הממונה על הגבלים עסקיים באוצר, דרור שטרום, החליט בראשון באוגוסט 2002, לאחר שהתייעץ בוועדה לפטורים ולמיזוגים, לפטור מהסדר כובל, את שיתוף הפעולה בין שירותי בריאות כללית, ויטאמד תעשיות פרמצבטיות, ויטאפארם תעשיות פרמצבטיות, מרדכי מרן ופארמדי אחזקות.
במסגרת ההסדר בין הצדדים, אשר נערך בשנת 1993, ביקשה קופת חולים כללית למסור את ייצור התרופות, שנהגה לרקוח במעבדותיה בצורה עצמאית ליצרן חיצוני. קופ"ח כללית בחרה לשם כך בויטאמד. בנוסף, הצטרפה קופת חולים כללית במסגרת ההסדר למיזם להקמת מפעל תרופות חדש - ויטאפארם. מדובר בסדרת תרופות כגון: טיפות עיניים, טיפות אף, משחות שונות לעור) ליצרן חיצוני - ויטאמד.
ויטאמד היא חברה פרטית, העוסקת בייצור יבוא ושיווק תרופות, המצויה בימים אלו בהליכי מכירה, במסגרת הסדר נושים. בעליה נמצאים במשא-ומתן למכירתה לחברת רקח תעשייה פרמצבטית. בעבר הייתה החברה בשליטתו של מרדכי מרן.
ההסדר כולל שתי כבילות, אשר בגינן נדרש הפטור:
הכבילה הראשונה - התחייבות קופת חולים כללית לרכוש, במשך 10 שנים מיום תחילת הייצור, את התרופות, שייצרה קודם לכן בעצמה, מויטאמד בלבד. נמצא, כי העברת הייצור לויטאמד לא פגעה בתחרות ששררה בשוק במועד עריכתו, ואולי אף הטיבה עימה במעט.
ויטאמד, שנדרשה להשיג רשיונות לייצור אותן התרופות, לא התחייבה למכרן לכללית בלבד, ואף מכרה חלק מהן גם לגורמים אחרים, כך שבסופו של דבר, נכנס מתחרה חדש בשווקים אלו.
בנוסף, בדיקת השפעת הכבילה בפועל על התחרות, העלתה כי בשוקי התרופות הרלבנטיים קיימים תחליפים למרבית התרופות, נשוא ההתחייבות (רק חלק קטן ביותר ממכירות אותן תרופות לקופת חולים כללית הוא של מוצרים שאין להם תחליף); כן נמצא כי בפועל מרבית המוצרים נמכרים לקופת חולים כללית במחירי שוק הנמוכים ממחירי הנוהגים בשאר השוק. שקילת מכלול השיקולים הביאה למסקנה, כי ההסכם לא גרם לפגיעה של ממש בתחרות בשווקים הרלוונטיים.
הכבילה השניה, מתייחסת לתרופות המיוצרות או שתיוצרנה על-ידי ויטאמד וויטאפארם, אך לא יוצרו על-ידי קופת חולים כללית קודם לכן. קופת חולים כללית התחייבה, כי במשך 10 שנים מתחילת הייצור של כל תרופה תרכוש שליש מצריכתה את אותן תרופות ותחליפיהן, מויטאמד ומויטאפארם במחירים תחרותיים. בדיקת ההתחייבות העלתה כי, בנסיבות המקרה, אין בה כדי לחסום במידה משמעותית את התחרות בשוקי אותן תרופות.