|
"אווירה לחוצה" במסדרונות המודיעין
|
|
|
חרף הביטחון העודף שהציגה המערכת הצבאית בימים שלאחר המלחמה, בכירים בחיל המודיעין מספרים על "אווירה לחוצה ובלתי נוחה". חלקם, אוזרים אומץ ומפנים עתה אצבע מאשימה כלפי ההיערכות הכושלת, אשר כללה ערב המלחמה, "מחסור בעזרים מודיעיניים, מפות ישנות ובלתי מעודכנות משנת 2002, והיעדר מודיעין טקטי מדויק". את מה שאומרים באוזננו בכירים בחיל המודיעין, סביר להניח שלא תשמעו בגלוי. בטח שלא בתקשורת. בחיל מפנים את האצבע כנגד שני גורמים מרכזיים: האחד, תת-אלוף יוסי ביידץ, ראש חטיבת המחקר, מי ששימש במשך שש השנים האחרונות כגורם האחראי על הזירה הצפונית בחיל המודיעין. בשלוש השנים הראשונות מאז עזבו כוחות צה"ל את לבנון, שירת ביידץ כראש זירת צפון בחטיבת המחקר. בשלוש השנים שלאחר מכן, הוא התקדם וכבר פיקד כקמ"ן פיקוד הצפון. "בשש השנים האחרונות, המודיעין הצפוני היה בידיים שלו, בפיקוד שלו, בניהול שלו", טוענים היום גורמים בחיל. "אם מישהו אשם בהיערכות המודיעינית, הרי שזה הוא". קצין נוסף הזוכה לקיתונות של ביקורת הינו תא"ל גיא ליפקין, קצין מודיעין שדה ראשי (מקמש"ר) האחראי על איסוף המודיעין הקרבי ועל מחלקות מודיעין בדרג הנפרש מרמת הגדוד ועד רמת הגיס כולל. מקמש"ר נתפס כגורם שלא עמד בייעודו לפתח את מודיעין השדה כפי שהתברר במלחמה בלבנון. ל"שלום טורונטו" נודע, כי בקרב בכירים בצה"ל מנוי וגמור להביא לביטולו של מקמש"ר (הוקם באפריל 2000) ולהחזיר את סמכויותיו לקמנ"ר.
|
|
"שיקראו את העיתונות הערבית"
|
|
|
בשיחתו עם "שלום טורונטו" המשיך הגורם הצבאי הבכיר בנימה ביקורתית. המלחמה האחרונה, כך נראה, יצרה שבר אידיאולוגי גם במערכת עצמה. "מספיק היה לקרוא את העיתונות הערבית בכדי להבין כיצד פועל ראשו של חיזבאללה, ומה הם האינטרסים שבבסיס החשיבה הסורית", הוא אומר. ואכן, חצי שנה לפני פתיחת המלחמה בלבנון, בחודש ינואר 2006, כתב העיתון "אל-חיאת" הלונדוני, כי "אירן וסוריה ינסו לגרור את ישראל למלחמה באמצעות השימוש הצבאי בכוחות החיזבאללה". "מכון המחקר ממר"י", אומר הבכיר, "מגלה לנו היום את מה שצה"ל היה צריך לראות בעצמו". על-פי הדיווח, ראע'דה דורע'אם, נציגת העיתון "אל-חיאת" בניו-יורק, פרסמה ב-6 בינואר 2006, מאמר ניתוחי תחת הכותרת "תסריטים ל'הזמנת' מתקפה ישראלית על לבנון וישראל", במסגרתו העלתה את התסריט ולפיו סוריה ואירן ינסו לגרור את ישראל למלחמה באמצעות שימוש בחיזבאללה ובפלגים הפלשתינים. המטרה: "להפיג את הלחץ הבינלאומי המופעל על שתי המדינות". הכתבת דיווחה, כי "בחוגים הבינלאומיים מדברים על תסריטים הקשורים לקבלת החלטות בעלות אופי 'קיומי' על-ידי המשטר הסורי ועל-ידי חיזבאללה. "האחריות הגדולה ביותר, בזירה הלבנונית, מוטלת על כתפי חיזבאללה", נכתב בעיתון, "מאחר שעליו להחליט סופית אם הוא באמת מפלגה לבנונית או שהוא חייל המיישם את ההחלטה הסורית או האירנית 'לגרור את האזור' למלחמה, ולהפוך את לבנון לזירה של 'גיהינום' כדי לשרת את הגרעין האירני או כדי לפטור את סוריה מהחקירה הבינלאומית על פשעי ההתנקשויות...".
