האשראי שיכולים הבנקים בישראל להציע ללקוחותיהם קרוב למיצוי. כך קובע דוח ביקורת של המפקח על הבנקים, יצחק טל. הדוח שפורסם בסוף השבוע (יום ו', 2.8.02) מציג תמונה עגומה, על מערכת הבנקאות הישראלית וקשיים שעלולים לפגוע בה בחודשים הקרובים, על-רקע הידרדרותו של המצב הביטחוני והכלכלי של ישראל.
טל מעריך, כי הבנקים צפויים להציג ירידה נוספת ברווחים, ברבעון השני של השנה. זאת לאחר 8 רבעונים של ירידה ברווחי הבנקים. טל מציין, כי הרווח הנקי המצרפי של 5 הבנקים הגדולים בישראל: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, ירד מ-3.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2001 ל-2.1 מילארד שקל ברבעון הראשון של 2002.
לאור הצפי כי ההרעה תימשך, מגביר טל את הביקורת שלו על הנהלות הבנקים, אשר ממשיכים זה שנה שנייה ברציפות, להציע אשראי רחב היקף לציבור ולמגזר העסקי. לדבריו, עיקר הגידול במתן האשראי, בוצע במגזרי ההיי-טק והנדל"ן הנמצאים בשפל עמוק. חובות ענף הנדל"ן לבנקים, ביחס לתוצר הגיעו לכ-5.9% בשנת 2001: פי ארבעה או פי חמישה, מהקובל בכל ענף אחר במשק.
המפקח על הבנקים מציין כי בשנת 2001: "לא הבינו הבנקים את משמעות של ההרעה בתנאים העסקיים והמשיכו להעניק אשראי לפירמות שנזקקו למימון, כאשר החלופות של שוק ההון ומימון בחו"ל הצטמצמו". בפיקוח על הבנקים מעריכים, כי אשתקד גדול סך האשראי של המערכת הבנקאית ב-11%. זאת למרות ירידה של 0.6% בתוצר.
המשך הפגיעה ברווחיות הבנקים, מצטרף על-פי הדוח, לתשואת שפל על ההון שלהם, שהגיעה ברבעון הראשון של 2002 רק ל-4.2%, כמעט כמו התשואה על אגרת החוב הממשלתית, שאין בהשקעה בהן סיכון כמו כן, מגיעה הלימות ההון של הבנקים ל-9%. זהו שיעור מינימלי המותר על-פי כללי בנק ישראל. טל מעריך, כי לאור אלה, יתקשו הבנקים להרחיב את האשראי שלהם בחודשים הקרובים.
פעילות מתן האשראי הלא-אחראית, לדידו של טל, גרמה בסופו של דבר לעליה חדה בהפרשות לחובות מסופקים. ההפרשות מול סך האשראי, הגיע ל-0.5% בשנת 2000 ולכ-0.9% בשנת 2001. ברבעון הראשון של 2002 היוו ההפרשות 0.95% מסך האשראי שנתנו הבנקים.
חברת דירוג האשראי מודיס, מעריכה היום, כי כתוצאה מהביקורת ומצבם המידרדר, יעלו הבנקים את מחירי העמלות על הוראת הקבע ל-2 שקלים בממוצע. בסוף השבוע החליט טל, לבדוק את חוקיות העלאת העמלות שעומדות היום, בין כ-18 עד ל-22 אג' לפעולה. המפקח על הבנקים החל לבדוק את הנושא, בעקבות פנייה של הח"כ יעקב ליצמן מיהדות-התורה. ליצמן ביקש לבצע את הבדיקה לאור הפגיעה הצפויה בגופים חרדיים, אשר מקבלים תרומות בהוראות קבע בבנקים.