ענבר ילינק ממושב גנות, נרשמה לקורס הכשרת מטפלים במרכז אלבאום ונתבקשה לגזוז את ציפורניה. ילינק סירבה בטענה שגזיזת ציפורניים מהווה פגיעה בנשיותה, ובתגובה הודחה מהקורס.
ילינק תבעה את מרכז אלבאום בבית-המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 8,348 שקל. לדבריה, אם היו מודיעים לה מראש, שתצטרך לגזוז את ציפורניה, לא הייתה נרשמת לקורס, ומשלמת 6,644 שקל.
ילינק פנתה לטענתה, בכתב למנהלי הקורס בבקשה לשנות רוע הגזירה, אולם נתקלה בסירוב. "מחובתו של מרכז אלבאום, להודיע לי לפני שהלימודים מתחילים על החובה לקצץ ציפורניים. מאחר ולא נהג כך הפר את הסכם עימי ועליו לפצותי".
ילינק הוסיפה שהפסידה שנת לימודים ונבצר ממנה להירשם למוסד לימודים אחר. לטענתה, מרכז אלבאום, הבטיח להשיב לה 75% משכר הלימוד אולם לא עמד בהבטחתו. ילינק דרשה להשיב לה את שכר הלימוד במלואו.
בכתב ההגנה טען מרכז אלבאום שבקורס נלמדת שיטת טיפול מיוחדת הכוללת מגע ועיסויים עמוקים ברקמות השריר. "הובהר לתובעת שטיפול מסוג זה, מצריך גזיזת ציפורניים". הנתבעת הוסיפה שביטול הקורס לאחר שהחל, אינו מזכה על פי התקנות, בהחזר שכר לימוד אולם לפנים משורת הדין הוסכם להשיב לתובעת 75 אחוז משכר הלימוד.
בדיון בפני השופטת יעל אילני, גילתה סיון אלבאום מנהלת המרכז, שהתלמידים מתבקשים להביא לקורס קוצץ ציפורניים.
בפסק הדין קבעה השופטת אילני שמרכז אלבאום לא מסר לתובעת בזמן ההרשמה ועד לתחילת הלימודים שתנאי ללימודים הוא גזירת ציפורניים. "אין לכך כל רמז בהסכם שבין הצדדים ולא בסילבוס שנמסר לתובעת בתחילת הקורס".
השופטת הוסיפה שהנתבעת לא הציגה פרסומים שהקורס מחייב עיסוי עמוק, ולא הסבה את תשומת לבה של התובעת לתנאי ומשמעותו. השופטת קבעה שמשום כך התובעת הייתה זכאית לבטל את ההסכם ולקבל את כספה בחזרה.
בסופו של דבר השופטת אילני, חייבה את מרכז אלבאום להשיב לתובעת 7,930 שקל בתוספת 400 שקל הוצאות משפט.