר, אבל בכדורגל, כמובן, הכול יכול לקרות.
|
|
גרמניה לא מציגה הפעם נבחרת מרשימה במיוחד. פרט למנהיג במרכז השדה, מיכאל באלק, היא כמעט נטולת כוכבים ומורכבת מהרבה שחקנים צעירים ומעוטי ניסיון. גם בעמדת המאמן חוסר הניסיון הוא הדבר הבולט, כאשר לתפקיד החשוב מונה יורגן קלינסמן, שחקן עבר עם הרבה קבלות אבל מאמן צעיר שלא הוכיח עדיין דבר. הדברים הללו באו לידי ביטוי בחוסר התיאום בהגנה במשחק הראשון של הנבחרת. היא אומנם הצליחה לרדת מנצחת מכר הדשא, אבל זה עלול שלא להספיק מול נבחרות ברמה גבוהה מזו של קוסטה ריקה. עם זאת, הביתיות, כמו גם המסורת המכובדת של נבחרת גרמניה (שלוש זכיות, ארבע סגנויות) עדיין מציבות את הנבחרת הזו בעמדת פתיחה טובה לאיים על התואר הנכסף.
|
|
נבחרות נוספות שמסוגלות לאיים על התואר או לפחות על השלבים הגבוהים, הן הנבחרות של הולנד, פורטוגל וספרד. וכמו בכל מונדיאל, קרוב לוודאי שתצוץ נבחרת מפתיעה, שאיש לא ציפה ממנה לדבר, ובכל זאת תעשה דרך מרשימה עד לשלבים הגבוהים של הטורניר. כך או כך, שני המשחקים של אתמול השאירו טעם טוב בפה, ורמזו כי המונדיאל הזה עומד להיות מרתק ומלהיב.
|
|
אלופת העולם של 1998 אכזבה מאוד במונדיאל הקודם והודחה בבושת פנים מן המוקדמות מבלי שהבקיעה ולו שער אחד. אין ספק שהמטרה העיקרית של הנבחרת תהיה למחוק את החרפה הזו. זו נבחרת שמשלבת כוכבים ותיקים כמו זידאן והנרי לצד שחקנים חדשים. זידאן, ללא ספק גדול שחקני צרפת בעשור הזה ואחד הגדולים בעולם, יפרוש אחרי המונדיאל וזו ההזדמנות האחרונה שלו להטביע עוד חותם בדפי ההיסטוריה. בחוד של צרפת משחק הנרי, החלוץ המדהים של ארסנל. ברגליו טמון ללא ספק עתידה של צרפת במונדיאל, אולם יש לזכור שלא כמו בארסנל, שם הוא מככב ומוביל את הקבוצה להישגים, הרי שבנבחרת הוא לא הוכיח את עצמו עד עתה ובדרך כלל הציג הופעות נרפות.
|
|