שבץ מוחי הוא גורם התמותה ה- 2 והגורם הראשון לנכות קשה - כ- 15,000 ישראלים לוקים מדי שנה בשבץ מוחי וכ- 5,000 מהם הינם בני 30-65. כמו-כן, כ- 3,000 לוקים בשבץ חוזר. כך עולה מבדיקה שנערכה לרגל ציון חודש המודעות לשבץ מוחי, שיעמוד בסימן העלאת המודעות לגורמי הסיכון לשבץ מוחי ראשוני ושניוני שהחל היום (ב', 19.6.06).
על-פי הנתונים, מתוך הלוקים במחלה מדי שנה בישראל - כ- 10% נפטרים בסמוך לאירוע, ו- 25-30% נפטרים במהלך השנה הראשונה, כ- שליש נותרים נכים, כאשר חלק גדול לוקים בנכות קשה שאינה מאפשרת להם לשוב למעגל העבודה והחלק האחר מחלים חלקית.
חודש המודעות מתקיים ביוזמת משרד הבריאות ועמותת נאמ"ן (למען נפגעי שבץ מוחי). במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר אמר שר הבריאות, ח"כ יעקב בן-יזרי, כי באחרונה תשומת הלב הופנתה למחלת הסרטן, בעקבות השביתה, אולם אל לנו לשכוח מחלות אחרות, קטלניות לא פחות.
"לאירוע המוחי יש השלכות רבות לא רק על החולה כי אם גם על בני משפחתו, וכך מאבדת החברה משפחה שלמה שיוצאת ממעגל התפקוד של החברה", אמר.
פרופ' נתן בורנשטיין אמר, כי "במשך הרבה שנים שבץ מוח - למרות היקף הבעיה והיותו קטלן וגורם נכות עיקרי למבוגר, בלי שנזכיר כאן את הנטל על המשפחות ועל המדינה - נדחק הצידה ולא הוקדשו משאבים לטיפול בנושא כאוב זה. כיום, כאשר בכל העולם שבץ מוח עולה על סדר היום הלאומי, הגיע הזמן שגם בארץ תהיה התייחסות מתאימה מצד כל הגורמים המעורבים בדבר. העדויות המדעיות והמחקרים אומרים, כי אפשר למנוע אחוז ניכר מהאירועים המוחיים, הן הראשוניים והן השניוניים, רק על-ידי טיפול מתאים בגורמי הסיכון, כמו יתר לחץ דם, סוכרת ויתר שומנים בדם, אך רחוקה הדרך מיישום ההנחיות בתחום זה בציבור הרחב, עקב חוסר ידע ומודעות לסיכונים. הגברת המודעות והידע תעזור בצמצום היקף המחלה".
סנדרה לוי, יו"ר עמותת נאמן, מסרה: "חשוב לנו להדגיש שאירוע מוחי אינו מכת גורל. אפשר למנוע אותו בהרבה מקרים ולהפחית את הנזקים. גם לאחר אירוע מוחי, אפשר ללמוד מחוויות של אחרים איך לחיות עם התוצאות ולמנוע הידרדרות - כל זה בתנאי שנמצאים משאבים לכך. טיפול יעיל ושיקום בשלבים הראשונים של המחלה יכול לחסוך הרבה כאב והשקעה בעשרות השנים הבאות - הן של הנפגע ומשפחתו והן של הרשויות".
ד"ר איבון שוומנטל, נוירולוגית בכירה בבית חולים שיבא-תל השומר, מסרה: "כ- 9 מתוך 10 מקרים נגרמים עקב חסימה בכלי הדם במוח על-ידי קרישי דם".
מה מתרחש בגופנו בזמן השבץ מוחי? דמיינו לעצמכם צינור בגינה, החסום עקב הצטברות לכלוך או אדמה, כאשר ברז המים הפתוח ממשיך להזרים דרכו מים - כך בדיוק ניתן לתאר את דופן כלי הדם שנחסמים על-ידי כולסטרול גבוה, לחץ דם ועל-ידי עישון.
ד"ר שוומנטל ציינה, כי "גורמים אלה משפיעים על קוטרם של כלי הדם ומונעים את זרימת הדם החופשית".
חסימת כלי הדם על-ידי קריש גורמת לשבץ מוחי שתוצאותיו עלולות לגרום לחולשת פלג גוף אחד, הפרעה בדיבור, הפרעה בראיה ופגיעה של שיווי המשקל.
הדרך היעילה ביותר לשמירת הבריאות הכללית ובריאות מערכת הלב וכלי הדם בפרט היא פעילות גופנית. ד"ר שוומנטל: "חשוב לשמור על פעילות סדירה לפחות 3 פעמים בשבוע, באופן זה תורמת הפעילות להורדת הכולסטרול, לחץ הדם ושומרת על רמת הסוכר בגוף". בנוסף, חשוב להימנע מעישון ולשמור על תזונה דלת שומנים וסוכרים.
מהאספקט הפסיכולוגי, לפעילות הגופנית ישנה השפעה מרחיקת לכת על הרגשה כללית טובה יותר והפחתת הלחץ הנפשי, שמהווה לא אחת קטליזטור להופעת שבץ, ובכך לפעילות הגופנית תפקיד מכריע עוד יותר במניעת השבץ.
כמו-כן, ד"ר שוומנטל ממליצה לערוך בדיקות שגרתיות לשלילת גורמי הסיכון: בדיקת לחץ הדם, שומנים בדם, סוכרת וכדומה. במידה וקיימת היסטוריה משפחתית של אנשים מתחת לגיל 60 שלקו בשבץ או אוטם שריר הלב, מומלץ לערוך לעיתים גם בדיקות הבוחנות את רמות הקרישיות הדם ואת השומנים בדם.
לדברי ד"ר שוומנטל, השימוש ב"פלויקס" למניעה של שבץ עשוי להיות יעיל יותר מהשימוש ב"אספירין" אצל אנשים בסיכון גבוה וכרוך בפחות תופעות לוואי.
פנינה רוזנצוייג, מנכ"ל עמותת נאמן למען נפגעי שבץ מוחי, מסרה: כל מקרה של שבץ מוחי טומן בחובו סכנה לאירועים חוזרים אשר מחמירים את הפגיעה, שעלולה להתבטא בשיתוק הגפיים, אי שליטה על הסוגרים, איבוד ראייה, איבוד יכולת הדיבור, פגיעה בזיכרון ועוד פגיעות קשות אשר הופכות את החולה לנכה ותלוי לחלוטין בסביבה. חולים אלה מאבדים את חדוות ואיכות החיים והטיפול בהם כרוך בעלויות עצומות הן לבני המשפחה והן למערכת הבריאות.
הטיפול ב"פלויקס" אושר לאחר מאבק מתמשך ובמסגרת מאמצים להעלאת המודעות לנושא, אושר הטיפול בתרופה "פלויקס" במסגרת סל התרופות לשנת 2006 לחולים אשר חוו שבץ מוחי למרות שטופלו ב"אספירין".