|
|
שיחה עם קצין בכיר אחר, משרטטת, גם היא, את הדרך בה ראו בכירי המטכ"ל את הזירה הלבנונית, ערב פרוץ המלחמה. במהלך החודשים האחרונים הייתה תחושה של מתן חוסר חשיבות מסוים למתרחש מצפון, הוא אומר. "חטיבת גולני", סיפר, אשר בדרך כלל משובצת בפיקוד הצפון, הועברה יחד עם כוחות סיירת אגוז לתגבור פעילות הכוחות בעזה, על-רקע חטיפתו של החייל גלעד שליט. "למרות חשיבות הפעילות המבצעית בדרום", טוען הקצין הבכיר בכעס, "נראה כי במטכ"ל לא השכילו להבין את חשיבות הגזרה הצפונית". "למרות שהייתה באזור התרעה קונקרטית לחטיפת חיילים, ולמרות שראש אמ"ן לשעבר התריע, כי חטיפת חייל צה"ל בידי חיזבאללה עשויה להביא לפרוץ מלחמה בלבנון, במטכ"ל החליטו להעביר את הכוחות הסדירים של גולני ואגוז לאזור עזה". בפיקוד הצפון, כך נודע ל"שלום טורונטו", לא אהבו את החלטת המטכ"ל וערערו עליה. הלוחמים, כך מסתבר, הוזעקו שוב לחזית הצפונית רק לאחר חטיפתם של שני חיילי צה"ל. אז, טוענים בפיקוד, "כבר היה מאוחר מידי".
|
|
בימים שלאחר המלחמה טענו ראשי מערכת המודיעין, כי "דבר לא הפתיע אותנו". היינו ערוכים, הם אומרים כעת. "ידענו היטב את כוונותיו של נסראללה", הם מדגישים. בתדרוך שערך לכתבים צבאיים, הציג ראש חטיבת המחקר במודיעין, תת-אלוף יוסי ביידץ, סקירות פנימיות תחת סיווג "סגול מצומצם", סקירות רגישות בהחלט, אשר אמורות היו לחזק את טענותיו. תא"ל ביידץ אמר אז בהתרגשות ובתוקף כי המודיעין ידע את כל הפרטים המוקדמים, וכי זו ההוכחה לכך שלא היה כל כישלון מודיעיני. ואולם, נראה כי יש מי שחושב אחרת. הקצין הבכיר, המעורה בפרטי האירוע, טוען כי "ההצגה של תא"ל יוסי ביידץ התייחסה להערכות האסטרטגיות של צה"ל". לדבריו, "כדי לספק הערכה אסטרטגית לא צריכים מודיעין, אלא אפשר להסתפק במכוני המחקר הקיימים". המונולוג של הקצין הבכיר מביע אולי את שורש השבר המערכתי. "תפקיד המודיעין נמדד בחומרי המודיעין האופרטיבי שמגייסים הכוחות. בסופו של דבר, בעת מלחמה הכוחות זקוקים למודיעין טקטי וביצועי, שבלעדיו לא ניתן להכריע את הצד השני. דוגמה קלאסית היא בדמות המפות הישנות שחולקו לכוחות הלוחמים". לדברי הקצין, המודיעין מודה, ומקבל זאת כעובדה, שלא ידע את כל מיקומם של משגרי הקטיושות. "נכון", הוא אומר, "לא ניתן לדעת את מיקום 100 אחוז מהקטיושות". ואולם, "לאחר שהגדירו את האיום בשטחים כאיום אסטרטגי, השב"כ נערך בהתאם והוא מספק תוצאות כמעט של 100 אחוז במאבק בטרור". לו היו מתייחסים לאיום החיזבאללה בהתאם והיו משקיעים יותר בפיתוח אמצעי האיסוף על סוגיהם השונים, ניתן היה לספק תמונת מודיעין טובה יותר גם במישור הטקטי. לא צריך בשביל זה מודיעין מורכב ומסובך, הוא מדגיש, "אלא רק עבודה שיטתית. לפעמים בפענוח תצלומי אוויר, לעיתים בסיירי שטח ובעוד שיטות מודיעיניות שלא ניתן לפרטם".
