הנשיא ג'ורג' בוש נואם (יום ה', 12.9.02) בפני נציגי 185 המדינות החברות באו"ם. בנאום הדגיש בוש, כי עירק נהנתה מעשור של הונאה, וכי האו"ם חייב להיות האמצעי לפתרון הבעיה, ולא אמצעי להתחמקות ממנה.
בוש קרא לאו"ם להוכיח את מהימנותו ולגבש מענה לבעיה והאיום שמציבה עירק לעולם כולו. בוש הדגיש, גם כי ארה"ב עשויה לפעול לבדה אם לא תזכה לתמיכה ושיתוף פעולה מצד האו"ם.
בוש התייחס לדוח מיוחד שהופץ בקרב אסיפת האו"ם, אשר בו מופיעות ההפרות החוזרות של עירק לגבי ההתחייבויות שקיבלה על עצמה בתום מלחמת המפרץ. הרשימה כוללת שורה ארוכה של הפרות והפרעות, בניסיון לסכל את מאמצי נציגי האו"ם להשמיד נשק השמדה המוני - כימי, ביולוגי ואף גרעיני שנמצאו בעירק.
בנאום קרא בוש לאו"ם לקבל החלטה להציב לעירק אולטימטום. הוא הבהיר, כי במידה ולא תתקבל החלטה כזו, ארה"ב תמצא דרכים לפעול ללא תמיכת האו"ם.
בנוגע לטענה כי גישתו של בוש סובלת מהיעדר תמיכה, אפילו אצל תומכות מסורתיות של ארה"ב, אמר בוש כי דברים שונים נאמרים בחדרי חדרים, ורבות מהמדינות הנשמעות נייטראליות הביעו הסכמתן לתמיכה במתקפה.
הנאום המלא אנו נפגשים שנה אחרי שהתקפת טרור הביעה צער לארצי ולאזרחי העולם. אתמול זכרנו את המתים. היום אנו פונים לחובה הדחופה להגן על חיים נוספים. השגנו הרבה בשנה האחרונה באפגניסטן ומעבר.
יש לנו עוד הרבה מה לעשות שם. האו"ם נולד בתקווה שניצלה ממלחמת העולם. התקווה של העולם לנוע לעבר צדק. התחמקות מקונפליקט וכיוב.
אחרי שורה של הסכמות והפרות הסטנדרטים והביטחון שלנו מעורערים. ההתחייבות שלנו לזכויות אדם נפגעות מעוני ומלחה. הסבל הוא רב והחובות שלנו ברורות. ארה"ב מצטרפת לעולם כי לעזור לאנשים ולקדם חיים. להביא רפואה להיכן שצריך.
כסמל לרצוננו לתמוך בכבוד האדם, ארה"ב תחזור ל-UNESCO. האירגון שופר, וארה"ב תצטרף לנכונות שלו לקדם זכויות אדם.
הבטיחות שלנו סובלת ממאבקים איזוריים. מאבקים אתניים עתיקים, אך ניתן להתחמק בהם. במזרח התיכון לא ניתן להשיג שלום בלי חופש לכולם. ארה"ב התחייבה למדינה פלשתינית דמוקרטית שתחייה לצד ישראל בשלום וביטחון. כמו לאחרים מגיעה לפלשתינים ממשלה שתקשיב להם ותשמע את כולם. נמשיך לחפש סיכום הוגן ונכון לקונפליקט.
מעבר לכל, הביטחון שלנו נפגע מקבוצות פורעות חוק שאין להן קבלה של מוסר מינימלי. הן פוגעות במדינות רבות כולל שלי. טרוריסטים במחנות מתכננים פיגועים קשים בשעה זו. יש להם טכנולוגיה להרוג בכמות מאסיבית.
בממשל אחד, מצאנו את כל הסכנות האלו, באופן ההרסני ואגרסיבי ביותר. זה האיום שבשבילו נולד האו"ם. לפני 12 שנה פלשה עירק לכווית בלי סיבה. הם התכוונו להמשיך ולתקוף מדינות אחרות. אם סדאם היה זוכה לסלחנות במקום להיעצר, הוא היה מסכן את כל העולם. אבל כוחות הקואליציה ורצון האו"ם לעצור את העוינות, הביאו את מנהיג עירק לקבל סדרה של החלטות, והוא הסכים לשתף פעולה עם כל החובות.
הוא הוכיח רק את נכונותו להפר ולרמות את האו"ם. הוא הוכיח רק זלזול. באמצעות רמאות ורשעות, סדאם חוסיין הכין את התיק נגד עצמו. בהחלטת האו"ם 688, נדרש מעירק להפסיק לפגוע במיעוטים במדינה. החלטה זו, מ-1991, זכתה להתעלמות. בשנה שעברה גילתה ועדת האו"ם שעירק ממשיה לקיים הפרות חוזרות ונשנות של זכויות אדם, ושהממשל מחסל, עוצר ומענה כל יריב פוליטי – שריפה, שוק, כריתת ראש, רעב ואונס.
נשים עוברות עינויים ליד בעליהן. ילדים ליד הוריהם. ממשל טוטליטרי מסתיר את זה מהעולם.
ב-1991 באמצעות החלטות 686 ו-687 נדרשה עירק להשיב את כל השבויים מכווית ומדינות אחרות. עירק הסכימה. היא הפרה הבטחה זו.
בשנה שעברה המזכ"ל ועוזרו דיווחו ששבויים מכווית, בחריין, מצרים, ומדינות אחרות עדיין לא אותרו. טייס אמריקני הוא אחד מהם.
בהחלטה 687 נדרשה עירק גם לגרש כל אירגון טרור ולהודיע על התנגדותה לטרור. הם הסכימו אך הפרו החלטה זו.
בהחלטה 1373 קבע האו"ם שעירק ממשיכה להפעיל אירגוני טרור שמפעילים אלימות נגד אירן, ישראל וממשלות המערב. ב-1983 ניסתה עירק לחסל מנהיג של כווית ונשיא ארה"ב. הם שמחו בפרהסיה על פיגועי הטרור. מנהיגים של אל-קאעידה נמצאים בעירק.
הם התחייבו לתת לאו"ם לפרק אותם מנשקם. הם הפרו כל חלק מהחלטה זו. הם טענו שאין להם נשק להשמדה המונית. לאחר שבכיר ערק, ודיווח, הממשל העירקי הודה בקיום כמות עצומה של אנטרקס. ארה"ב מאמינה שעירק הקימה כמות עצומה פי 3 או 4 מהידוע. כעת עירק מרחיבה מתקנים שנועדו להקמה של נשקים ביולוגיים. ארה"ב יודעת שעירק מקימה מתקנים שמסוגלים לייצר נשקים כאלו.
ב-1995 עירק הודתה שהיתה לה תוכנית גרעינית עוד בטרם מלחמת המפרץ. אנו יודעים כיום שלולא המלחמה הזו, היתה לעירק פצצה גרעינית כבר ב-1993.
היום עירק ממשיכה להסתיר מידע אודות התוכנית הגרעינית שלה. מבנה נשקים, סיוע חיצוני. מדענים גרעיניים. מבנים פיזיים הנחוצים לבניית נשק גרעיני. עירק ניסתה לרכוש אורניום מועשר. אם היא תשיג אותו היא תוכל לבנות נשק גרעיני בתוך שנה.
יש מספר רב של פגישות בין סדאם חוסיין למדעני האטום שלו.
עירק גם מחזיקה שורה של טילי סקאד, בעלי טווח של מעל 150 הקילומטר שמתיר האו"ם. עירק בונה יותר טילים מדי שנה.
האו"ם הטיל סנקציות כלכליות נגד עירק. עם הזמן הותר לעירק להשתמש בנפט כדי לרכוש מזון. חוסיין עוקף את הסנקציות כדי לקנות נשקים ומרכיבים. הוא מאשים את ארה"ב והאו"ם בסבל של אנשיו, למרות שהוא זה שקונה את הנשקים.
בסירובו לבצע את הסכמותיו, הוא אחראי לכל הסבל של אנשיו.
