הותר לפרסום: סא"ל אל-הייב הוא הקצין הנאשם בבגידה ובסיוע לאוייב בעת מלחמה

בבית הדין הצבאי של המטכ"ל בקריה, הוגש כתב אישום נגד סא"ל עומאר אל-הייב, בו הוא מואשם בשורה של עבירות חמורות על ביטחון המדינה ובסיוע לארגון החיזבאללה. בית הדין הצבאי התיר את חשיפת זהותו, וזאת לאחר כ-חודש-וחצי שבו הוטל איפול על זהותו ועל מעשיו. אל-הייב מואשם בסיוע לאוייב בזמן מלחמה, במגע עם סוכן זר, בגידה, סחר בסמים, מסירת מידע לאוייב וכו'. על-פי החשד, העביר אל-הייב מידע לאיש קשר של החיזבאללה תמורת סמים בשווי של מאות מיליוני דולרים. בין השאר העביר אל-הייב לחיזבאללה פרטים על אלוף פיקוד הצפון לשעבר, גבי אשכנזי, פרטים על מארבים של טנקים, מידע על מטוסי חיל האוויר ופרטים על אזור הר דב, כולל מפות. בית הדין האריך את מעצרו ב-13 יום. אל-הייב (40), תושב בית זרזיר, הוא הקצין הבכיר ביותר שנלכד בשנים האחרונות, נגדו הוגש כתב אישום על בגידה בעת מלחמה. על-פי חומר החקירה, מנהיג החיזבאללה חסן נסראללה, הוא שאישר את גיוס הנאשמים בשירות החיזבאללה. עד לאחרונה היה אל-הייב האחראי על גיוס והתנדבות הבדואים לשירות בצה"ל. סנגורו של אל-הייב, עו"ד אמנון זכרוני טען בבית המשפט כי למרות שעדיין לא ראה את חומר הראיות, הרי שעל פני הדברים, חסרות ראיות ישירות. עו"ד זכרוני דאג גם להבליט את עברו הצבאי של הנאשם ומשפחתו, ואת העובדה שנקבעה לו נכות של 98%. במקביל הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד חמישה נאשמים נוספים (יום ה', 24.10.02). ארבעת החשודים המעורבים בפרשה הם: ג'מאל בן-נאאף רחאל יליד 1975, מבית זרזיר; עאמר בן-סאלח רחאל, יליד 1974, מבית זרזיר; ג'זאל בן-סאלח רחאל, יליד 1959 משפרעם; ומחמד בן-חאלד ("אבו-אל-עז) רחאל, יליד 1965 גם כן מבית זרזיר. זהותו של הנאשם החמישי, החשוד בעבירות סמים, נשארה חסויה. כתב האישום שהוגש בבית המשפט המחוזי משתרע על-פני 10 עמודים, ומייחס לארבעת החשודים את העבירות שבעה אישומים, הכוללים: קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סם מסוכן, סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. כמו כן הם מואשמים בסיוע לאוייב במלחמה, מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעות לאוייב, כניסה למקום צבאי, וניסיון לריגול חמור. על-פי כתב האישום, אחת משיטות הפעולה של החיזבאללה לקבלת מידע מודיעני הוא באמצעות החדרת סמים מלבנון לישראל. הארגון רותם את מבריחי הסמים למטרותיו, מאפשר להם להמשיך בהברחת הסמים, וזאת בתמורה לקבלת ידיעות מודיעיניות הנוגעות בעיקר לפעילות צה"ל ומפקדיו. באמצעות הפעלת מדיניות זו, הועברו בתקופה שבין דצמבר 2001 לבין חודש ספטמבר 2002 כמויות גדולות של סמים - מלבנון לישראל. בתמורה לכך העבירו הנאשמים לארגון החיזבאללה בלבנון ידיעות מודיעיניות וטלפונים ניידים.

להלן האישומים המפורטים בכתב האישום נגד ארבעת הנאשמים האחרים:

אישום ראשון:

