להקים ועדת חקירה ממלכתית להרג בכנא

האגודה לזכויות האזרח פנתה אמש (ג', 1.8.06) אל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בבקשה שיפעל להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר הריגתם של האזרחים בכפר כנא שבלבנון, ובכלל זה בחינה של נסיבות האירוע ושל אחריותם האישית של כל המעורבים בו. "נבקשך להביא בפני הממשלה הצעת החלטה למנות ועדת חקירה ממלכתית בהתאם להוראות חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 (להלן - "החוק") כדי לחקור את הרג האזרחים הלבנונים, החפים מפשע, שאירע אתמול בעקבות הפצצת בניין מגורים בכפר כנא שבלבנון, וכדי לחקור אירועים נוספים, שבהם נהרגו אזרחים לבנוניים על לא עוול בכפם", כך כותב עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה. עו"ד יקיר מפרט את כל השתלשלות העניינים: "1. ביום ראשון 30.7.06 הפציץ חיל האוויר בניין מגורים בן שלוש קומות בשכונת חריבה בכפר כנא שבדרום לבנון. על-פי פרסומים, נהרגו כתוצאה מהפצצת הבניין לפחות 56 אנשים, מהם לפחות 37 ילדים. 2. אירוע זה מתווסף לפגיעות קודמות באזרחים לבנונים חפים מפשע והריגתם. 3. על-פי עדויות התושבים הלבנונים ואף על-פי דיווחי הצבא, חיל האוויר הפציץ לראשונה את הבניין בשעה אחת לפנות בבוקר. לאחר ההתקפה הראשונה יצא חלק מהתושבים מהבניין בניסיון לאמוד את הנזקים שנגרמו לו ובכך הם ניצלו. מי שנותר בבניין מצא את מותו אחרי 10 דקות כתוצאה מההפגזה השנייה של חיל האוויר. 4. בבניין שנפגע התקבצו תושבים רבים מכפרים שבאזור כנא, שסברו בטעות, כי הלינה בקומת הקרקע של המבנה בן שלוש הקומות תגן עליהם, ובסופו של דבר מצאו רובם את מותם כתוצאה מקריסת קירות הבניין בעקבות שתי ההפצצות של חיל האוויר. 5. התקפה זו, שהובילה למותם של אזרחים רבים חפים מפשע, דגל שחור מתנופף מעליה, והיא מהווה לכאורה הפרה בוטה ביותר של שני עקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי ושל המשפט הפלילי הבינלאומי: עקרון ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים ועקרון המידתיות. 6. כללים אלה מהווים את ה- raison d'etre של המשפט ההומניטרי ונועדו לשרת את מטרת העל שלו, קרי הקטנת הסבל של האוכלוסיה האזרחית החפה מכל פשע בזמן המלחמה. חוסר המוסריות שבהפרת כללים אלה מדבר בעד עצמו. 7. חומרת ההפרה של כללי המשפט ההומניטרי ושל כללי המשפט הפלילי הבינלאומי, שהובילה להרג למעלה מחמישים אזרחים חפים מפשע, מחייבת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בהתאם לחוק".

ההודעה לתושבים אינה פוטרת מאחריות

האוגה לזכויות האזרח מפרטת מה צריכה הוועדה לבדוק, למה עליה להתייחס ובאיזו מידה: "8. לנגד עיניה של הוועדה צריכות לעמוד, בין השאר, העובדות הבאות: הרס התשתיות, הדרכים והגשרים בדרום לבנון, והעובדה, כי חיל האוויר הפציץ כלי רכב, שהסיעו פליטים בדרכם לצפון, מנעו מתושבים רבים בדרום להיענות לכרוזי הצבא, שקראו להם לעזוב את בתיהם ואילצו אותם להישאר בכפריהם. מצב זה, שאף פורסם בתקשורת הישראלית, היה חייב להיות ידוע לאחראים על הפעילות הצבאית בדרום לבנון. על כן הטענה, כי צה"ל הודיע לתושבים, שעליהם לעזוב את כפריהם, אינה פוטרת אותו מהאחריות לגורלם של אזרחים אלה. 9. הפרוטוקול הראשון לאמנת ג'נבה בדבר הגנת קורבנות סכסוכים מזויינים בינלאומיים משנת 1997 (להלן - "הפרוטוקול"), שהוראותיו בנוגע להגנה על האוכלוסיה האזרחית הפכו לחלק מהמשפט הבינלאומי המינהגי, קובע, כי "בניהול פעולות צבאיות, תינקט זהירות מתמדת במטרה לחוס על האוכלוסיה האזרחית, על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים" (סעיף 57(1) לפרוטוקול). 10. בפרוטוקול נקבע עוד, כי "התקפה תבוטל או תושעה, אם מתברר כי המטרה איננה מטרה צבאית [...] או שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי" (סעיף 57(2)(ב) לפרוטוקול). 11. הפגזת בנייני מגורים בתואנה, כי תושביהם הוזהרו מראש, תוך התעלמות מוחלטת מהקשיים, שנתקלים בהם פליטים, אשר הסתיימו בהרבה מקרים בהריגתם של תושבים שניסו להימלט, מהווה עצימת עיניים והתנערות מוחלטת מהחובה לנהוג בזהירות, המעוגנת, בין השאר, בהוראות הפרוטוקול שצוטטו לעיל. 12. בנוסף לכך גם הטענה, כי מכפר כנא נורו רקטות קטיושה לעבר ישראל, אין בה כלשעצמה להכשיר הפצצה ישירה של בנייני מגורים והריגת למעלה מחמישים אזרחים, השוהים בתוכם. כללי המשפט ההומניטרי מטילים חובה מפורשת על הכוח הלוחם להבחין בין מטרות צבאיות לבין מטרות אזרחיות. שיגור רקטות בקירבת בתי מגורים אינה מכשירה הפצצה ישירה מהאוויר של אותם בתים והרג של כל מי שנמצא בתוכם. סעיף 51(5) לפרוטוקול קובע: 'בין השאר, התקפות מהסוגים שלהלן תחשבנה כחסרות הבחנה: א) התקפה על-ידי הפצצה בכל שיטה או אמצעי, המתייחסת למספר מטרות צבאיות נפרדות ומובחנות באופן ברור והממוקמות בעיר, עיירה, כפר או אזור אחר המכיל ריכוז דומה של אזרחים או אוביקטים אזרחיים, כאל מטרה צבאית יחידה; וכן ב) התקפה שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי'.