עירק הפרה את ההסכמות. אחרי כמה שנים של הטרדות נוראיות לפקחי האו"ם, הם גרשו אותם ב-1998. פעמיים האו"ם דרש מעירק לשתף פעולה עם הפקחים. ב-1994 חזרו על הדרישה, פעמיים נוספות ב-1996. עירק הפרה את התחייבויותיה. ב-1997 חזרו על הדרישות שלוש פעמים נוספות. 3 פעמים נוספות ב-1998. התנהגותה של עירק תוארה כ-"בלתי מתקבלת על הדעת". ב-1999 חזרו על הדרישה פעם נוספת.
עברו כבר 4 שנים מאז שפקח שם האו"ם ביקר בעירק. 4 שנים לעירק לבנות ולבחון מאחורי מסתור הסודיות. אנו יודעים שסדאם ניסה להשיג נשק להשמדה המונית גם כאשר היו לו פקחים במדינה. האם ניתן להניח שהפסיק כשהם הלכו?
ההיסטוריה וההיגיון מובילים למסקנה אחת: שלטונו של סדאם חוסיין הוא סיכון. לוותר לו הוא להמר על חייהם של מיליון. זהו סיכון שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. אנשי האסיפה הכללית – היינו יותר מסבלנים. ניסינו סנקציות. ניסינו את גזר המזון עבור נפט. ניסינו את המקל של תקיפות אוויריות של הקואליציה.
הפעם היחידה שבה נוכל לדעת בוודאות שיש לו נשק גרעיני הוא כשהאל ישמור, הוא ישתמש באחת. הוא מאיים על סמכות האו"ם. מאיים על השלום. עירק ענתה לעשור של דרישות או"ם בעשור של סירוב. כל העולם עומד במבחן. האו"ם עומד ברגע קשה ומכריע.
החלטתנו יכולה להיות מכובדת, או יכולה להיזרק לצד.
האם האו"ם ישמש למטרה שהוא הוקם, או האם הוא יהיה לא רלוונטי?
ארה"ב עזרה להקים את האו"ם. אנו רוצים שיהיה אפקטיבי, מוצלח. אנחנו רוצים שהחלטותיו יאכפו. כעת, העירקים מפרים אותם באופן חד צדדי.
שיתוף הפעולה שלנו עם מדינות יעמוד במבחן העוצמה אם נבהיר מה אנו מצפים מהמשטר העירקי.
אם הם רוצים שלום, הם מיד, ללא תנאי יסירו את כל הנשר להשמדה המונית, כל הטילים ארוכי הטווח וכל החומרים הרלוונטים. הם מיד יסירו כל תמיכה בטרור, כפי שהחליט האו"ם. אם הם רוצים בשלום, הם יפסיקו להתעלל בקבוצות המיעוטים, כפי שדורשות החלטות מועצת הביטחון. אם הם רוצים שלום, הם ישיבו או יעדכנו על גורלם של כל אלו שנעלמו במלחמת המפרץ.
הם ישתפו פעולה במלואם עם המאמצים הבינלאומיים לסיים משימות אלו.
אם המשטר העירק רוצה שלום, הוא מיד יפסיק כל סחר מחוץ למערכת הנפט בעד אוכל. הוא יאפשר לאו"ם לוודא שהכסף משמש לטובת האזרחים העירקים.
אם כל צעדים אלו ינקטו, זה יאפשר לאו"ם לבנות ממשל שמכבד זכויות אדם ודמוקרטיה.
לאו"ם אין מלחמה על העם העירקי. הם סבלו תקופה ארוכה מדי. חופש לעם העירקי הוא מטרה מוסרית הכרחית. זה מגיע לעירקים. ביטחון העולם מחייב את זה.
ארה"ב תומכת בחופש פוליטי וכלכלי. סדאם חוסיין תקף את אירן ב-1980 ואת כווית ב-1990. הוא ירה טילים על בחריין, אירן, כווית וישראל. ממשלו הורה להרוג כל אדם בין הגילאים 15-70 בכפרי מיעוטים בעירק. הוא פיזר גז עם 40 כפרים ועל חיילים אירנים.
העולם צריך לנוע מיידית כדי לרסן את עירק.
נעבוד עם מועצת הביטחון כדי להגיע להחלטות. אך החלטות אלו, שיהיה ברור, יאכפו. החלטות מוצדקות של שלום וביטחון ייראו. משטר, שאיבד את הלגיטימיות שלו, גם יאבד את כוחו.
