החרפה בהצהרות אירנים וסורים נגד ישראל

לרגל יום השנה ה-61 להקמת הצבא הסורי פרסם בשאר אל-אסד איגרת לצבאו להלן תרגום עיקריה: "יום השנה לייסוד הצבא [הסורי] חל השנה בנסיבות בינ"ל של אתגרים אזוריים המחייבים אותנו לנקוט זהירות ועירנות ומחייבים כוננות ומוכנות. שכן, מלחמת ההשמדה הברברית שמבצע האויב הציוני נגד עמנו הערבי הגאה בלבנון ובפלשתין, הולכת והופכת לאכזרית יותר ויותר. לבנון האחות נתונה להתקפה גלויה ע"י מכונת התוקפנות הישראלית באוויר, בים וביבשה כאשר האויב נוקט בצורות הנתעבות ביותר של רצח, הרס וחורבן ולא פוסח על אף אדם, אבן, מתקנים או תשתית.. חלק מהמערכה והתוקפנות שלהם מתבסס על זיוף העובדות והאמת. [גם] אם יש מי שמקל עליהם את תוכניותיהם ומפיץ עבורם את הטענות שלהם - הרי הדופק של העמים חזק יותר וממשיך להתקיים. הזמן כעת הוא זמן ההתנגדות העממית הלאומית. ההתנגדות הזו הצליחה להשפיל את הכובשים, לשבור את יראת הכבוד שלהם בעירק ובפלשתין, והיום בלבנון, והיא הוכיחה לעולם כי הכוח של האמת חזק יותר מכל השחצנות של הכוח העושק. ישראל היא זו שביצעה ומבצעת את התוקפנות, היא זו שמחזיקה בשבי מדינות [שלמות]... היא זו שמחזיקה אלפי אסירים בבתי הכלא ובבתי המעצר שלה. ישראל, לפני כל אחד אחר, היא זו הכובשת את אדמתנו הערבית בפלשתין, בגולן ובדרום לבנון. לוחמי ההתנגדות האלה והעם הזה נלחמים כדי לפדות את המולדות והמדינות שלהם. הם נלחמים כדי להגן על אדמתם ועל כבודם. אין להם דגל מלבד [דגל] הניצחון והם הוכיחו שהניצחון מתחיל בעמידה איתנה של כבוד, ממשיך בחשיפת הסוכנים שנטשו [את האחים הערבים] ומסתיים בשחרור. סוריה שעמדה תמיד לצד אחיה והקריבה שורות של שהידים כדי להגן על חירותה של לבנון, כפי [שעשתה זאת כדי להגן] על חירותה של סוריה, היא היום - כמו בעבר - הכוח החזק ביותר ובעל הנחישות הרבה ביותר לעמוד לצד עמנו הערבי הסבלני והנאבק בלבנון ובפלשתין, ולצד ההתנגדות הלבנונית הגיבורה שהכתה את האויב בבסיסו. כל צווחות האיומים שמשמיעים כוחות ההגמוניה התומכים בתוקפנות לא יניאו אותנו מלהמשיך בדרך השחרור, התמיכה באחינו ובעזרה להתנגדות. אסד קרא לכוחות המזוינים, על כל חטיבותיהם ויחידותיהם להגביר את המאמצים בזירות האימונים, לעבוד ולהתאמץ להיות מוכנים יותר ולהעלות את רמת המוכנות ואמר: "למרות אמונתו כי השהאדה היא הדרך לחירות ולניצחון עלינו להאמין כי כל מאמץ וכל טיפת זיעה כעת באימונים יחסכו טיפת דם כאשר תגיע השעה. המערכה נמשכת כל עוד אדמתנו כבושה וכל עוד זכויותינו נגזלות. הניצחון יבוא בעזרת אללה."[אל-ת'ורה (סוריה) 1.8.06]

היומון השמרני כ'יהאן' המקורב למנהיג העליון עלי ח'אמנאי, פרסם בכותרתו הראשית בגיליון 1.8.06: "הודעה מיוחדת של 'כיהאן' לגבי ההתפתחויות האחרונות בלחימה בלבנון: תל אביב מחכה למטר של טילים". במסגרת דיווח אודות התגובות לפרשת כפר כנא כתב 'כיהאן' כי: "גל התמיכה העממית בעיקר במזה"ת זורם לכיוון חיזבאללה בלבנון... חסן נסראללה, הדמות הערבית האיסלאמית המוכרת ביותר במזה"ת, אמר בתגובה לפשעי כנא כי הוא יגיב תגובה נחרצת ומפתיעה כנגד המשטר הציוני. למשמע דבריו, הם [הציבור במזה"ת] מחכים שהטילים של חיזבאללה יפגעו בעיר המרכזית תל אביב ויהרסו אותה. גם הישראלים ממתינים למאורע הזה, כי הם עצמם הודיעו שהטילים של חיזבאללה יכולים לפגוע עד [למרחק] 200 ק"מ, זאת כאשר המרחק מגבול לבנון עד ישראל הוא רק 120 ק"מ."[3]

