במחקר השוו החוקרים עכברים בוגרים נורמלים, לעכברים 'זקנים' נורמלים, ולעכברים מיוחדים שהיוו דוגמא למודל גנטי לאלצהיימר כפי שקיים בבני אדם.
העכברים קיבלו תזונה נורמלית, או תזונה החסרה בחומרים מזינים חיוניים למשך חודש אחד. חלק מהעכברים שקיבלו את התזונה הלקוייה קיבלו גם מיץ תפוחים מרוכז יחד עם מי השתייה שלהם.
תוצאות המחקר הראו כי לעכברים הבוגרים הנורמלים ולעכברים שהונדסו גנטית וקיבלו תזונה רגילה היו אותן רמות של אצטילכולין.
למעשה, לעכברים הנורמלים הבוגרים היו אותן רמות של אצטילכולין ללא כל קשר לתזונה. עם זאת לעכברים שהונדסו גנטית וקיבלו את התזונה הלקויה היו רמות נמוכות יותר של אצטילכולין, אך ניתן היה למנוע ירידה זו אצל אלו שקיבלו את מיץ התפוחים.
בקרב העכברים המזדקנים שקיבלו תזונה נורמלית, רמות האצטילכולין היו נמוכות יותר מאצל העכברים הבוגרים הנורמליים, והרמות היו נמוכות אף יותר כשקיבלו תזונה לקוייה. אך שוב, ניתן היה למנוע הדרדרות זו על-ידי הוספה של מיץ תפוחים למים.
לעכברים נעשה גם מבחן זכרון בעזרת מבוך. נתגלה כי העכברים שקיבלו את התזונה בתוספת מיץ התפוחים הצליחו למעשה טוב יותר במבחני המבוך מאלו שלא קיבלו את תוספת מיץ התפוחים.
כמות מיץ התפוחים שהעכברים שתו היתה שוות ערך לשתיית 240 גרם של מיץ תפוחים או אכילת 2-3 תפוחים ביום לבני אדם.
מחקרים שנעשו בבני אדם ובחנו את צריכת התפוחים צפויים להתפרסם בעתיד הקרוב.