"ההפצצה היתה לא חוקית ולא מוסרית"

13. פעילות חיל האוויר בכפר כנא עומדת בניגוד גמור להוראות הפרוטוקול, שהובאו לעיל. 14. אי-חוקיותה ואי-מוסריותה של ההפצצה, שהביאה למותם של עשרות אזרחים חפים מפשע, מחייבת בראש ובראשונה, כי במנדט שיוענק לוועדת החקירה תהיה התייחסות חד-משמעית לחובה לברר את נסיבות האירוע ולבחון את אחריותם האישית של כל מי שהיה מעורב בו כמתחייב מהוראות החוק הפלילי הבינלאומי, החל מהטייס שהפגיז את הבניין וכלה בדרג הצבאי והמיניסטריאלי הבכיר, שאישר את הפעולה, ולחלופין לא נקט בצעדים הנדרשים כדי למנוע מפורשות פעולות בלתי-חוקיות מעין אלה. 15. עם תום החקירה יש ללמוד את ממצאי הדוח של ועדת החקירה, ובכלל זה לבחון את אפשרות ההעמדה לדין פלילי של כל מי שעולה לגביו חשד, כי הוא היה מעורב בעבירה על הוראות החוק. 16. מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית, מוסרית ושומרת חוק חייבת לנהל את הלחימה בהתאם להוראות המשפט ההומניטרי והמשפט הפלילי הבינלאומי. הנכונות לכבד את הוראות המשפט הבינלאומי בעתות משבר ובעתות מלחמה היא זו שמבחינה בין מדינות מוסריות ושומרות חוק לבין מדינות שאינן מוסריות ושאינן שומרות חוק". לעניין זה, מפנה האגודה את רה"מ והמכותבים הנוספים למכתב, לדבריו של הנשיא ברק: "ישראל מצויה בלחימה קשה... לחימה זו אינה נעשית בחלל נורמטיבי. היא נעשית על-פי כללים של משפט בינלאומי, הקובעים עקרונות וכללים לניהול הלחימה. האמירה כי 'כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות' אינה נכונה. אימרתו של קיקרו כי בעת מלחמה מחרישים החוקים אינה משקפת את המציאות המודרנית. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: 'כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות. אך גם כאשר התותחים יורים חייב המפקד הצבאי לשמור על החוק. כוחה של חברה לעמוד כנגד אויביה מבוסס על הכרתה, כי היא נלחמת עבור ערכים הראויים להגנה. שלטון החוק הוא אחד מערכים אלה' ^{בג"צ 168/91 מורכוס נ' שר הביטחון [2], בעמ' 471-470". בג"צ 3451/02 אלמדני ואח' נ' שר הביטחון ואח', פ"ד נו (3) 30, 34}. "17. כיבוד הוראות המשפט הבינלאומי משמעותו כיבוד ההוראות, המטילות אחריות אישית על כל מי שמעורב בהפרה בוטה של הוראות המשפט הפלילי הבינלאומי. הקמת טריבונאלים בינלאומיים ואימוץ חוקת רומא של המשפט הבינלאומי הפלילי משקפים את המחוייבות של הקהילה הבינלאומית להעניש את אלה, שהיו מעורבים בהפרת הוראות המשפט ההומניטרי". לאור כל האמור לעיל, מבקשת האגודה מראש הממשלה לדאוג להקמתה של ועדת חקירה לחקר הרג האזרחים בכפר כנא. המכתב נשלח כהעתק גם ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז ולפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט.