ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה, 'חיים וסביבה', הכתיר היום (19.11.02) חמישה חברי כנסת בתואר 'מגן הסביבה' ואף העניק להם הוקרה על פעילותם למען הסביבה בכנסת היוצאת.
באירוע, בהשתתפות חברי הכנסת המצטיינים, פורסמה גם 'רשימה שחורה', אשר ציינה לגנאי חברי כנסת שפעלו נגד הסביבה בקדנציה האחרונה. ארגון הגג, חיים וסביבה, מפרסם רשימות דומות לפני כל מערכת בחירות מזה שנים.
חבר הכנסת לשעבר, יוסף תמיר, נשיא הכבוד של חיים וסביבה אמר, כי חברי הכנסת צריכים לקחת בחשבון את המודעות הגוברת בציבור לחשיבותם של נושאי איכות הסביבה ובריאות הציבור. לדבריו, חשוב שבבואו לקלפי ידע הציבור מי מבין חברי הכנסת פעל בקדנציה החולפת כדי לקדם את איכות החיים והסביבה שלו, ומי ניסה לקדם אינטרסים צרים על חשבון איכות הסביבה של הכלל.
חברי הכנסת שנכללו ברשימה הירוקה וברשימה השחורה, באים מסיעות שונות בכנסת. ד"ר אלון טל, יו"ר ארגון הגג חיים וסביבה ציין, כי חברי הכנסת מאותן סיעות נמצאים בשתי הרשימות והדגיש, כי המודעות לחשיבותו של הנושא הסביבתי אינה מוגבלת למפלגה מסוימת.
תגובתם של חברי הכנסת: הרב משה גפני: הציווי 'בל תשחית', שהוא היסוד לשמירת הסביבה ביהדות, מתייחס בעיקר לתקופות מלחמה, ולכן אין להצדיק פגיעה בסביבה בתירוץ של המצב הביטחוני והכלכלי הקשה. הפוגע בסביבה פוגע בהלכה, והפועלים למען הסביבה בכנסת עושים זאת למרות לחצים קשים המופעלים עליהם.
מוסי רז: גם לאחר שנתיים של אינתיפאדה, עדיין מספר ההרוגים בכל שנה מזיהום אוויר או מעישון סיגריות רב יותר ממספר ההרוגים בלחימה. בכנסת הבאה נמשיך במערכה על איכות המים והאוויר ובתחום התחבורה הציבורית והמסילתית.
פרופסור יהודית נאות: בכנסת הנוכחית היתה לארגוני הסביבה תרומה חשובה ליכולתנו לפעול בנושאי סביבה ופעילותם כלובי מאורגן צברה תאוצה. נושאי סביבה לא זוכים למקום הראוי להם בתקשורת.
פרופסור מיכאל נודלמן: פעילות הארגונים הירוקים חשובה לא פחות מחברי הכנסת. הממשלה לא קבעה מדיניות סביבתית וסדרי עדיפויות בתחום הסביבה. המדובר באיכות החיים שלנו ובבריאות של העם.
נחמה רונן: לא שמענו מאף מועמד לראשות הממשלה, משתי המפלגות, התייחסות ליעדים סביבתיים. הנאמנות לארץ ישראל לא עוסקת רק בגבולות הארץ אלא גם במים, בקרקע, באוויר, בטבע ובמורשת.
משה גפני: כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת הפגין מסירות גדולה לנושאי איכות הסביבה ובריאות הציבור, ופעל רבות לקידום הצעות חוק שנידונו בוועדה שבראשה עמד. יזם תיקוני חקיקה המשפרים את יכולת האכיפה של רשויות שונות בנושאי סביבה, ואף אירח בכנסת יום עיון ראשון מסוגו, שקירב את הציבור הדתי-חרדי לנושאי איכות הסביבה.
מוסי רז: נחשב לאחד מידידיה הפרלמנטריים הגדולים של הקהילה הסביבתית. יזם את חוק ייצוג ארגוני סביבה בוועדות ממלכתיות, שהתקבל בשבוע שעבר ועתיד לחולל מהפכה במעורבות הציבור בקבלת החלטות בנושאי תכנון בישראל. בנוסף, יזם הצעות חוק, הצטרף ליוזמות חקיקה רבות והיווה פה לארגוני הסביבה באמצעות העלאת שאילתות והצעות לסדר בנושאי סביבה.
נחמה רונן: כיו"ר השדולה הסביבתית בכנסת ה-15, חרטה על דגלה את נושא איכות הסביבה ופעלה ללא ליאות לקידומו. יזמה את חוק החופים, את החוק לשימור מפרץ אילת והצעות רבות לתיקוני חקיקה בנושאי מים, שיקום נחלים, הגנה על בעלי חיים, אכיפה ועוד. גילתה במהלך כהונתה בקיאות, החלטיות ואומץ במאבקה המתמיד לשיפור איכות הסביבה והחיים במדינה, וארגוני הסביבה רואים בה כתובת טבעית לסיוע פרלמנטרי וקידום יוזמות.
יהודית נאות: ידידה נאמנה של הקהילה הסביבתית, שפעלה מתוך שכנוע אידיאולוגי עמוק, היתה בקשר הדוק עם הארגונים הסביבתיים, הגישה כמה וכמה שאילתות והצעות לסדר היום, והצטרפה למרבית היוזמות הסביבתיות המשמעותיות שעלו בכנסת היוצאת. יזמה תיקון לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע שיפסיק את הסחבת בהכרזת גנים ושמורות חדשים, ותיקון המעגן בחוק התכנון והבניה את מקצועיותם של עורכי תסקירי השפעה על הסביבה.