סוכנות הידיעות השמרנית האירנית 'פארס' דיווחה כי מפקד 'משמרות המהפכה' האירניים, יחיא רחים צפוי, נשא נאום בפני כוחות 'משמרות המהפכה' והבסיג' ב-30.07.06, בו דרש מהם להיות מוכנים לתגובה נגד ישראל וארה"ב. להלן קטעים מהדיווח: "אני מקווה שאומתנו האמיצה והגדולה תצליח יום אחד לנקום את נקמת דמם של המוסלמים המדוכאים והשהידים [שנהרגו על ידי] ישראל ואמריקה. אנו רואים גם באמריקה את הגורם למותם של כל 200 אלף השהידים במלחמה שנכפתה עלינו [מלחמת אירן-עירק 1988-1980], משום היא שידלה את סדאם [חוסיין] לתקוף את אירן. אנו צריכים לשמר את אש השנאה הקדושה בוערת בלבבותינו עד לבוא זמן הנקמה. לאור הפשעים והדיכוי של הציונים, אני מבקש מאלוהים להחיש את שנות אי-קיומו של המשטר הזה ... הציונים מקדימים את מותם שלהם באמצעות מעלליהם, כיוון שחיזבאללה והעם הלבנוני הם בלתי מנוצחים. יש למוטט את המשטר הציוני המזויף, הגידול הסרטני [שקרוי] ישראל, שהוקם על-מנת לבזוז את המשאבים והעושר של המוסלמים. האם קנאתם של מיליארד וחצי מוסלמים תתיר שדמם של המוסלמים החפים מפשע מאפגניסטאן, עירק, פלשתין ולבנון יישפך כך לאדמה?... מה קרה לקנאתם של המוסלמים? לאן הלכו הערביות, ההתלהבות הקולקטיבית, והקנאה [לאיסלאם] של 250 מיליון ערבים? מדוע ראשי מדינות ערב שותקים לנוכח הפשעים האלו?"[1] היומון הלונדוני 'אל-קודס אל-ערבי' ציטט עוד מדבריו של מפקד 'משמרות המהפכה', רחים צפוי, בהסתמך על דיווח סוכנות הידיעות 'פארס' שאמר כי "על 'משמרות המהפכה' והבסיג' להיות מוכנים לתגובה נגד ישראל וארה"ב. המנהיג העליון (של אירן, עלי ח'אמנאי) יגיד לכם מתי יגיע הזמן לכך." [אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 31.07.06]

עורך היומון הממסדי הסורי "אל-ת'ורה", עבד אל-פתאח אל-עוצ', כתב: "הוי שליטי ערב, הרציונאליים והמציאותיים ויוני השלום אתם יכולים לשתות את הקפה של הבוקר עם הארומה של ילדי [כפר] כנא. אתם יכולים עכשיו להמשיך להשיק כוסות לחיי השלום עם רייס ולייצר מהעורות של אלה שנהרגו גלימות לחלקכם ועניבות לאחרים בתור מזכרות מלבנון. מי יגער בישראל? מי יעז?! ההיסטוריה של ישראל המלאה במעשי טבח מעידה על האופי התוקפני והברברי עליו היא מתקיימת ואשר לא ניתן לשנותו בדרכם של שליטי [ערב] החכמים אלא באמצעות המנטאליות של לוחמי ההתנגדות ההרפתקניים... התשובה [שלנו] אליכם היא: כל אלה שנהרגו הם ילדינו, האם יסלח האב לרוצח בנו?!..." [אל-ת'ורה (סוריה) 1.8.06]

במאמר שפרסם העורך הראשי של היומון הסורי הממסדי 'תשרין', ד"ר ח'לף אל-ג'ראד, נכתב: "מעצבי התוכניות האסטרטגיות, מקבלי ההחלטות ו[מצביאי] המלחמה של הישות הציונית ותומכיה, צריכים ללמוד על אופיו של האזור הזה ועל משמעות השהאדה והכבוד אצל בני האזור... [אם ילמדו] יבינו שכל המלחמות האכזריות שלהם, ההרס, החורבן והרצח הקולקטיבי של עמינו בעירק, בפלשתין ובלבנון לא יועילו להם כלל ולא יאלצו את אומתנו לנחול תבוסה ולהיכנע. להיפך, זה ידחוף מיליונים מקרב הערבים במדינות השונות להצטרף להתנגדות, לשאת נשק ולהילחם בציונות... ההיסטוריה איננה מרחמת. כל אדם באומה הזו - ובמיוחד שליטיה - חייב לבחור את השוחה בה יעמוד וממנה יילחם. או שתהיה זו השוחה של ישראל, הציונות וארה"ב (בהנהגת השמרנים החדשים) והזרמים הימניים והגזעניים שכרתו עימם ברית, וכן הכוחות והארגונים התומכים בהם מבחינה צבאית, פוליטית, כלכלית, מחשבתית, דיפלומטית, אידיאולוגית ואשר קשרו עימם קשר. או שתהיה זו השוחה של ההתנגדות המגנה על האדמה, הזכויות, הכבוד, ההיסטוריה והזהות ולצידה כל כוחות ההתנגדות הערביים, האיסלאמיים והעולמיים. אין אופציה אחרת במשוואה הקיומית והמכריעה הזו וברגע ההיסטורי המכריע הזה."[תשרין (סוריה) 31.7.06]

ראש 'מועצת המפקחים', איתאללה אחמד ג'נתי, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות של הסטודנטים האירניים - 'איסנא', כי מלחמת המשטר הציוני בלבנון מקבילה לעאשורא [בעאשורא מציינים השיעים את מות השהידים של חוסין, נכדו של הנביא מוחמד בידי יזיד בן מעאויה הסוני שגזל, לטענתם, את השלטון מבית עלי. העאשורא הפכה על-ידי מייסד המהפכה האיסלאמית, איתאללה ח'ומיני, לסמל ההתקוממות של מעטים כנגד החזק העושק]. הוא הדגיש את הפן השיעי של המלחמה ואת תפקידו של חיזבאללה כמגן השיעים כיום. עוד קרא איתאללה ג'נתי לכל המוסלמים להגיש סיוע צבאי לחיזבאללה. להלן קטעים עיקריים מהדיווח: "חיזבאללה, הינו, למעשה, [ארגון] נאמני האל, עלי ובית עלי. על כל האנשים בעולם [מוטלת] החובה לתמוך בנאמן זה. התמיכה הטובה ביותר למען האל היא תמיכה במלחמת האיסלאם בכופרים. אני מקווה שאחיה ואזכה לראות את חגיגת ניצחון האיסלאם על הכופרים. ... מלחמת המשטר הציוני בלבנון מקבילה לעאשורא, כשם שיזיד סבר שהוא ניצח לאחר שהביא למותו של אמאם חוסיין, בעוד [שלמעשה] בני אומיה נחלו בכרבלא את תבוסתם הגדולה ביותר [כך גם המשטר הציוני].[יזיד הינו השליט הסוני מבית אומיה שהרג את חוסין, נכדו של הנביא מוחמד ובנו של עלי, בקרב כרבלא בשנת 680. חוסין לפי השיעים אמור היה להיות שליט המוסלמים ולא יזיד. קרב כרבלא סימן למעשה את הפילוג בעולם האיסלאם בין הסונים לשיעים] למרות שכל עולם המערב והמזרח [גם יחד] תמך בעירק במלחמת [אירן-עירק], ואיש לא תמך באירן, אנו הצלחנו לנצח בעזרת האל. גם כיום יש לצפות ממדינות המוסלמים שלא לסרב [להגיש] כל סוג של סיוע ובמיוחד סיוע צבאי, תרופות ומזון עבור חיזבאללה והעם הלבנוני, ואפילו להעביר את הפצועים לטיפול במדינות השכנות." הוא הוסיף כי "חסן נסראללה הינו איש המאה, שכן הוא לבדו עומד מול ההתקפות הפראיות של המשטר הציוני."[2]

השרה הסורית לענייני מהגרים, בות'ינה שעבאן, כתבה ביומון הממסדי הסורי 'תשרין' וכן בטורה השבועי ביומון הלונדוני 'אל-שרק אל-אוסט': "ברור כי פירוק ההתנגדות [חיזבאללה] מנשקה, הרס עירק, קריעת העם בעירק לגזרים וכן האיום על סוריה כולן מטרות [בדרך] לכינון המזרח התיכון החדש בזהות ציונית מערבית... הערבים צריכים להבין היום כי 'כל מה שמאחד אותם הוא נכון וכל מה שמפלג אותם הוא בבחינת טעות'. לכן, המערכה היא ארוכה, מערכה של קיום או אי-קיום. [קונדוליזה] רייס צדקה כשאמרה שלא תהיה חזרה [למצב שהיה קיים] לפני שפרצה המלחמה. גם אם היא וישראל ירצו [שהמצב] יחזור לקדמותו, הרי שהתנפצות האשליה האגדית של העליונות הישראלית ושבירת רוח התסכול שישראל הפיצה בקרב הערבים - לא יאפשרו לערבים להסכים שוב להשפלה לנחיתות ולייאוש ששררו [לפני המלחמה]. אין ספק שהמזרח התיכון נמצא היום בצירי לידה. אך, הלידה תהיה לידה של עולם ערבי בו ישלטו בניו האצילים, המבינים את האינטרסים שלהם, הגאים בעברם, בהווה שלהם ובעתידם ומקריבים למען עתיד של כבוד לילדיהם בו ישיגו הערבים שלמות ושיתוף פעולה זאת, כדי שהקול הערבי יגבר גם בזירה הבינ"ל..." [תשרין (סוריה) 31.7.06 ; אל-שרק אל-אוסט (לונדון) 31.7.06]