בתאריך 12.1.202 פנה פארס חמד, בעל עבר עשיר בעבירות סחר בסמים אל הנאשם עאמר בן-סאלח רחאל בהצעה לייבוא עבורו סמים מסוכנים מלבנון. רחאל נענה להצעה. קודם לכן, פנה ג'מאל בן-נאאף רחאל לעאמר סאלח לקבלת עזרה בהשגת סמים מלבנון. ג'מאל ציין כי בזכות שירותו כגשש בצה"ל הוא מכיר את שטח הגבול בין שתי המדינות, ואת הנקודות בגדר המערכת דרכן אפשר להחדיר סמים אל תוך מדינת ישראל מבלי להיתפס. סאלח הודיע לפארס כי הוא הכיר אדם המעוניין לייבא במים מישראל ללבנון. פארס העביר לעאמר סאלח סכום של כ-6000 ש"ח, באמצעותו רכש בתאריך 12.12.02 שניים עשר טלפונים סלולריים, שאת חלקם אמור היה להעביר לידי "אבו-סעיד", תושב לבנון הקשור לחיזבאללה. על-פי דרישתו של אבו-סעיד, פנה עאמר סאלח לג'מאל וביקש ממנו שימסור לו מספרי נקודות על גדר המערכת, ומידע על תנועות הצבא בגדר המערכת. ג'מאל מסר לו את המידע המבוקש. לאחר מכן פנה עאמר סאלח לאחיו ג'זאל, וקיבל ממנו מידע על תנועות הצבא בנקודות הגבול. ג'זאל ידע כי המידע נחוץ לצורך ביצוע עסקות סמים. עאמר סאלח רשם את המידע שקיבל על פתק, אותו צירף לקופסא ובה חמישה או שישה טלפונים סלולריים. את החבילה העביר ג'מאל לידי אבו-סעיד בלבנון. בתמורה קיבל ג'מאל חמישה ק"ג של סם מסוג חשיש, אותם הטמין לאחר מכן בצומת בצפון הארץ. בגין חלקו בביצוע העסקה קיבל עאמר סאלח סכום של 3000 דולר, ושילם לג'מאל סך של 10,000 ש"ח עבור חלקו. כך ביצעו הנאשמים שתי העברות נוספות של סמים מסוג חשיש מאבו סעיד. בהעברה השניה העביר ג'מאל לאבו סעיד 5 טלפונים סלולריים, וקיבל בתמורה 13 ק"ג חשיש עבור עאמר סאלח. בהעברה זו הועברו גם ידיעות מודיעיניות. בהעברה הנוספת קיבל ג'מאל 5 ק"ג חשיש, אשר גם אותם הוא העביר לסאלח. בתמורה להעברה זו קיבל עאמר סאלח 7,800 דולר, ועבור חלקו בהעברה השלישית קיבל סכום של 3,000 דולר. עבור כל העברה שילם סאלח לג'מאל סכום של 10,000 ש"ח.

אישום שני:

עמאר סאלח הבין, כי קבלת מידע מודיעני הינה תנאי להמשך הפעילות המשותפת של הסחר בסמים. לשם כך הציג את עצמו כקצין בצה"ל בעל קשרים עם מקרובים בצה"ל בדרגת סא"ל. אבו-סעיד ביקש מעאמר להעביר לו מידע מודיעיני בנוגע לנושאים הבאים: - מידע אודות אנטנה הממוקמת ליד היישוב עראמשה; - מידע אודות קציני צה"ל המשרתים בצפון, לרבות מידע אודות מקום מגוריהם, ופרטים אישיים נוספים; - ידיעות אודות סיורי צה"ל בגבול הלבנון; - מידע אודו בסיסים ומוצבים לאורך הגבול; - מידע אודות כוונותיה של ישראל לתקוף את לבנון; - מידע אודות יחידות מיוחדות של צה"ל. עאמר שוחח בטלפון גם עם מפקדו של אבו-סעיד, ונוכח לדעת כי סעיד פועל מטעם ארגון החיזבאללה. לאור בקשותיו פנה עאמר לג'זאל שיספק לו את המידע הדרוש. בתמורה התחייב לשלם לו חמשת אלפים דולר. עאמר וג'זאל רשמו את המידע הדרוש באגרת, ובה פורטו גם שמות של בסיסים ומוצבים המצויים לאורך הגבול. כמו כן נמסר מספר החטיבות האחראיות בגזרה וסוג האנטנה לגביה נשאלו. בסיום האגרת ציינו השניים, כי בעתיד יספקו מידע איכותי יותר. השניים ביצעו את מעשיהם ביודעם כי אבו-סעיד קשור לחיזבאללה. עאמר סאלח אמור היה לקבל עבור המידע הנ"ל סכום של 515,000 ש"ח. בסיכומו של דבר, קיזז עאמר מהסכום שהעביר אבו-סעיד, תמורת הסמים בהעברה השניה. בנוסף העביר עאמר לג'זאל סכום של 55 אלף ש"ח תמורת חלקו. אחד מהטלפונים הסלולריים שהועברו על-ידי הנאשמים הינו טלפון סלולרי שמספרו: 067-265822. כרטיס זכרון של מכשיר זה שימש את אנשי החיזבאללה אשר חדרו מלבנון וביצעו בתאריך 12.3.02 את הפיגוע בכביש הצפון, בסמוך לקיבוץ מצובה. בפיגוע זה נהרגו שישה אזרחים ישראלים.