|
|
לצד הקריאה להתפטרותם של ראש הממשלה ושר הביטחון, נשמע גם שמו של הרמטכ"ל, רא"ל דן חלוץ. ראש המטה הכללי, מצידו, הבהיר, כי "אם יהיה צורך - יהיו אנשים בדרגים הגבוהים שייקחו אחריות", וטען, כי הוא עצמו לא יברח מביקורת לגיטימית. אך האם דן חלוץ צפה את המלחמה? מה סבר חלוץ באשר לנפיצות הגזרה הצפונית, אך חודשים ספורים טרם חטיפת החיילים ושיגור הקטיושות לערי ישראל? מבדיקה שערכה מערכת "שלום טורונטו", עולה, כי בסקירותיו השונות לא ייחס חלוץ חשיבות עליונה לגזרה הצפונית. כחודשיים לאחר פרישתו של האלוף זאבי פרקש, התמקד חלוץ באיום הגרעיני מכיוון טהרן. בכנס הרצליה, הכינוס החשוב ביותר של בכירי המדינה בנושא מאזן החוסן והביטחון הלאומי, הרחיב חלוץ באשר למצבה האסטרטגי של ישראל במזרח התיכון. במוקד, כאמור: אירן. "האיום היחידי שיכול להתרחש הוא האיום האירני", אמר חלוץ. "אין אפשרות לקואליציה ערבית נגד ישראל, ואין אף מדינה באזור שיכולה לנצח את ישראל". חלוץ, כך נודע, דחה בתוקף את הערכות המודיעין שהוצגו בפניו וסבר, כי בידי צה"ל מענה מספק באמצעות חיל האוויר להתמודד עם איומי חיזבאללה. ממש באותם הימים, במסגרת סקירתו החודשית בוועדת חוץ וביטחון, התמקד חלוץ, שוב, באיום האירני ובזירה הפלשתינית. את הגבול הצפוני, הוא "שכח" לעלות לדיון. על-פי פרוטוקול וועדת החוץ והביטחון מהתאריך 24.01.2006, התרכז הרמטכ"ל בבחירות הפנים פלשתיניות והעריך, כי "הבחירות יסתיימו בתוצאה שוויונית בין הגושים הגדולים", עם נטייה לניצחון של תנועת הפת"ח. גם במקרה הזה, לא דייקו הערכות המודיעין שהוצגו. תנועת החמאס החלה את המהפכה הירוקה בשטחי הרשות, ועד מהרה הפכה לכוח המוביל והמניע של הפרלמנט הפלשתיני. ברקע: הפת"ח איבד מכוחו, התפורר כמעט לחלוטין, והפך לכוח צללים במערכת הפוליטית ברשות. ולא רק זאת. בדיקה שערכה מערכת "שלום טורונטו" בדוחות התקציב של משרד האוצר לשנת 2006, מעלה כי כלל לא הוקצו משאבים למיגון העורף, כפי שהתחייב מלשון הערכותיו של ראש אמ"ן לשעבר, האלוף אהרון (זאבי) פרקש. "אם מנתחים את ההיערכות הצבאית על-פי רמת מוכנות העורף למלחמה", כך אומר קצין בכיר, "לא נותר לנו אלא להודות בהיערכות חלקית בלבד".
|
|
