שופטת בית הדין האזורי לעבודה, חגית שגיא, הורתה (יום ב', 26.8.02) להותיר את מעמדו של עורך הדין מקסים ראקוב, כעובד של המדינה, ולא לפטרו עד להכרעת הדין בתביעה שבה הוא מבקש למנוע את הדחתו מתפקידו.
עילת התביעה שהגיש עו"ד ראקוב, באמצעות עו"ד אייל נון, נסובה על ההחלטה לפטרו. ראקוב טוען, כי השיקולים מאחורי פיטוריו הם פסולים, ונעשו בהיעדר סמכות. התביעה הוגשה ביום 22.8.02 בגין החלטתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רו"ח אביגדור יצחקי, לפטר את ראקוב.
ראקוב משמש כסגן היועץ המשפטי במשרד ראש הממשלה, וכיועץ המשפטי של המועצה לביטחון לאומי מזה כשנתיים. קודם לכן שימש משך שלוש שנים כיועץ המשפטי של המטה ללוחמה בטרור. לטענתו, יצחקי רואה בו נאמן של ראש המועצה לביטחון לאומי הפורש, האלוף עוזי דיין.
בעתירה טוען ראקוב, כי היועצת המשפטית הזמנית של משרד ראש הממשלה, עורכת הדין שלומית ברנע, המקורבת לרו"ח יצחקי, מנסה לגרום לפיטוריו - לדבריו תוך שימוש בתכסיסים ביורוקרטיים. בעבר סיכל את הניסיון האלוף עוזי דיין, אשר התייצב לצד ראקוב וגייס את היועץ המשפטי לממשלה, אשר מנע את הפיטורין.
במכתב שכתב דיין הוא מציין: "במהלך עבודתו במועצה לביטחון לאומי גילה עו"ד ראקוב יוזמה, עצמאות, נכונות לעבודה מאומצת, וידע מקצועי. הוא זוכה להערכה רבה מצד אנשי המועצה לביטחון לאומי וגורמים מקצועיים במערכת הביטחון, משרד המשפטים, משרדי הממשלה השונים באקדמיה, ואף בחו"ל. במהלך השנה האחרונה ניהלה עורכת הדין שלומית ברנע, יועצת משפטית בפועל דאז במשרד ראש הממשלה, מסע נחוש לפיטוריו של עו"ד ראקוב. במסגרת זו אף הופעלו לחצים שלא על בסיס ענייני על המועצה לביטחון לאומי".
בחודש יולי 2002 הועמד ראקוב בפני ועדה בראשות עו"ד אמנון דה-הרטוך, שקבעה שראקוב אינו מתאים לתפקיד בהתבסס על דוח סודי שכתבה ברנע. הדוח מעולם לא הוצג בפני ראקוב, הטוען בעתירה כי עו"ד דה-הרטוך הוא ידיד אישי של ברנע, ורומז כי ישיבתו בראש הוועדה הוא פסול ונגוע בניגוד אינטרסים.
על ההחלטה לפטרו הגיש ראקוב ערעור לנציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר, וביקש להקפיא את היוזמה לפטרו. בטרם נתקבלה ההחלטה לפטרו, שלח יצחקי מכתב פיטורין לראקוב, מבלי שנועץ באלוף דיין. בתגובה, שלח דיין מכתב חריף ודרש להחזיר את ראקוב לתפקידו.
במכתב כותב דיין, כי ראקוב מבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, וכי עזיבתו תפגע בתיפקוד המועצה לביטחון לאומי. האלוף דיין מציין כי לדעתו הפיטורין נובעים משיקולים זרים.
"פיטורי עו"ד מקסים ראקוב בוצעו בהליך חפוז, מבלי להתייעץ איתי ומבלי לכתב אותי, ומבלי לשמוע את העובד... אני רואה בפיטורין פגיעה של ממש בעבודת המועצה לביטחון לאומי, כניעה ללחצים לא ענייניים של גב' שלומית ברנע, וקביעת עובדה בטרם ייכנסו לתפקידם ראש המועצה לביטחון לאומי והיועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה החדשים".
מכתבו של דיין לא נענה. אי לכך, פנה עו"ד ראקוב לבית הדין לענייני עבודה. בתביעה שהגיש טוען ראקוב כי יצחקי כלל אינו מוסמך לפטרו, שכן המועצה לביטחון לאומי כפופה לראש הממשלה עצמו ולא למשרד ראש הממשלה. בנוסף, החקיקה הרלוונטית אינה מעניקה למנכ"ל משרד ראש הממשלה סמכות לפטר אותו.
ראקוב טוען: "עיתוי הפיטורין אינם מקריים. יצחקי וברנע מבקשים לבצע מחטף לפני כניסתם לתפקיד של אפרים הלוי, ראש המועצה לביטחון לאומי המיועד, ושל עו"ד ישראל מימון, היועץ המשפטי החדש במשרד ראש הממשלה, אשר יחליף את ברנע, לאחר שזכה במכרז אליו ברנע אפילו לא ניגשה".
ראקוב מוסיף: "בעוד שמבחינתה של ברנע מדובר בחיסול חשבונות על בסיס אישי, יתכן ויצחקי מנצל את המצב על-מנת להחליש את המועצה לביטחון לאומי, שעמדותיה המקצועיות היו מזה זמן רב לצנינים בעיניו, ואולי גם לפנות מקום לעורכי דין אחרים, המקורבים אליו ולתנועת הליכוד".
בדיון שהתקיים ביום ב' (26.8.02), הציעה השופטת שגיא, כי עד שתתקבל החלטה בעניין ביטול הפיטורין, לא ינותקו יחסי העובד מעביד בין ראקוב למועצה לביטחון לאומי. הצדדים הסכימו להצעה. ראקוב יצא לחופשה עד להכרעת הנושא, ובמידה ויוחלט שאין לפטרו, לא ייגרעו ימים אלו מחופשתו הנצברת.
