מדיטציות עשויות לעשות הרבה יותר מאשר רק להביא אתכם למצב של שלווה פנימית. מחקר חדש טוען כי הן עשויות לשפר את הבריאות הקרדיווסקולרית (של הלב וכלי הדם) על-ידי הורדת הסיכון לתסמונת מטבולית.
במחקר חדש דיווחו חוקרים כי מדיטציה טרנסצנדנטלית יכולה להוריד במידה משמעותית את העמידות לאינסולין, להוריד את לחץ הדם ולהפחית מצבים של השתנות קצב הלב.
ניתן להשתמש בקשר גוף-נפש כדי להקשיב לתבונה הפנימית של הגוף במטרה להביא לשינויים פיזיולוגיים ולהקטין את הסיכון לסוכרת ומחלות לב.
לגבי הירידה בעמידות לאינסולין, החוקרים ציינו כי למרות שירידה כזו היתה יכולה להכניס לחברות התרופות כסף רב, הפעילויות היחידות שיכולות להביא לירידה כזו הן התעמלות אינטנסיבית וירידה משמעותית במשקל.
עמידות לאינסולין היא אחד משחקני המפתח בתסמונת מטבולית, קבוצה של גורמי סיכון קרדיווסקולריים המופיעים בו זמנית, ולכן מעלים את הסיכון למחלות לב. כאשר הגוף אינו משתמש באינסולין בצורה נכונה, עודף גלוקוז נשאר בדם, ומשפיע על רבים מתפקודי הגוף. עודף גלוקוז גורם לעליה ברמות הטריגליצרידים ובשומנים אחרים בדם. הוא גם פוגע בתפקוד הכליות, מה שעלול לגרום ללחץ דם גבוה.
מפסיקים את תהליך החשיבה החוקרים גייסו 103 מתנדבים שכבר אובחנו עם מחלת לב כדי לחקור את השפעת המדיטציה הטרנסצנדנטלית על גורמי הסיכון למחלות לב. 84 מהם סיימו את המחקר שארך 16 שבועות.
הגיל הממוצע של משתתפי המחקר היה 67 ומעט יותר מ- 40% מהם היו גברים. ה- BMI הממוצע היה 28, שמשמעותו כי המתנדב הממוצע במחקר סבל מעודף משקל, אך לא היה שמן מאד. כשליש מהם היו בעלי היסטוריה של לחץ דם גבוה, ו- 9% סבלו מסוכרת.
המתנדבים במחקר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה הכשרה ועסקה במדיטציה טרנסצנדנטלית פעמיים ביום למשך 20 דקות בכל פעם במשך 4 חודשים, ואילו הקבוצה האחרת קיבלה הדרכה רפואית לגבי מחלות לב.
המדיטציה הטרנסצנדנטלית כוללת ישיבה שקטה כשהמוח נכנס למצב שקט יותר ויותר עד שמגיעים למצב שבו לא חושבים כלל, כלומר "מתעלים ('טרנסנד') על תהליך עיבוד החשיבה".
יתרונות שונים עורכי המחקר גילו כי לחץ דם סיסטולי (של התכווצות הלב) - המספר הגבוה יותר - ירד ביותר מ- 3 נקודות בקבוצת המדיטציה ועלה ביותר מ- 2 נקודות בקבוצה שקיבלה הדרכה במהלך תקופת המחקר.
המדיטציה נמצאה בעלת השפעות חיוביות גם על השתנות קצב הלב, אמצעי מידה נוסף לבריאות הלב. ירידה בהשתנות קצב הלב היא סמן שלילי, ואצל המתנדבים בקבוצת ההדרכה היתה ירידה בהשתנות קצב הלב במהלך תקופת המחקר, ואילו אצל אלו שהיו בקבוצת המדיטציה נראתה עלייה מעטה בהשתנות קצב הלב.
השינוי המשמעותי ביותר, נראה בעמידות לאינסולין. באמצעים שהשוו גלוקוז בדם לאחר צום ורמות אינסולין, נראה כי בקבוצת ההדרכה היתה עלייה ב- 0.52 לעומת ירידה של 0.75 בקבוצת המדיטציה - שינוי משמעותי, על-פי עורכי המחקר.
מומחים שהגיבו למחקר ציינו כי נתון זה הוא בעל חשיבות רבה, מאחר שהוא מוכיח כי המדיטציה טרנסצנדנטלית משפיעה גם על העמידות לאינסולין ועל תסמונת מטבולית.
יתרונות אלו אינם מוגבלים כפי נראה למדיטציה טרנסצנדנטלית בלבד, אלא סביר להניח כוללים גם צורות אחרות של הרפיה, כמו יוגה, טאי צ'י, דמיון מודרך, ביופידבק ואפילו התעמלות. הם ציינו כי, נכון לעכשיו, מדיטציה טרנסצנדנטלית היא השיטה היחידה שהשפעתה נמצאה מוכחת בניסויים רפואיים.
מרגיעה את הגוף מדיטציה וצורות אחרות של הרפיה הן בעלות השפעות מועילות מאחר שהן מפעילות את החלק הפאראסימפתי של מערכת העצבית העצמאית, המסייע בהרגעת התגובות של הגוף, המגיבות למערכת העצבים הפאראסימפתית. כאשר המערכת הפאראסימפתית מופעלת על-ידי לחץ, היא גורמת לגוף לשחרר הורמונים, והורמונים אלו יכולים לסייע לגוף להפוך עמיד לאינסולין.
לא תמיד ניתן לשנות מצבים של לחץ. אך לא הלחץ הוא הקובע אלא הדרך שבה אנו מגיבים אליו. אם אנו לא מסוגלים להגיב בדרך אחרת, אפשר לפחות לנסות ולנטרל חלק מההשפעות השליליות של הלחץ.