ועדת החינוך של הכנסת דנה היום (ב' 31.7.06) בחוק השילוש שנכנס לתוקפו לפני כארבע שנים, לכאורה. מדוע לכאורה, משום שחברי הוועדה שמעו היום שהחוק, כפי שהוא היום, מיועד לעשירים בלבד. מדובר בתיקון לחוק המאפשר לשלב ילדים המוגדרים כמיוחדים במערכת החינוך הרגילה. אולם, בוועדה התגלה כי הורה שאינו בעל אמצעים לא יכול לשלב את ילדו בעל הצרכים המיוחדים בחינוך הרגיל.
ילד בעל צרכים מיוחדים, הלומד בחינוך המיוחד, מקבל סל שירותים רחב. סל השירותים הרחב כולל בתוכו כיתה קטנה, צוות גדול, טיפולים פרא-רפואיים, ועוד. שירותים אלה יקרים וניתנים ע"י המדינה. מתברר שכאשר ילד עובר מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל, הוא מאבד רבים מהשירותים והמדינה מממנת לו חלק קטן בלבד.
הורים רבים מעדיפים שילדיהם ילמדו בחינוך הרגיל כדי לתת להם הזדמנות לחיים מלאים, אך הם נאלצים להשלים מכיסם שירותים אלה, בעלות של לפחות 3,000 ש"ח לחודש, ולפעמים גם כ - 10,000 ש"ח. חברי הוועדה ציינו כי שירותים אלה אמורים היו להינתן ע"י המדינה.
"המיפוי יסתיים בתוך שנתיים-שלוש" עוד למדו חברי הכנסת שהחוק היה אמור לחול באופן הדרגתי. בתשס"ה הוחלט על תוספת בתקציב משרד החינוך של 100 מיליוני ש"ח, ועל סכום זה תוספת של 30 מיליוני ש"ח לשנה. לטענת ריקי ארמן ממשרד האוצר, הסכום לא הועבר למשרד החינוך כיוון שהוא היה מותנה בהגשת תוכנית שילוב ע"י משרד החינוך. תוכנית כזו עדיין לא הוכנה.
על כך, ענתה רות פן, מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך כי מיפוי לקויות ורמות תפקיד הוא עניין אקדמי, האורך זמן רב. "המשרד יצא לאחרונה במכרז, והמיפוי יסתיים תוך שנתיים עד שלוש שנים".
"שערורייה שלא נעבור עליה לסדר היום" יו"ר הוועדה, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), הגיב בתדהמה על הדברים. "זו שערורייה שלא נעבור עליה לסדר היום. יש בעולם שיטות מגוונות לתקצוב ואפשר לקחת אחת מהן וליישם אותה מיד. הילדים לא יפסיקו לגדול עד שהוועדות יסיימו את עבודתן ואיני מוכן לקבל את העובדה שתקצוב משרד החינוך ליישום חוק השילוב, עומד על 40 מיליוני ש"ח בלבד, בעוד שבג"צ קבע מינימום של 120 מיליוני ש"ח".
בנוסף, אמר כי "אני למד שתקצוב ילד בחינוך המיוחד יקר בהרבה (פי 2.5-4) מתקצוב ילד משולב. ולו מהטעמים הכלכליים, היה צריך להיות אינטרס לשלב יותר ילדים במערכת החינוך הרגילה".
"הייתי מייעצת לתלמיד להישאר בחינוך המיוחד" ח"כ זבולון אורלב (איחוד לאומי-מפד"ל) טען כי "השיקול הסמוי של משרד האוצר הוא שהורים בעלי אמצעים, ישלחו את ילדיהם לשילוב בחינוך הרגיל, וישלמו מכיסם את השירותים המגיעים להם בדין מהמדינה. החוק רצה לאפשר שילוב שוויוני של כל הילדים ללא קשר למצבם הכלכלי, כדי לתת להם סיכוי טוב יותר להשתלבות בבגרותם בחברה".
ח"כ רונית תירוש (קדימה), לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, התייחסה גם היא לנושא. "התקציב לשילוב הוא נפרד מהתקציב לחינוך המיוחד. בעבר היה לשילוב תקציב של 600 מיליוני ש"ח, שהצטמק ל- 250 מיליוני ש"ח ל- 5 שנים. גם המינימום הזה אינו ניתן. ב- 2006 היו רק 30 מיליון, ול- 2007 מתוקצבים 40". לדבריה, "במצב הנוכחי, גם אני הייתי מייעצת לתלמיד להישאר בחינוך המיוחד".
עול תקציבי כבד אילאיל לדר מ"ית"ד", אם לילד מוגבל, אמרה בדיון כי "לילד בחינוך המיוחד מוקצבים 12,000 ש"ח, ולילד משולב בחינוך הרגיל רק כ- 4,000. ההורים נאלצים לשלם את ההפרש וזהו עול תקציבי כבד. אך אפילו אם ההורים רוצים לממן מתשס"ז, המשרד מתכוון למנוע זאת, בטענה שאסור להורים לשלם מעבר לתשלומי ההורים שנקבעו ע"י ועדת החינוך של הכנסת".
עו"ד דורית מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך, ענתה כי הנחיה זו נועדה לשמור על שוויון בין התלמידים. "יש גם תופעה, שהורים ששילמו מיוזמתם עבור קניית שירותים, דורשים החזר תשלומים מהמשרד".
לסיכום החליטה הוועדה להגיש בג"צ נגד המשלה על אי קיומו של חוק השילוב. כמו כן הוחלט כי יש להגדיל את התוספת לחוק, בהתאם להחלטת בג"צ ית"ד, שקבעה מינימום שירותים שעלותם, לכל הפחות, 120 מיליוני ש"ח. כמו כן, דורשת הוועדה ממשרד החינוך להגיש לה מיפוי לקויות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בתוך חצי שנה.