במהלך העשור האחרון חלה ירידה של 52% בתרומה לעבודה עצמית ורווח של הקיבוצים מהחקלאות. כך מסר מנכ"ל ברית פיקוח, ירון רייכמן, בהופעה בפני הוועדה הציבורית לבחינת מבנה הקיבוצים.
הוועדה הציבורית לבחינת מבנה הקיבוצים, בראשות פרופ' אליעזר בן-רפאל, מונתה בהחלטת ממשלה בחודש מאי 2002, על-מנת להמליץ על הגדרה משפטית של הקיבוץ. הוועדה תמליץ על רישום הזכויות בדירות על-שם חברי הקיבוץ, על דרך יישום מועדפת במכלול היחסים שבין הפרט והקיבוץ ונושאים נוספים. בוועדה חברים מומחים מקצועיים ומזכירי התנועות הקיבוציות.
על-פי נתוני ברית פיקוח, התרומה לעבודה עצמית והרווח מהחקלאות הסתכמו בשנת 1990 ב-2.3 מיליארד שקל. מדובר בירידה ל-1.1 מיליארד שקל בשנת 2001.
הירידה ברווחיות נובעת משינויים מבניים בענף החקלאות, שחיקת מחירי התוצרת החקלאית, וקיצוץ מתמשך במכסות המים. קיצוץ שהביא לירידה בהיקפי היצור. רייכמן צופה את המשך הירידה, כתוצאה מהרפורמה בענף הרפת, שתביא לדעתו, לשחיקה נוספת של מעל ל-100 מיליון שקל בשנה.
כתוצאה מהשחיקה ברווחיות, נפלטו כ-12,800 חברי קיבוצים מהעבודה בחקלאות, ועברו לענפים אחרים במשק, או לעבודות חוץ. רייכמן הדגיש, כי אילו היה מדובר בעובדים שכירים ולא בחברי קיבוץ, חלקם היו הופכים למובטלים ומהווים נטל על רשויות המדינה.
הערבות ההדדית בקיבוץ חוסכת למדינה כספים רבים. התקציב המופנה לתשלום דמי אבטלה והשלמת הכנסה לכלל האוכלוסיה, מגיע ל-8 מיליארד שקל בשנה. רייכמן הדגיש, כי חבר קיבוץ אינו זכאי כיום לדמי אבטלה או לדמי הבטחת הכנסה.
מנכ"ל ברית פיקוח הציג את הנתונים על השחיקה ברווחיות בענפי החקלאות, על-מנת להצביע על המצב הכלכלי הקשה, המחייב את הקיבוצים לערוך שינויים במבנה התעסוקה, ודרכי תגמול החברים שלהם.
לדבריו, לשחיקה בחקלאות נוספו בשנים האחרונות פגיעה קשה ברווחיות בתעשיה, ירידה בתיירות והקפאת היזמות בקרקע. על כן, נדרשו חלק גדול מהקיבוצים לבצע שורה של שינויים, הכוללים תשלום שכר דיפרנציאלי לחברים ותימחור פנימי של שרותים לחברים.
לדברי רייכמן, למרות השינויים המקיפים בחלק מהקיבוצים, נשמרו בכולם העקרונות הבסיסיים של ערבות הדדית, בעלות הכלל בקניין ושיתוף בצריכה ובייצור.