נראה כי לסרי-לנקה, מדינה המפורסמת בעיקר בזכות תה משובח ואורז מעולה, יש עוד הרבה מה להציע בתחום הכלכלי. "אנשי עסקים מישראל ומסרי-לנקה טרם התוודעו לפוטנציאל ההשקעות והסחר ההדדי בין שתי המדינות.
"תפקידי המרכזי כשגריר כאן הוא לנסות ולחשוף פוטנציאל זה בפניהם, ולקדם את יחסי הסחר בין שתי המדינות". כך אמר שגריר סרי-לנקה בישראל, טיסה וויג'ראנטה, במפגש של "המועדון הדיפלומטי המסחרי-כלכלי", שהוקם ביוזמת לשכת המסחר ישראל-אסיה.
המפגש, שהתקיים בביתו של השגריר בהרצליה פיתוח, נועד לקידום הסחר ההדדי וההשקעות בין שתי המדינות ולהגברת שיתוף הפעולה העסקי והכלכלי ביניהן.
סרי-לנקה (ציילון בשמה הקולוניאלי) נמצאת במסלול התפתחות כלכלי מואץ, והיא נהנית משיעורי צמיחה גבוהים למדי של 5%-6% לשנה. הממשלה משקיעה מאמצים רבים בהפיכת המדינה ליעד מועדף להשקעות חוץ ולמדינה ידידותית למשקיעים פוטנציאליים. סרי-לנקה אף משקיעה משאבים רבים בהקמת מערכת סחר אלקטרונית, שתסייע לקידום הסחר שלה עם מדינות העולם.
היקף הסחר ההדדי בין ישראל לסרי-לנקה עומד על 85 מיליון דולר בשנה, ולדעת השגריר, הוא רחוק ממיצוי. במהלך המפגש מנה שגריר סרי-לנקה את תחומי שיתוף הפעולה העיקריים בין שתי המדינות, ביניהם חקלאות, אבני חן, תיירות ועוד.
השגריר ציין כי סרי-לנקה היא עדיין מדינה חקלאית ברובה, המעוניינת מאוד בפיתוח המגזר החקלאי במדינה, תוך דגש על הטמעת מערכות השקיה מתוחכמות, ניהול מערכות מים ופיתוח חקלאות מוטת-ייצוא. סרי-לנקה מעוניינת במיוחד לאמץ טכנולוגיות חקלאיות שישראל מפתחת, כגון חממות, עבור אלפי החוות שבשטחה המנוהלות עדיין בשיטות מסורתיות. כמו כן סרי-לנקה, יצואן התה מספר אחד בעולם, מעוניינת בקניינים בתחום.
חומרי גלם נוספים שסרי-לנקה מעוניינת לייצא הם קוקוס, גומי, תבלינים ואבני חן. יצוין כי ישראל הפכה לקניינית מרכזית של יהלומים ואבני חן מסרי-לנקה, והיא הקניין השני בגודלו מקרב מדינות המזרח התיכון. כמו כן, הפכה סרי-לנקה ליצרנית טקסטיל מרכזית באסיה, ואף הקימה מפעלי טקסטיל במיקור חוץ בבנגלה-דש. המדינה מחפשת אחר קניינים בתחום של מוצרי טקסטיל.
גן עדן לתיירים ומרכז לפיתוח היי-טק "סרי-לנקה היא ללא ספק גן עדן לתיירים", מציין השגריר. "חרף הפגיעה הקשה של הצונאמי בחלק מחופי המדינה היא מציע לתיירים מגוון של נופים בראשיתיים, חופי ים בתוליים, צמחיה עשירה, מפלי מים, אתרים ארכיאולוגיים, פסטיבלים מסורתיים ועוד". במקביל, מגלה השגריר, ישראל יכולה לשמש יעד לתיירות נוצרית עבור רבים מתושבי סרי-לנקה. 8% מהאוכלוסיה בסרי-לנקה הם נוצרים, והם ברובם אנשי עסקים.
וכמובן, איך אפשר בלי היי-טק - סרי-לנקה מעוניינת מאוד לחקות את הדוגמא של שכנתה הגדולה ושותפת הסחר המרכזית שלה, הודו, ולקדם את סקטור הטכנולוגיה המתפתח בה. מספר חברות ישראליות כבר החלו בפעילות במדינה זו, במיוחד בענף התוכנה.
שגריר סרי-לנקה הדגיש במפגש, כי ארצו יכולה לשמש עבור ישראל כשער מסחרי למדינות רבות באזור, לרבות כאלה שלישראל אין עימן קשרים דיפלומטיים, כגון פקיסטן, מלזיה, אינדונזיה ובנגלדש.
סרי-לנקה קשורה במערכת מסועפת של הסכמי סחר עם המדינות השונות באסיה והיא חברה בארגון הסחר העולמי (WTO). לסחר עם סרי-לנקה יכול להיות אפקט, לדברי השגריר, הן להידוק הקשרים המסחריים עם הודו והן לפיתוח שערים למדינות סמוכות, כגון נפאל, בוטאן, וכאמור, בנגלדש. לסרי-לנקה הסכם סחר חופשי עם מדינות אלה, במסגרת הסכם SAFTA. לסרי-לנקה גם מערכת יחסי מסחר הדוקים עם סינגפור, תאילנד, בורמה (מיאנמר) ופיליפינים.
יחסי סרי-לנקה - ישראל: לא הכל ורוד מדברי השגריר עולה, כי לא הכל ורוד ביחסים בין סרי לנקה לישראל. במהלך הפגישה עם אנשי העסקים מישראל קבל השגריר על כך שהנפקת אשרות כניסה לאנשי עסקים ממדינתו לישראל כרוכה בתהליך בירוקרטי ממושך ומסובך. הדבר נובע, בין היתר, מהיעדרו של שגריר תושב מישראל במדינה. אחת ההצעות שהעלה השגריר היא שנציג השגרירות בדלהי שבהודו (שאמונה על סרי-לנקה) יגיע פעם בשבועיים לסרי-לנקה, ויטפל אישית בבקשות לוויזה לישראל.
אבן נגף נוספת בהידוק היחסים בין שתי המדינות היא היעדרן של טיסות ישירות מתל אביב לקולומבו. אנשי עסקים ישראלים נאלצים לנסוע לסרי-לנקה דרך עמאן. השגריר נמצא במו"מ עם גורמי תעופה בישראל על-מנת לפתוח קו ישיר, בהתאם להסכם התעופה שנחתם בין שתי המדינות בשנת 2003.