בקשתו של אריה דרעי למשפט חוזר נדונה ביום א' (10.6.01) בפני הנשיא ברק. לבקשתו של אריה דרעי, איפשר הנשיא ברק להעלות בפניו טיעונים בעל-פה - נוסף לטיעונים בכתב שכבר הובאו בפניו.
הצדדים כבר העלו בפני הנשיא ברק את טיעוניהם בכתב. המדובר בעשרות עמודים, כל אחד, אליהם צורפו מאות עמודי מסמכים. דרעי מיוצג בהליך זה על-ידי עורכי הדין נבות תל-צור ויגאל ארנון; התביעה מיוצגת על-ידי עו"ד שי ניצן.
טענתו המרכזית של דרעי: העד המרכזי עליו ביסס בית המשפט את ההרשעה, יעקב שמולביץ, מסר עדות שקר. דרעי מבסס את טיעוניו החדשים על מידע חדש, לפיו עוד קודם שנשמעה עדותו הורשע שמולביץ בשווייץ, בעבירות חמורות, ואף-על-פי-כן הוא הסתיר את הדבר מבית המשפט, ובחקירתו הנגדית בבית המשפט - כשנשאל על כך - אף אמר כי לא הורשע בעבירות החמורות שיוחסו לו.
בהכרעת הדין בבית המשפט המחוזי התייחסו השופטים (יעקב צמח, מרים נאור ומוסיה ארד) אל שמולביץ כאל עד מהימן, ואף מתחו ביקורת על דרעי וסניגוריו, שניסו כביכול להטיל דופי בשמולביץ בדיוק בעניין זה.
לטענת דרעי, בית המשפט טעה כיוון שלא היה בפניו המידע האמור לעיל. בבקשה נטען, כי אם היה המידע מובא בפניו, לא היה בית המשפט מאמין ולו למילה אחת של שמולביץ ולא היה מרשיע את דרעי.
היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין מתנגד לבקשה. הוא טוען כי שמולביץ לא שיקר בבית המשפט. רובינשטיין טוען עוד, כי הכרעת הדין וההרשעה לא הסתמכו רק על שמולביץ, וגם בלי עדותו ניתן היה להרשיע את דרעי.
_______________________
[הערה שלי (י.י.): בקשתו של אריה דרעי למשפט חוזר מהווה הזדמנות בלתי חוזרת לנשיא אהרן ברק, להיכנס לעובי הקורה ולעשות קצת סדר. למשל: לברר מדוע רובינשטיין טוען בתגובותיו לבקשה (ובמילים פשוטות: מדוע הוא לא אומר אמת), כי שמולביץ לא שיקר בעניין משפטו בשווייץ; והרי השקר צף מאליו, וכל ילד יכול להבחין בזאת.
ברק, אם ירצה, יוכל לשאול למשל: מה היה חלקה, אם בכלל, של התביעה, בהסתרת המידע ו/או מדוע נכשלה ו/או מדוע לא עשתה את הדרוש כדי לברר מידע מהותי זה, מבעוד מועד. עניין זה הוא לב ליבה של הבקשה.
השאלה היא: האם ירצה ברק לברר עניין זה, כאשר תלוי ועומד "החשש" כי הדבר עלול להוביל למחדלים של עמיתתו, כב' השופטת דורית בייניש, בתפקידה אז כפרקליטת המדינה.]