הממשלה, החליטה בישיבתה השבועית (א', 2.7.06), לאשר עקרונית את טיוטת חוק בתי המשפט כללי אתיקה והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעתה, את הנוסח הסופי של הצעת החוק לשם הגשה מיידית לכנסת.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי נושא משרה שיפוטית מחזיק בכהותנו בנאמנות עבור כלל הציבור. תנאי מוקדם ליכולתו לשמש בכהותנו הוא אמון הציבור במערכת השיפוטית. אשר על כן, נדרש השופט לרמה גבוהה של מידות אישיות, נורמות התנהגות וטוהר מידות.
הנסיבות שזירזו את ניסוח הצעת החוק בידי משרד המשפטים, היו בין היתר, הפרשיות המביכות שנחשפו בשנה האחרונה וגילו שפל חסר תקדים בתחום טוהר המידות של השופטים. בין היתר, נחשפה פרשיית זיוף הפרוטוקלים בידי השופטת הילה כהן ופרשת השופטת אלון-לאופר.
אולם, למרבה הפלא, אין בחוק עד עתה, כללי אתיקה המחייבים את היושבים על כס המשפט. בשנת 1993 פרסם נשיא ביהמ"ש העליון דאז, השופט מאיר שמגר, את הקוד האתי של השופטים, אולם, קוד זה הינו חסר שיניים שכן אין לו לאור הפסיקה כל מעמד חוקי מחייב.
גורם נוסף שהוביל לחקיקת החוק דווקא בתזמון הנוכחי, הוא פרישתו הצפויה של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק. ברק, המכהן בבית המשפט העליון משנת 1978 מעוניין לשמור על מידת השפעתו שאין להפריז בחשיבותה וחפץ כעת, להשפיע גם על כללי האתיקה שינחו את השופטים לאחר לכתו - בתום 28 שנות כהונה על כס המשפט.
ברק, הגיע לסיכום מוקדם עם שר המשפטים, חיים רמון לפיו, תזורז הכנת הצעת חוק האתיקה כך שהכללים ינוסחו בתיאום עמו ועוד בטרם מועד פרישתו.
החוק המוצע, קובע, כי נשיא בית המשפט העליון, בצוותא עם שר המשפטים יגבש כללי אתיקה שיחולו על שופטים ורשמים, לרבות אלו שסיימו את תפקידם. בנוסף, תוקם ועדת אתיקה שבה יהיו חמישה חברים לפי ההרכב הבא: שופט מביהמ"ש העליון, שופט מחוזי, שופט שלום, שופט מביה"ד לעבודה, ונציג תלונות הציבור על שופטים.
הוועדה, תיתן חוות דעת בענייני אתיקה של שופטים, כאשר היא תדון לפי פניה של שופט בעניין שנוגע אליו, או בעניין כללי לפי פניית נשיא ביהמ"ש העליון, או שר המשפטים.
בנוסף, כללי האתיקה שייקבעו והחלטות ועדת האתיקה יקבלו משנה תוקף, שכן לפי ההצעה, הפרה של הכללים או של החלטות הוועדה יהווה בסיס להגשת קובלנה משמעתית נגד שופט שיעשה כן, כאשר הכוונה היא להימנע מהסצנריו המביך של מחול שדים משפטי ותקשורתי בכל פרשה שבה יימצא שופט שמעד או סרח.