הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, פרסם (יום ד', 29.10.02) נייר עמדה, בו הוא מביא את כל נימוקיו בדבר התנגדותו למיזוג אפשרי של אחזקותיו של אליעזר פישמן בעיתונים היומיים - ידיעות-אחרונות וגלובס.
החלטת שטרום באה בעקבות רכישות של מניות ידיעות-אחרונות שביצע בעל השליטה בגלובס ואחד משני בעלי המניות הבולטים בידיעות-אחרונות, אליעזר פישמן.
שטרום כותב בסיכום מחקר עב-כרס שפרסם בעניין, כי שוק העיתונות בישראל ריכוזי הרבה מעבר למידה הנאותה, וכי התוכנית של מוזס ופישמן עלולה להוות סיכון קיומי לחופש העיתונות בישראל.
שטרום מדגים את הסיבות לכך שקבוצת בעליו של גלובס, המונה את אליעזר פישמן ומשפחת בראון, מבקשת למזג את העיתונים. הוא מציג, כדוגמא, את מה שאירע בתחום עיתונות הספורט, בו הופסקה פעילותם של עיתוני נישה קטנים לאור החלטת העיתונים הגדולים (ידיעות ומעריב) להרחיב את סיקור הספורט במסגרתם.
שטרום מאמין, כי בגלובס מעריכים היום, כי אם ימשיכו העיתונים הגדולים להרחיב את הסיקור הכלכלי במסגרתם, עלולה פעילות העיתון והאטרקטיביות שלו בעיני הקוראים המעוניינים במידע כלכלי מקצועי ורחב - לרדת פלאים.
טרום עוסק בפרסום ההתנגדות למיזוג בין העיתונים, גם בעובדה שהמונופול ידיעות-אחרונות קשור כיום ומשפיע גם על העיתון השלישי בגודלו במדינה, הארץ. זאת בשל העובדה, כי לפני יותר מעשור, קיבל עמוס שוקן, המו"ל ובעליו של הארץ, הלוואה של 10 מיליון דולר לתקופה של 10 שנים, ממשפחת מוזס.
ההלוואה ניתנה לו ללא בטוחות וללא ריבית, ונפרשה במהלך השנים כמה פעמים לתשלומים רבים ונוחים. עובדה זו הופכת את ה"עיתון של המדינה", כפי שנוהג ידיעות-אחרונות לקרוא לעצמו, למשפיע ישיר על פעילות שניים מהמתחרים העקריים שלו - גלובס והארץ.
נזכיר, כי כל אחד מהשלושה, פישמן, מוזס, ושוקן, הם בעלים של כלי תקשורת נוספים מובילים בישראל, בהם זכייניות טלוויזיה בערוצים המסחריים, חברות כבלים, תחנות רדיו ועוד. עובדה ההופכת את המונופולין של ידיעות-אחרונות לחזק ומשפיע עוד הרבה יותר, על כל אזרח במדינה.
פישמן רכש מניות של העיתון הגדול במדינה - יחד עם המנוח חיים בראון (ולאחר מכן באמצעות עיזבון המנוח), לאורך התקופה שמאז 1997 ועד לפני כחצי שנה. אז הגיע לאחזקה של 36.5% ממניותיו. פישמן רכש את המניות של בני משפחתו של תמי מוזס-בורוביץ', עודד וזאב מוזס. הממונה על ההגבלים הזהיר את פישמן כבר אז, והשבוע החליט לפרסם את נימוקיו לעניין. שטרום מתנגד למעשה לכך שפישמן יגיע לאחזקה של יותר מ-25% בידיעות-אחרונות.
במסגרת טיעוניו, מעלה שטרום חמש סיבות שבגללן אסור לאפשר לגלובס ולידיעות-אחרונות להתמזג. שטרום טוען, כי בראש ובראשונה מדובר בחיזוק המונופול של ידיעות-אחרונות שבשליטת פישמן ומוזס, בהקטנת התחרות בתחום העיתונות הכלכלית בישראל, הגבלת התחרות העסקית ביניהם - למשל בכל הקשור לתיאום מחירי פרסום, פגיעה בחופש הסיקור של כל אחד מהם בתחום הכלכלי ופיטורים צפויים של עיתונאים.
שטרום מזכיר פרשיות מהעבר, המדגימות, לדעתו, את הדרך בה התנהל ידיעות-אחרונות בעבר, ומצביעות על הסכנה שבמיזוג בעתיד. בין השאר, מזכיר הממונה בנימוקיו פרשיות שטופלו על-ידי הרשות להגבלים העסקיים של התמ"ס, כמו פרשה בה מנע הממונה שיטת שיווק של העיתון במסגרת תחרותו במעריב, על-ידי תשלום תמריצים למוכרי העיתונים.
הממונה מזכיר, כי בעבר תואמו כבר כותרות ותכנים של ידיעות כלכליות בין שני העיתונים, וכי אופן התנהלות זה מדגים באופן ברור את הסכנה לחופש העיתונות בעיתונים הללו, בעיקר בתחום הסיקור הכלכלי.
