בדיקה חדשה תוכל לסייע לזהות מי מהאנשים שסבלו בעבר מקרישי דם בווריד נמצאים בסיכון להישנות המצב. הגילוי יוכל לסייע לאנשים בסיכון נמוך להמנע מטיפול בחומרים מונעי קרישה, שעלולים לגרום לתופעות לוואי רציניות, ועם זאת לוודא כי חולים בסיכון גבוה הזקוקים לטיפול, אכן יקבלו אותו.
טיפול בחומרים נוגדי קרישה לחולים עם תסחיף פקיקי של הוורידים - הווצרות קרישי דם, בדרך כלל בוורידים העמוקים של הרגליים או הריאות - מורכב ממדלל דם הפרין ואחריהם נוגדי ויטמין K חריפים למשך 3-6 חודשים לפחות.
אך גם עם טיפול זה, שליש מהחולים יסבלו מהשנות קריש בתוך חמש עד שמונה שנים, וכ- 5% מאלו יהיו קטלניים.
במחקר הנוכחי, המדענים קבעו כי על-ידי מדידת ייצור התרומבין - פרוטאין בדם הגורם לקרישה - ניתן לסווג את החולים ב"סיכון גבוה" ו"סיכון נמוך" להישנות תסחיף פקיקי של הוורידים.
הם עקבו אחר 914 חולים שסבלו מתסחיף פקיקי ראשוני של הוורידים - קרישי דם בוורידים - במשך 47 חודשים בממוצע לאחר שהפסיקו את הטיפול בנוגדי ויטמין K. מאה מהם סבלו מקרישי דם פעם נוספת.