אישום שלישי:

ג'זאל שירת בעבר כגשש בצה"ל, ואף שירת לאחר מכן כשוטר במשטרת ישראל. במחצית השניה של שנת 2000, לאחר נסיגת כוחות צה"ל מלבנון, הציע מחמד (אבו-עיסא) רחאל, אחיו של ג'זאל לשוחח עם אדם מלבנון המעוניין במידע. ג'זאל הביע את הסכמתו לסייע ללבנוני. הוא שוחח עימו טלפונית במספר הזדמנויות באמצעות אבו-עיסא, וזאת למרות שהבין שמדובר בגורם עוין, איש החיזבאללה או איש מודיעין של מדינת אוייב. בשלוש הזדמנויות שונות קיבל ג'זאל באמצעות אבו-עיסא אגרות מלבנון ובהן הבקשות המפורטות להלן: - מידע הנוגע לזהות מפקד בסיס בירנית המסוך ללבנון; - מידע הנוגע לבלון פורח, שנחשד על-ידי הלבנוני המשמש למטרות איסוף מודיעין; - מידע על מצלמות בגבול הצפון ומיקומן; - פירוט על יחידות צה"ל, מיקומן וכל פרט שניתן לספק לגביהן; - מידע על גדודים שונים בצה"ל; - מידע על יחידות הצבא בהר דב; - מידע לגבי בסיסים ומחנות צבאיים. ג'זאל העביר ללבנוני בשלוש הזדמנויות פתקאות ובהן התשובות המתייחסות למידע המבוקש. הלבנוני הביע את שביעות רצונו ושילם לג'זאל ולאבו-עיסא סכום כולל של 9,000 דולר. ג'זאל נהג לקרוע את האגרות שקיבל מהלבנוני ולפזר את הקרעים תוך כדי נסיעה בשטחים פתוחים.

אישום רביעי:

כמיל נהרא, המכונה "אבו סעיד", הינו תושב לבנון הקשור לארגון החיזבאללה. במהלך חודש אוגוסט בשנת 2002, קיבל ג'מאל בן-ננאף רחאל, במסגרת הברחת סמים שביצע, איגרת שבא התבקש "לעבוד" עם החיזבאללה, ולהעביר לאבו סעיד מפות של גזרות שונות בגבול לבנון, ובכללן מפות ח"חוות שבעא" (אזור הר דב), הר חרמון, אזור בסיס בירנית, מפת גזרת חטיבה 769, וחטיבה 300. ג'מאל בן-ננאף רחאל, שירת במהלך שירותו הצבאי בבסיס ליבנה, לאחר קבלת האיגרת, הגיע לבסיס במטרה לחדור אליו ולקחת את המפות המבוקשות. הנאשם הגיע אל פתח הבסיס, וכאשר ראה כי סיכויו להתגלות גדולים, עזב את המקום, ושרף את האיגרת כדי להסתיר את מגעיו עם אבו סעיד. במעשיו הואשם: כי קיים מגע עם סוכן חוץ הניסה לאסוף ידיעות סודיות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, וכן ניסה לחדור לבסיס צבאי שהינו מקום מוגבל.

אישום חמישי:

