ועדת מליאה: לסגור לאלתר את ערוץ 33

הוועדה ממליצה כי השידורים בשפות הזרות: אנגלית וערבית יימשכו במתכונת הקיימת עד לסוף שנת 2006, ובסוף שנת 2006 ייסגר הערוץ לחלוטין. עוד ממליצה הוועדה כי המנהלים והעורכים הראשיים של הטלוויזיה הישראלית - באישורה של ועדת הטלוויזיה של מליאת רשות השידור - יבחנו, ידונו ויחליטו האם יש בערוץ 33 הפקות מקור שראוי להמשיכן ולשבצן בערוץ הראשון. "כל ספריית הרכש של הערוץ וכל נכסיו האחרים, לרבות תוכניות הארכיון יעמדו לרשותו של הערוץ הראשון". הוועדה ממליצה כי האחריות על המתרחש בערוץ 33 מרגע אימוץ הדוח ועד סגירתו בסוף שנת 2006 תעבור לאלתר למנהלי הערוץ הראשון, שייקבעו, בין היתר, את לוח השידורים של הערוץ עד לסגירתו, וזאת באישור ועדת הטלוויזיה של המליאה. הוועדה הגיעה למסקנה כי שידורי הטלוויזיה בערבית בערוץ 33 במתכונת הקיימת אינם נותנים מענה הולם וראוי לצורך בשידור טלוויזיוני לציבור הערבי בישראל. "יש צורך לתכנן תכנון מערכתי ומקצועי את אופיים ומהותם של השידורים בערבית ואופן הפצתם וקליטתם. בין היתר יש להכריע האם ניתן להקים ערוץ שידורים נפרד ושלם בהתאם להמלצות ועדת דינור או להסתפק בקביעת משבצות בערוץ הראשון לשידור משמעותי ואיכותי בערבית. בוועדה עלתה גם האפשרות, שלא נבחנה לעומקה, לשיבוץ שידורים בשפה הערבית גם במסגרת ערוץ 23 בשיתוף פעולה עם הטלוויזיה החינוכית. הוועדה ממליצה להקים לאלתר וועדה נפרדת של המליאה לטיפול בנושא זה שתבחן לעומק את נושא השידור הציבורי לאוכלוסיה הערבית בישראל, ותגבש מסקנות והמלצות מפורטות על אופיו ומהותו של השידור בערבית במסגרת רשות השידור.

"נוכח סגירת ערוץ 33 מוצע לבחון אפשרות להרחיב את שעות השידור בערוץ הראשון. ניתן ורצוי לקבל את שעות הבוקר מהטלוויזיה החינוכית לרשות השידור", נכתב בדוח. הוועדה סבורה כי יש להיכנס בנושא זה למשא-ומתן עם הטלוויזיה הלימודית, וכי יש אפשרות סבירה כי שעות הבוקר יעברו בהסכמה לידי רשות השידור, ויאפשרו שידור בנושאי תרבות, יצירה, מוזיקה, חברה, אקטואליה, לקהלים ייעודיים, הצופים בטלוויזיה בשעות הבוקר. כמו כן היא ממליצה לבחון אפשרות לעשות שימוש בשעות הלילה המאוחרות (לאחר חצות) בערוץ הראשון להמשך שידור לקהלים ייעודיים.

בוועדה לא חותמים את הגולל על פתיחת ערוץ נוסף לרשות השידור בעתיד הרחוק. הוועדה בדעה, כי יתכן שבעתיד תהיה אפשרות לרשות השידור לחזור ולשדר בערוץ שידור נוסף. על-רקע היא מבקשת לבחון אפשרות לקבל אופציה מהמועצה לשידור כבלים ולוויין ומשרד התקשורת לשימוש עתידי בערוץ מספר 33 בשלט של מערכות הכבלים והלוויין, אם וכאשר תהיה אפשרות של רשות השידור להקים, לממן ולנהל ערוץ נוסף. בתום הצגת הדוח התקיים דיון מעמיק וענייני במהלכו הושמעו דעות שונות של חברי המליאה חלקם התנגדו להמלצותיה וחלקם תמכו בהן. כמו כן הושמעו עמדותיהם של נציגי אגודת העיתונאים, שעתירתם לבג"צ היא זו שהביאה להקמת הוועדה, ונציגת פורום היוצרים שתמכו בהמלצות הוועדה. נוכח העובדה, שהמנכ"ל החדש טרם נכנס לתפקידו בעת הגשת הדוח (נכנס רק אתמול - ע.י.) והציפייה לכינון מהיר של מוסדות הרשות, ובעיקר ועד מנהל, ולבקשת חברי מליאה, הציעה הפרופ' שלו לדחות את ההחלטה הסופית לישיבת המליאה הקרובה.

