העצה בנוסח 'תזיז אותו או שתאבד אותו' היא בהחלט עצה טובה עבור אנשים הסובלים מדלקת פרקים, אך רק מעטים מהם אכן מתעמלים על בסיס קבוע, למרות שהם יודעים כי הם זקוקים לזה.
במאמץ לגלות מדוע, חוקרים מאוניברסיטת דרום קרולינה ערכו סקר בקרב חולי דלקת פרקים שלקחו חלק בהתעמלות קבועה, וכאלו שלא. הם גילו כי היחס, המוטיבציה, והתמיכה הרפואית כולם שיחקו תפקיד בשאלה האם חולים ישארו פעילים או לא.
החולים, הן המתעמלים והן אלו שלא, דיווחו בדרך כלל על תחושת כאב בזמן הפעילות הפיזית. אך אלו שהתעמלו נטו יותר להאמין כי הכאב בטווח הקצר יביא ליתרונות בטווח הארוך.
רוב החולים שלא התעמלו דיווחו כי הסיבה לכך שלא הצליחו להתעמל היתה דלקת הפרקים.
החוקרים ציינו כי רבים מבין אלו שלקחו חלק במחקר ולא התעמלו עשו זאת למעשה לפני שפיתחו דלקת פרקים. אך במקום לשנות ולהתאים את שגרת ההתעמלות כאשר החלו לחוש כאב, הם ויתרו.
אלו שהמשיכו להתעמל הסכימו יותר ברצון לשנות את שגרת הפעילות ולהתעמל למרות הכאב. אנשים שנהגו לעשות ג'וגינג ומפתחים מחלת מפרקים ניוונית בברך, לדוגמא, יכולים להחליף לתוכנית הליכה כדי להנות מיתרונות ההתעמלות.