מחמד בן-חאלד ("אבו אל-עז") רחאל, שירת בעבר כגשש בצה"ל. בתחילת שנת 2002, החל מחמד לייבא סמים מסוכנים מלבנון והחליט לבצע את עסקות הסמים עם אבו-סעיד. מחמד פנה אל ג'מאל בן-ננאף רחאל, והציע לו להיות שותף בביצוע העסקות, ג'אמל נענה לבקשתו. בשלושה מועדים מאוחרים יותר, קיבל ג'אמל מאבו סעיד סמים מסוכנים מסוג חשיש והעבירם למחמד. בפעם הראשונה העביר ג'מאל אל מחמד ארבעה ק"ג חשיש, בפעם השניה העביר עבורם עשרים ק"ג ובפעם השלישית העביר ק"ג אחד. בתקופה בה בוצעו עברות אלו, ניתן למחמד ניירות אותן הגדיר כניירות צבאיים והורה לעטפם בשטרות כסף ולהעבירם לאבו סעיד באמצעות מחמד. מחמד ביצע זאת. במהלך התקופה הרלבנטית התקבלו מאבו סעיד מספר אגרות ובהן ניתנה דרישה לקבלת מידע מודיעיני. באחת פעמים נמסרה האיגרת על-ידי ג'מאל. אגרת זו קיבל ג'מאל יחד עם איגרת נוספת ובה בקשה למידע מודיעיני שהייתה מיועדת לו עצמו. שתי אגרות נוספות העביר ג'מאל כשהן מוטמנות בחבילות סמים. בשלוש האגרות התבקש להעביר מידע בנוגע: לפרטים אישיים, אודות סגן הרמטכ"ל, האלוף גבי אשכנזי; פרטים אישיים אודות אנשים מקורבים לאלוף אשכנזי; פרטים אודות מיקום מארבי טנקים על גבול הצפון; פרטים אודות מספר חיילים והקצינים בהר דב; מידע בנוגע למטוסי חיל האוויר של צה"ל ומפות. בנוכחותו של מחמד שוחח עם אבו סעיד והודיע לו כי הוא הכין חלק מן המידע המבוקש, וכי הוא זקוק לזמן נוסף כדי לאסוף את כל המידע. כמענה לאגרות, נכתבו שלוש אגרות תשובה. מחמד הטמין האגרות בשטרי כסף, והעבירן לג'מאל, על-מנת שיעבירו לאבו סעיד. ג'מאל העביר האגרות לאבו סעיד, ביועדו כי הינו מעביר מידע מודיעיני. בעבור מעורבתו בעבירות נשוא אישום זה, קיבל ג'מאל 10,000 ש"ח בגין כל העברה שביצע. במעשיהם אלה, קשרו ג'מאל ומחמד קשר לביצוע עבירה מסוג פשע, עסקה בסם מסוכן, יבואו בצוותא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של עשרים וחמישה קילוגרם. ביצעו עסקה אסורה בסם המסוכן הנ"ל, ואף החזיקו אותו ברשותם שלא לשימושם העצמי בלבד. כמו-כן, עשו שני הנאשמים בצוותא מעשים שיש בהם כדי לסייע לאוייב, וזאת בכוונה לסייע לו במלחמתו נגד ישראל, קיימו ביודעין מגע עם סוכן חוץ באין להם הסבר סביר לכך. בנוסך, מסרו השניים לאויב ידיעות העלולות להיות לתועלתו, והתכוונו בכך לפגוע בביטחון המדינה.

האישום השישי:

במהלך שנת 2002 ועד למעצרו של ג'מאל בן-ננאף רחאל, בנוסף למעורבתו בעבירות סמים, קיבל מאבו סעיד בגדר המערכת שבגבול בין ישראל ללבנון, בהזדמנויות רבות נוספות, סמים מסוג חשיש, במשקל כולל של כמחש מאות קילוגרם. ג'מאל קיבל עבור כל אחת מהעברות שביצע סכום בסך 10,000 ש"ח. את הסמים הללו, העביר לאדם בשם איאד מזאריב, אשר אותו הכיר כסוחר סמים באמצעות אבו סעיד. בתמורה להעברת הסמים, העביר איאד לאבו סעיד באמצעות ג'מאל סכומי כסך בדולרים. במעשיו אלה, קשר ג'מאל עם אבו סעיד, וכן עם איאד לביצוע פשע, כן יבא ג'מאל סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של כחמש מאות קילוגרם. ביצע עסקה אסורה בסם המסוכן, ואף החזיק אותו ברשותו שלא לשימושו העצמי בלבד.

האישום השביעי

ג'מאל בן-ננאף רחאליצר קשר עם לבנוני בשם אבו עלי, ותיאם עימו נקודת מפגש בה יועברו הסמים מלבנון לישראל. בתאריך 10.9.02 נסעו ג'מאל ובן כפרו (להלן: תאמר), לאזור גדר המערכת סמוך לבסיס צה"ל בירנית, ברכבו של תאמר. ג'מאל ירד מהרכב לצורך בדיקת השטח ונקודת המפגש, טרם העברת הסמים מלבנון. לאחר סיום הסיור עזבו השניים את המקום. בתאריך 12.9.02 נסע ג'מאל, ברכבו ונפגש עם תאמר. ג'מאר החנה את רכבו, והשניים נסעו ברכבו של תאמר אל עבר גדר המעברת שבין ישראל ללבנון. תאמר הוריד את ג'מאל סמוך לבסיס בירנית ועזר את המקום. ג'מאל נפגש שם עם אדם שהגיע מצידה הלבנוני של הגדר. האדם העביר לג'מאל ארבע עשרה אריזות ובהם סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של שבעה קילוגרמים, וכן תשע אריזות של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 8.850 ק"ג וכן אריזה נוספת ובה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 110 גרם. ג'מאל הכניס את הסמים לתיק, וביקש מתאמר לבוא לאוספו. זמן קצר לאחר מכן נעצרו השניים על-ידי כוחות משטרה, כשהסמים ברשותם. ג'מאל ביצע עסקה אסורה בסם מסוכן והחזיק אותו ברשותו שלא לשימושו העצמי בלבד.