מיכאל נודלמן: הניח על שולחן הכנסת את אחת מהצעות החוק המשמעותיות ביותר לטווח ארוך שידעה הקהילה הסביבתית - חוק יסוד: איכות הסביבה. יזם את חוק שיקום הסביבה בישראל, תיקונים לחוק המים וחוק שיטפל במחזור צמיגים. הביא את הפן האקדמי לשיח החקיקתי הסביבתי, והצעותיו גובו במחקר אמפירי מעמיק שהקהילה הסביבתית עוד תפיק מהן רבות.
אחמד טיבי: יזם את הקמתה של ועדת המשנה למפגעים סביבתיים של ועדת הפנים ואיכות הסביבה ועמוד בראשה, הצטרף ליוזמות החקיקה החשובות ביותר מבחינה סביבתית, יזם הצעות לסדר ושאילתות בנושאים סביבתיים והתייצב לכמה מההצבעות החשובות בנושאי סביבה.
נחום לנגנטל: יזם הצעות חוק בנושא חסכון במים וסייע בקידום כמה מהיוזמות הסביבתיות שנידונו בכנסת. רעיונותיו המקוריים ונכונותו לסייע בוודאי יחסרו לקהילה הסביבתית, לאחר החלטתו לפרוש מפעילות פרלמנטרית.
אבי יחזקאל: הגיש הצעות חוק סביבתיות רבות, בעיקר בנושאים הקשורים לחשיפת מידע בפני הציבור ובנושאי סביבה ברשויות מקומיות. יזם הצעות חוק למניעת מפגעי גז ראדון, להגבלת הנטיעה של צמחים אלרגניים ועוד.
אילן גילאון: ממובילי המאבק נגד כביש חוצה ישראל הן בציבור והן באמצעות פעילות פרלמנטרית עניפה. יזם תיקון לחוק מניעת מפגעים בנושא זיהום רשות הרבים והצטרף להצעות חוק סביבתיות רבות.
להל"ן חברי כנסת שפעלו בניגוד לאינטרס הסביבתי: אביגדור ליברמן: "אתם הירוקים רק מפריעים לנו לעשות דברים" היה המוטו המוכר שלו. כשר התשתיות וכחבר כנסת פגע ליברמן פעם אחר פעם ביוזמות חקיקה בנושאי איכות הסביבה, ותחת זאת קידם הצעות חוק לפיתוח מואץ ובלתי מבוקר, להרס השטחים הפתוחים ולשבירת נורמות של מינהל תקין והליכים מסודרים במוסדות התכנון.
אריאל שרון: כראש הממשלה, נושא שרון באחריות לעמדת הממשלה, שהתנגדה בעקביות ומנעה יוזמות חקיקה סביבתיות. בנוסף אחראי ראש הממשלה ליוזמה להקמת הוועדה לתשתיות לאומיות ולפגיעה בהליכי התכנון הדמוקרטיים ולשאיבת-יתר ממאגרי המים. הממשלה בראשותו נמנעה גם מקידום משמעותי של תפישת פיתוח בר-קיימא בישראל.
ויצמן שירי: כחבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה פעל לסכל יוזמות חקיקה סביבתיות ופעל בדבקות בשמם של אינטרסים המנוגדים לאיכות הסביבה.
שלום שמחון: כשר החקלאות הגן בחירוף נפש על אינטרסים מגזריים צרים מבלי לשקול שיקולים סביבתיים, ופעל בעיקר בשם השדולה החקלאית בנושאי משק המים והיתרי בנייה ושימושים חורגים בנחלות חקלאיות במושבים.
סילבן שלום: כשר האוצר נושא באחריות ליוזמות חקיקה הכלולות בחוק ההסדרים, כמו הקמת ועדות תכנון "מיוחדות" שמטרתן לעקוף את מוסדות התכנון והבנייה, ההצעה להפריט את רכבת ישראל והדרישה לתשלום על כל הגשת התנגדות לועדות התכנון והבניה.
אמנון כהן: יזם שורה של הצעות חוק שליליות, כמו הוספת פרוייקטים נרחבים של בנייה למגורים לוועדה לתשתיות לאומיות, והצעה לביטול חוק הפיקדון על מכלי משקה. ראוי לציין כי כהן הצטרף לכמה הצעות חוק סביבתיות, אך ככל הנראה בהיסח הדעת.
ישראל כ"ץ: הצטרף להצעות חוק הפוגעות בסביבה כמו הצעה "להלבין" שימוש חורג במבנים חקלאיים שנבנו שלא כחוק, עיגון ורישום זכויות החקלאים בקרקע, וקיצור הליכי התכנון לצורך מתן היתרי בנייה והיתרים חורגים לשימוש בנחלות חקלאיות במושבים
דני נוה: תמך בכמה הצעות חוק אנטי סביבתיות בעליל, כמו החוק למניעת מיסוי מפלה על דלק והענקת היתרים לשימוש חורג במקרקעין חקלאיים. בנוסף יזם הצעת חוק שמטרתה לעקוף את פסק הדין בבג"ץ קציר, תוך התעלמות משיקולים סביבתיים בהקצאת קרקעות.
אלי בן מנחם: שיקולים סביבתיים היו ממנו והלאה, ולעתים אף התעורר הרושם שהוא פועל במכוון נגדם, כמו ביוזמה למתן פטור מהצורך בהיתר בנייה לאלפי אנטנות סלולריות.
