הקיץ הגיע ועימו גם העוקצים למינהם שדואגים להעיר אתכם משנתכם כל פעם מחדש, הורסים לכם את הלילה ובבוקר אתם מגלים על עורכם חגיגת עקיצות. מעצבן, נכון?
ריקי הלוי, רוקחת חברת נובארטיס OTC, מציגה את המדריך המלא לעקיצות - מידע על העוקצים, טיפים למניעה ועצות לטיפול.
עקיצת חרק עקיצת חרק הינה פציעה הכוללת נקב העור. הסימנים והסימפטומים לעקיצה יכולים להיות: פציעה, גירוי, נפיחות, התאדמות, כאב ופריחה.
העקיצות יכולות להיגרם כתוצאה מדבורים, נמלים, יתושים, פרעושים ועוד מיני חרקים אחרים.
עקיצת דבורים וצרעות סימנים ותופעות לעקיצת דבורה: התאדמות מקום העקיצה, התנפחות, כאב והתחממות המקום. מרבית הנעקצים עשויים לחוש רק נפיחות וכאב, ואילו האלרגיים שביננו עשויים להזדקק לטיפול רפואי.
כיצד ניתן למנוע ולטפל: - כשנתקלים בדבורה, ניתן להימנע מעקיצה על-ידי הימנעות מתזוזות ותנועות מהירות, והתרחקות זהירה מהדבורה;
- בגדים צבעוניים עלולים למשוך דבורים וצרעות;
- בשמים מסוימים עלולים למשוך דבורים וצרעות;
- אם אתם מתכננים טיול בטבע, מומלץ ללבוש במידת האפשר בגדים ארוכים;
- כמו-כן, בחיק הטבע אל תתיישבו ליד אוכל זרוק ובקרבת פחי אשפה פתוחים מאחר והם מביאים עימם חרקים למיניהם;
- דבורים פועלות בעיקר לפי חוש הריח, לכן דברי מתיקה, ובעיקר כאלו נוזליים מהווים מקור משיכה עבורם;
- במידה ובכל זאת נעקצתם, ניתן להוציא את העוקץ על-ידי גירוד האזור עם החלק הקהה (לא החד) של סכין או אפילו עם הקצה של כרטיס אשראי. כך ניתן להוציא את העוקץ מבלי לסחוט את שק הארס שמחובר אליו לעיתים. לא מומלץ להשתמש בפינצטה או בלחיצה משני הצדדים;
- ניתן לשים קומפרסים קרים להרגעת אזור העקיצה. אם אין תגובה אלרגית התופעות יחלפו תוך מספר שעות וההתייחסות צריכה להיות כמו אל עקיצת יתוש.
עקיצות יתושים כשמדברים על עקיצות יתושים מתכוונים בעצם ליתושות נקבות, שהן אלה שעוקצות ומשאירות אחריהן חומר דמוי ארס הגורם לתופעה של נפיחות וגרד.
היתושה עוקצת בעלי דם חם, כולל בני האדם, לשם השגת חלבון מתאים להתפתחות הביצים. הגרד שאנו חשים לאחר העקיצה הוא תגובת הגוף לחלבון או ארס המוחדר לגופנו, והוא זה שיוצר את התגובה האלרגית והתגובה הדלקתית המקומית.
לרוב, אם לא מגרדים את העקיצה היא תחלוף תוך מספר שעות, אך במידה ואי אפשר להתאפק ומגרדים את העקיצה עם הציפורניים, חיידקים גורמים לזיהום משני ומתחילים להופיע פצעים מוגלתיים הדורשים תקופת החלמה ממושכת ועלולים אף להסתבך עד לכדי הגעה לאשפוז בבית חולים.
במקרים מסוימים, בעיקר אצל ילדים, הנפיחות יכולה להיות משמעותית ביותר, במיוחד אם היא נעשית באזורים רגישים כגון: העיניים, השפתיים ועוד.
כיצד למנוע ולטפל: - יש לסגור את כל החלונות לפני רדת החשיכה מאחר והייתושים מתחילים לרוב את פעילותם עם רדת החשיכה בחיפוש אחר מקור של אור וחום;
- יש להפעיל מזגן;
- ניתן להתקין רשתות על החלונות ופתחי הבתים;
- במידה וקיימים מקורות מים עומדים, כמו שלולית או ברז מטפטפף, יש לדאוג לייבוש המקום שכן זהו מקום ההטלה של היתושות. במידה ויש מטרדים סביבתיים גדולים יש לפנות לרשות המקומית לצורך ריסוס כללי;
- ניתן למרוח חומרים דוחי יתושים הנמכרים כתרסיס או רולר נוזלי על האיברים החשופים ועל הבגדים. ניתן להשתמש גם בתכשירים דוחי יתושים בצורת טבליות או נוזל המחובר לחשמל המפיץ את החומר הדוחה את כניסת היתושים לחדר;
- במידה ונוצר זיהום במקום העקיצה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי שימוש במשחה אנטיביוטית.
מדוזות רובנו מכירים את התחושה המכאיבה של פגיעת הארס של המדוזה. השפעת הארס נעה בין גירוי או פריחה קלה ועד לפגיעה קשה יותר - תלוי במין המדוזה ובמקום הפגיעה.
הפגיעה מתבטאת בעיקר בצריבה המלווה בפסים או בכתמי אדמומיות המופיעים על-פני העור. כמו-כן, גם מדוזה מתה שנסחפה אל החוף עלולה לצרוב, בגלל הארס הפעיל מספר שעות לאחר מות המדוזה. ישנם כ- 200 מינים של מדוזות בעולם, חלקן קטלניות.
בגלל שקיפותה וקוטרה הזעיר קשה להבחין במדוזה, אך זרועות הצייד שלה מגיעות לאורך 5 מטרים, והיא נחשבת לאחד מבעלי החיים הארסיים בעולם.
כיצד ניתן לטפל: - יש להסיר בתנועת הרמה (רצוי עם מקל) את המדוזה או פיסת הרקמה שנצמדה לגופכם. אסור לגרד את הרקמה, מאחר וזה יכול להפעיל תאים צורבים נוספים;
- יש לשטוף את האזור היטב במי ים כדי להסיר את השאריות שנותרו על העור. אין לשטוף במים מתוקים, מאחר והם גורמים לתאים להפריש את הארס המצוי בבלוטות. אין לשפשף בחול מאחר וכך רק עוזרים לרעל להיכנס אל מתחת לעור;
- מומלץ לשטוף את האזור שנפגע בחומץ. החומר הצורב הוא חלבון והחומצה מפרקת אותו.