2 דברים יכולים לקרות. ניכשל. הממשל העירקי ימשיך לשרוד. יכבוש את שכניו. יתעלל באנשיו. יביא לאלימות במזרח התיכון בעוד שנים ארוכות. בכל צעד שהממשל העירקי מתקרב בו אל נשק גרעיני, הדבר מהווה איום גדול יותר על העולם.
אם לעומת זאת נשיג את מטרתנו, אנשי עירק יוכלו להשתחרר משביים. יוכלו להצטרף לדמוקרטיה הפלשתינית שתהיה, ולעשות רפורמה בעולם הערבי. נראה שהבטחת האו"ם יכולה להתמלא בימינו.
שתי התוצאות אפשריות. עלינו לבחור בין עולם של פחד, לעולם של התקדמות. לא ניתן לשבת ולעשות כלום כאשר הסכנות מצטברות. עלינו לעמוד על הביטחון של האנושות.
ארה"ב תעשה את הצעדים הדרושים. חברי האסיפה הכללית – לכם יש את הכוח לגרום לזה לקרות.
תגובות בעולם נאומו של בוש זכה לתגובות מעורבות בקרב מנהיגי העולם.
תומכו הקרוב של בוש, טוני בלייר, אמר כי סדאם חוסיין הוא "פורע חוק בינלאומי", וכינה אותו ראש של משטר "ברברי". למרות זאת אמר בלייר כי מתקפה על עירק תהיה הפיתרון האחרון, לאחר שהנושא יידון באו"ם.
ראש ממשלת ספרד, חוזה מריה עזנאר, אמר בפשטות: "ספרד תתמוך בארה"ב במלחמה נגד הטרור - תמיד ולעולם". עזנאר רמז כי ספרד עשויה לתמוך במתקפה בעירק גם אם ארה"ב תבצע אותה ללא תמיכת האו"ם. "אנחנו תמיד נהיה עם אלו, שכמונו, נלחמים למען החירות ונגד הטרור".
נשיא צרפת, ז'אק שיראק, אמר כי צרפת מעוניינת בהחלטה של האו"ם שתציב לעירקים אולטימטום. שיראק לא אמר האם צרפת תהיה מוכנה לשתף כוחות שלה במתקפה כזו.
ראש ממשלת הולנד, ז'אן-פטר בלקננד, אמר כי שפעילות צבאית צריכה להיות הצעד האחרון וקרא לעירק לאפשר חזרת הפקחים כדי להימנע מפעילות צבאית.
בגרמניה אמר שר האוצר, האנס אייכל, שמלחמה בעירק עשויה לפגוע בכלכלת המדינה אם תגרום לעלייה במחירי הנפט. גרהארד שרדר, שמצפה לבחירות בעוד עשרה ימים, התנגד נחרצות למתקפה. בארה"ב מעריכים שהוא ישמיע קולות אחרים לאחר הבחירות.
ראש ממשלת טורקיה, בולנט אגוויט, אמר כי המתקפה האמריקנית על עירק היא "חרב המרחפת מעל ראשינו", והוסיף כי הוא מקווה שהיא תוכל להימנע.
נציגי המדינות במועצת הביטחון סרבו להתייחס לנאום מיד לאחר סיומו.
החלטות האו"ם העיקריות נגד עירק החלטה 687 התקבלה ב-1991. דרישה מעירק לחשוף את כל המידע אודות תוכניות פיתוח הנשק להשמדה המונית שברשותה, וכל המידע אודות הטילים שברשותה אשר להם טווח של מעל 150 קילומטר.
בנוסף קראה ההחלטה לחשוף את כל המידע בנוגע לחומרים כימיים, ביולוגיים וגרעיניים המשמשים למטרות שאינן לצרכי לוחמה.
ההחלטה הקימה את UNSCOM, אירגון הפקחים שטיפל בעירק.
החלטה 1205 התקבלה ב-1998. גינוי החלטה עירק ב-31 באוקטובר 1998 להפסיק את שיתוף הפעולה עם פקחי האו"ם. כינתה את המעשה הפרה בוטה של החלטה 687.
החלטה 1284 הקימה את אירגון UNMOVIC שנועד להחליף את UNSCOM. האירגון אמור היה לוודא השמדה של כל מרכיבי הנשק להשמדה המונית בעירק.