מנכ"ל רשות השידור החדש, מוטי שקלאר, נפגש (ה') לראשונה עם חברי מליאת רשות השידור. יו"ר המליאה, הפרופ' גבריאלה שלו, ברכה את המנכ"ל הנכנס בשם כולם. בהמשך הדיון ביקשה הפרופ' שלו להודיע הודעה אישית: "בפגישה שקיימתי עם השר הממונה על יישום חוק רשות השידור, ביקשתי לסיים את תפקידי כיו"ר הזמנית, כמשנה ליו"ר וכחברת מליאה". עוד סיפרה כי השר ימנה כבר בימים הקרובים יו"ר חדש, משנה ליו"ר וועד מנהל. חברי המליאה הביעו את צערם מפרישתה.

בתוך כך שורר אי סדר במסדרונות הטלוויזיה החינוכית. עו"ד אורנה לין כותבת במכתב למנכל"ית טח"י (הטלוויזיה החינוכית - ע.י), כי "העובדים המפוטרים הפכו לבני ערובה במלחמתך נגד ועד העובדים העובדים ועמותת מען מארגנים משמרת מחאה כנגד הפיטורים" במכתב שנשלח אתמול על-ידי עורכות הדין אורנה לין וענבל אלטמן, באות כח העובדים המפוטרים, הן תובעות מהנהלת הטח"י לבטל את הפיטורים כיוון שאלה נעשו לטענתן בלא עילה חוקית ובניגוד להוראות התקשי"ר. מכתבן של לין ואלטמן הוא תגובה להתבטאויותיה של מנהלת הטח"י, יפה ויגודסקי, בתקשורת מהן עולה כי פיטורי העובדים נבעו מסירובו של ועד העובדים בטח"י לאשר את השינוי הארגוני שהיא ניסתה לקדם. השינוי שמטרתו, בין היתר, היתה לשנות את שיטת העסקת הפרילאנסרים, כך שיועסקו באמצעות חברות כוח אדם אינו מהווה עילה המצדיקה את פיטורי העובדים. תגובתה של מנהלת הטח"י, נכתב במכתב: "מעידה, לכל הפחות, על היותם של מרשינו עובדים מצויינים ונחוצים, ולדידנו טעמייך לפיטוריהם מהווים, בלי כל ספק, שיקולים זרים – אותם, כרשות מנהלית ובוודאי בכובעה כמעסיק, טח"י אינה יכולה לשקול". עוד נאמר במכתב: "מבלי להרחיב בדבר האבסורד שבטענה, לפיה אם אנשים צעירים, כשרוניים ומוכשרים אלו יועסקו באמצעות חברות כוח אדם יוטב מצבם, שהרי שהעסקה באמצעות חברות כוח אדם היא לרוב העסקה בתנאים נחותים וללא ביטחון תעסוקתי מינימלי, נציין רק שמרשינו רואים עצמם כבני ערובה במאבק (הראוי כשלעצמו) שבין הסתדרות העובדים החדשה ובין טח"י, וזאת תוך פגיעה אנושה בהם". העובדים המפוטרים התארגנו למאבק, והם רואים בפיטורים אלו ובניסיון לכפות הכנסת חברת כוח אדם לטח"י, פגיעה קשה לא רק בהם אלא בזכויות כלל המועסקים בה. עובדים אלו הם עובדי מדינה לכל דבר ועניין, שהגדרתם כ"פרילנסרים" היתה פיקציה, ולכן אין לפטרם ללא הליך פיטורים תקין ובלא שתתקיים עילה של ממש לפיטורים. מהתנהלות העניינים, נאמר במכתב, עולה בבירור כי לא התקיים הליך תקין טרם קבלת ההחלטה, וגם עילה של ממש לפיטורים לא קיימת: ראשית, אין כל הצדקה מקצועית לפטר עובדים שההנהלה הודתה בכישוריהם. שנית, הטח"י אינה מצויה במשבר ואין כל כוונה לצמצם את מצבת כוח האדם בה. שלישית, השינוי הארגוני שיזמה הטח"י הוקפא, ולכן אין לראות בסיטואציה כסיטואציה של פיטורים מחמת רה-ארגון. עמותת מען תומכת במאבק זה כחלק מהמאבק נגד המחלה הממארת של העסקה באמצעות קבלני משנה, שפגעה קשות בפריפריה, בעובדים הזרים ובעובדים הערבים ומתפשטת היום גם לתל אביב ולתעשיית התקשורת. מען רואה במאבק נגד פיטורי 30 עובדי הטח"י, צעד במאבק החיוני למען עבודה מאורגנת בישראל. העובדים המפוטרים מגובים על-ידי תמיכתה של עמותת מען.