לדעת פרופ' מנואל טרכטנברג, שוק העבודה בישראל הינו שוק מפוצל ומקוטע אשר מציב חסמים רבים המצמצמים את הנגישות לעבודה.
לדבריו, בשוק העבודה קיימים חסמים רבים אשר מצמצמים את נגישותם של עובדים לתעסוקה ולכן אין הקצאה יעילה של המשאב האנושי והאבטלה גבוהה. "דוגמאות בולטות לחסמים כאלה ניתן לראות במאפייני התעסוקה של החרדים, המגזר הערבי ותושבי הפריפריה המהווים כשליש מכוח העבודה הפוטנציאלי. אי השתתפותם בשוק העבודה מהווה מכשול מרכזי לצמיחה ומקור עיקרי לעוני", הסביר פרופ' טרכטנברג.
הפתרונות: פרופ' טרכטנברג טוען, כי תיקון המצב בחברה החרדית מצריך התמקדות בשני קווי פעולה. הראשון: ניסוח מחדש של חוק טל ועידוד של מיקור חוץ מ"המרכז" לאזורים חרדיים (כדוגמת חב' מטריקס במודיעין).
תיקון המצב בפריפריה מצריך השקעה מקיפה בתשתית תחבורתית המתוכננת במפורש לקירוב אוכלוסיית הפריפריה למרכז. החברה הערבית סובלת מלבד מהיותה מרוכזת בעיקר בפריפריה גם מפערים תרבותיים, מערכת חינוך נחשלת ואפליה תעסוקתית נרחבת.
כדי לפתור זאת יש (בנוסף לפתרון בעיות הפריפריה) לצמצם את תעסוקת העובדים הזרים, לצמצם את הפערים במערכת החינוך ולהיאבק באופן חריף ומקיף באפליה.
הכיוון השני - העצמת התעשיות המסורתיות. הפער בין ההיי-טק לבין התעשיות המסורתיות וענפי השירותים נובע מפערים טכנולוגיים, פערי יעילות (פריון) ופערי אימוץ של טכנולוגיות מידע.
התעשיות המסורתיות וענפי השירותים בארץ מפגרים אחרי מקביליהם בעולם. לכן, יש להגדיל באופן משמעותי את השקעות המו"פ בסקטורים אלה, אימוץ של טכנולוגיות מידע, התנעת מיזמים לניצול יתרונות יחסיים וחשיפה לתחרות גלובלית.
הממשלה חייבת ליזום, לעודד ולתאם, תוך הקצאת משאבים מוגבלים אשר לא ינציחו את התמיכה הממשלתית. תפקידו של המדען הראשי הוא חשוב כדי להעביר תמיכה באימוץ והטמעת טכנולוגיות המידע ושידוך של חברות היי-טק מקומיות לתעשיות המסורתיות.
