"אם אינך מאזין קבוע למהדורות החדשות, המחשבה שהממשלה שולטת במצב קשורה למצב נפשי טוב; למי ששומע הרבה חדשות, מחשבה כזו לא תעזור!". כך קובע מחקר חדש אודות שכיחות וגורמי הסיכון של תגובות פוסט-טראומטיות באזרחים בצל הטרור. ממצאי המחקר ייחשפו בכינוס הראשון לקידום בריאות נפשית של נשים, שיתקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ביום רביעי הקרוב, ה-16 באוקטובר.
סמוך ליום העצמאות הקודם, ימים אחדים אחרי גל טרור שהכה את ישראל במשך חודשיים, ערך צוות חוקרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב מחקר לבדיקת השכיחות של סימפטומים אלה ושל גורמי הסיכון לסימפטומים.
במסגרת המחקר נבדקו 149 ישראלים ברחובות תל אביב, רמת גן, נתניה, באר שבע ואשקלון. הם נשאלו שאלות לגבי חשיפה לטרור, האזנה לחדשות, עד כמה הם שולטים בחייהם (תפיסת שליטה), עד כמה השלטון שולט במצב, והאם הם יכולים לצפות מתי הטרור יסתיים.
כמו-כן, הם נשאלו לגבי שכיחות הסימפטומים הפוסט-טראומטיים (זיכרונות קודמים של טרור, הימנעות מללכת למקומות מסוימים, ותגובות גופניות מוגזמות).
ממצאי המחקר, שבוצע על-ידי צוות חוקרים בראשותו של ד"ר יורי (יורם) גדרון, וכלל את יוסף קפלן, אביטל ולט ורוזי שלם, מהפקולטה למדעי הבריאות והמחלקה למדעי התנהגות באוניברסיטה, הראו ש-10% דיווחו על שכיחות גבוהה של סימפטומים פוסט-טראומטיים. 15% נחשף בעצמו לטרור וכשליש הכיר מכרים/קרובים שנחשפו לטרור.
הגברים, ככל שדיווחו על שליטה גבוהה בחייהם, חוו סימפטומים פוסט-טראומטיים נמוכים יותר. הנשים, ככל שסברו שלממשלה יש שליטה גבוהה על המצב, סבלו מסימפטומים פוסט-טראומטיים נמוכים יותר. היכולת לנקוב בזמן משוער של משך הטרור היה קשור לסימפטומים פוסט-טראומטיים נמוכים יותר רק באזרחים שנחשפו (בעצמם או דרך מכר) לטרור. כמו-כן, מידת האמון בשליטת הממשלה במצב הייתה קשורה לסימפטומים פוסט-טראומטיים נמוכים יותר רק באזרחים שהאזינו מעט לרדיו! באזרחים שהאזינו הרבה לרדיו, אמון בשליטת הממשלה במצב לא השפיעה על מצבם הנפשי.
המחקר מצביע על גורמי-סיכון שונים, הרווחים בין גברים ונשים, לגבי סימפטומים פוסט-טראומטיים. ממצאיו מראים, כי כדאי לנסות לעזור לנפגעי טרור להעריך מתי יסתיים גל הטרור, כי יכולת זו מהווה נקודת אחיזה בעלת ערך נפשי רב.
עורכי מחקר זה, סבורים, כי יחד עם מחקרים של חוקרים אחרים, הם יסייעו לנתב תוכניות טיפוליות למי שצריך אותן, ולטפל בגורמים שנמצאו חשובים לפי ממצאי מחקר, במקום להתבסס על דוגמטיות תיאורטית, כנהוג במקרים רבים.