בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים, המליץ בפני העותרת, אולגה פרילוצקי, לחזור בה מערעורה על-כך שבית המשפט המחוזי סירב לאשר את תביעתה כנגד אל-על כתביעה ייצוגית.
בפסק הדין של בית המשפט העליון, אשר ניתן על-ידי השופטים: דליה דורנר, יעקב טירקל, ויצחק אנגלרד, נדחתה בקשת הערעור של המבקשת.
לפיכך, החלטתו של בית משפט המחוזי לדחות את תביעתה של המבקשת להכיר בתביעתה כתביעה ייצוגית.
התובעת, אולגה פרילוצקי, הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לתביעה ייצוגית כנגד אל-על, בטענה כי הוטעתה להאמין כי היא תטוס לסנט פטסבורג בטיסת אל-על, הידועה (לטענתה) במטוסיה המשוכללים ובאמצעי הביטחון שהיא נוקטת, ולבסוף מצאה עצמה בטיסת פולקובו, אשר לדעתה, מטוסיה מיושנים והשירות בה נחות בהשוואה לאל-על.
בכתב ההגנה אשר הוגש על-ידי עו"ד י. וינדר, בא כוחה של חברת אל-על, צוין, כי חברת אל-על מפעילה טיסות בהסדר הידוע כ"קוד שרינג" עם חברת פולקובו לסנט פטסבורג וכי אל-על נקטה באמצעים מתאימים על-מנת שהדבר יגיע לידיעת הנוסעים.
השופט ורדימוס זיילר, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, דחה את בקשת המבקשת וקבע בהחלטתו שניתנה ביום 10.10.01 כי "אל-על היתה ערה לחובתה הבסיסית שלא להטעות את רכשי הכרטיסים... נהפוך הוא, עובדה זו נמסרה, וחזרה ונמסרה לכל סוכני הנסיעות והכל על-מנת שהם יעבירו מידע זה לציבור הנוסעים... הדבר בא לידי ביטוי גם באינטרנט וגם בלוח הזמנים של טיסות אל-על..."
בהחלטת בית המשפט המחוזי נאמר: בבואו לאשר תביעה ייצוגית, צריך בית המשפט לבחון אם גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת תביעה ייצוגית, וכן שתביעה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת. לעניין זה אמר בית המשפט: "המעט שאני יכול לאמור, הוא שאני רחוק מלהיות משוכנע ששני השיקולים אלה פועלים לטובת התובעת".
התובעת ערערה על החלטה זו לבית המשפט העליון, אשר הציע לה לחזור בה מהערעור.
