החוקרים גילו כי רבים מהאנשים שדיווחו על כך שסבלו מהתקף לב או שבץ לא עבדו יותר, ורבים סבלו מהאירוע הלבבי לאחר שאיבדו את עבודתם. למעשה, נראה כי הסיכון להתקף לב או שבץ היה משמעותי ביותר. אנשים שאיבדו את עבודתם לאחר גיל 50 נטו יותר מפי שניים לסבול מהתקף לב או שבץ מאלו בני אותו גיל שעדיין עבדו.
ממצאים אלו, לדברי החוקרים, היו נכונים גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים לבעיות בלב כמו השמנה, שימוש בטבק, יתר לחץ דם וסוכרת.
הלחץ הקשור לאיבוד משרה הוא שעומד כנראה מאחורי העליה בסיכון לבעיות בלב. החוקרים הצביעו על אבדן קשרים חברתיים, אובדן הפנסיה והחסכונות הנדרשים לשנים שלאחר הפרישה, וירידה בסיכוי להעסקה מחודשת כחלק מגורמי המפתח להחמרה.
בהתבסס על ממצאים אלו, החוקרים קוראים לרופאים המטפלים באנשים שאיבדו את מקום עבודתם כשהם בסמוך לגיל הפרישה לשקול את גורמי הסיכון הקשורים לשינוי בחיים. הם הגיעו למסקנה כי העלות האמיתית של אבטלה עולה על העלויות הכלכליות הברורות מאליהן וכוללת הוצאות בריאותיות חשובות גם כן.